דיי כבר!!!!!!!!!!!!! ט'

Silence angelic

New member
דיי כבר!!!!!!!!!!!!! ט'

אני לא מסוגלת יותר.



















הצגה אחרי הצגה
משחק אחרי משחק
חיוך אחרי חיוך
"בסדר" אחרי "בסדר"
מסיכה על מסיכה
דיי
נשברתי
נקרעתי
נשרפתי
קשה לי!!
it's to much!!

לא יכולה לשאת את עצמי עוד
זוהמה וליכלוך
שומן וצלקות
פחד רודף
כישלון
חרדות
אני רוצה להקיא הכל מתוכי
כל רגש שאי פעם הרגשתי
כל הרגשות שמציפות אותי עכשיו ללא הפסקה
אני מסוחררת.

אני רוצה לחתוך
כלכך רוצה לחתוך
כלכך רוצה
רוצה
ולא
לא רוצה
לא עוד צלקת
לא עכשיו
ואיך ארגע עכשיו?
מה אעשה?
בוכה
מתייפחת.

כל יום על המשקל
אין ירידה
יום צום
יום הקאה
יום בולמוס
יום
ועוד יום
ואין לי כוחות לעוד יום.
לא רוצה לקום מחר.
לא רוצה לחיות בעולם הזה.
אני מתה בין החיים.
אני צועקת וזועקת
בשקט
בשקט
איש לא ניגש
איש לא שואל
מתנתקת
מסתגרת

אתם לא מבינים שאני כואבת?!
כלכך כואב לי
שאני נגמרת.
 

ילדונת~

New member
הלוואי וזה היה מספיק

שאני רואה אותך...


אבל את מחכה שהם שם בבית יראו אותך...


זה שווה את המחיר?

ואם הם אף פעם לא יראו?

תוותרי על הצורך הכל כך בסיסי ומובן הזה. ותגדלי את עצמך... תראי את עצמך ואת הכאב שיש בך. יש לך את הכוח להפסיק את זה...
אבל את חייפת להפנות את כל האנרגיות להחלמה..
יהיו אנשים שיראו אותך, גם בלי מילים...
תטפלי בעצמך אף אחד לא שווה את הכאב שאת עוברת...






(אם היו אותיות קטנות יותר הייתי כותבת לך, שזה לא משנה. גם ותי עד היום לא רואים. בריאה, חולה, שפוייה, מטורפת, שמנה, רזה, לפעמים נדמה לי שאם אני אסתובב ערומה שוטטת דם אף אחד לא ישים לב... אתמול באיזה אירוע יומולדת כשהקריאו תכנדים שכחו אותי, וכשספרו אנשים משום מה איכשהו אני תמיד אוויר בספירה...)


תלחמי עבור עצמך כי כל כך מגיע לך...
הלוואי והיית רואה את זה
כמו שאני רואה את זה עלייך..

 
אני מבינה. מבינה את הכאב הגדול.

אבל גם מבינה שמשהו בך לא מוכן להפסיק לכאוב...

עצוב לומר את זה, אבל כשתרצי משהו אחר, גם תעשי משהו אחר...
הלוואי שזה יקרה כבר.
 
למעלה