דיי כבר.../images/Emo14.gif
כשבאתי אל הדיאטנית בפעם הראשונה זה היה "סוג של אנורקסיה" ועכשיו, עכשיו אני "לא ספציפית". ולמרות שזה לטובה, כי התקדמתי ולמרות שאני רוצה להבריא לגמרי כאב לי לשמוע את זה. כי לפחות חשבתי שאני משהו מוגדר. ומי אני עכשיו? לא כאן ולא כאן משחקת עם המחלה תופסת אני בורחת והיא מאחורי. חושבת שניצחתי ורואה אותה צוחקת. היא עוד כאן. כתמים של מחלה. ואני רוצה את המוחלט. לא אוהבת להתבלבל ככה. נכנסים לי אנשים חדשים לחיים וכייף לי איתם אבל אני מרגישה כל כך שקרנית ומזוייפת. רגע איתם צוחקת מאיזה שטות ורגע עם עצמי הולכת לאיבוד מחזיקה בכל הכוח לא לפגוע בעצמי כי הכאב הפיזי לא ירפא את הכאב הנפשי. וברגע שזה מתערבב רגע ברגע מרגישה פתאום כל כך חשופה. הם רואים את הסדקים? רוצה ש ק ט. "פחות מהלב שכואב משאיר סימנים על המצח רצון חזק לחבק לנשק ולברוח תלתלים תלתלים וכמה זה טוב שאוספים ורואים על המצח בעיניים האלה יש משהו נשבר מבפנים תחרות מכשולים וכמה זה טוב לאהוב את ההיפך מתקרבים, מחזיקים חברים שיתנו את הקצב ואיפה הפסקתי לחשוב ונתתי לרגש לברוח כי ככה חשבתי זה טוב שללטף זה מקצוע כל היום אני בתוך חלום שני ליטר גשם ובא לי איך בא לי פתאום שהקיץ יבוא ויחד איתו יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה פתאום זה קורה בערב אחד נפתחת הדלת מתקרבים אנשים חדשים וקדימה ללכת ואיפה הפסקתי לשמור נתתי לרגש לברוח וככה חשבתי קרוב שזה ההיפך מכוח כל היום אני בתוך חלום שני ליטר גשם ובא לי איך בא לי פתאום שהקיץ יבוא ויחד איתו יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה "
כשבאתי אל הדיאטנית בפעם הראשונה זה היה "סוג של אנורקסיה" ועכשיו, עכשיו אני "לא ספציפית". ולמרות שזה לטובה, כי התקדמתי ולמרות שאני רוצה להבריא לגמרי כאב לי לשמוע את זה. כי לפחות חשבתי שאני משהו מוגדר. ומי אני עכשיו? לא כאן ולא כאן משחקת עם המחלה תופסת אני בורחת והיא מאחורי. חושבת שניצחתי ורואה אותה צוחקת. היא עוד כאן. כתמים של מחלה. ואני רוצה את המוחלט. לא אוהבת להתבלבל ככה. נכנסים לי אנשים חדשים לחיים וכייף לי איתם אבל אני מרגישה כל כך שקרנית ומזוייפת. רגע איתם צוחקת מאיזה שטות ורגע עם עצמי הולכת לאיבוד מחזיקה בכל הכוח לא לפגוע בעצמי כי הכאב הפיזי לא ירפא את הכאב הנפשי. וברגע שזה מתערבב רגע ברגע מרגישה פתאום כל כך חשופה. הם רואים את הסדקים? רוצה ש ק ט. "פחות מהלב שכואב משאיר סימנים על המצח רצון חזק לחבק לנשק ולברוח תלתלים תלתלים וכמה זה טוב שאוספים ורואים על המצח בעיניים האלה יש משהו נשבר מבפנים תחרות מכשולים וכמה זה טוב לאהוב את ההיפך מתקרבים, מחזיקים חברים שיתנו את הקצב ואיפה הפסקתי לחשוב ונתתי לרגש לברוח כי ככה חשבתי זה טוב שללטף זה מקצוע כל היום אני בתוך חלום שני ליטר גשם ובא לי איך בא לי פתאום שהקיץ יבוא ויחד איתו יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה פתאום זה קורה בערב אחד נפתחת הדלת מתקרבים אנשים חדשים וקדימה ללכת ואיפה הפסקתי לשמור נתתי לרגש לברוח וככה חשבתי קרוב שזה ההיפך מכוח כל היום אני בתוך חלום שני ליטר גשם ובא לי איך בא לי פתאום שהקיץ יבוא ויחד איתו יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה "
