דייייייי כבר!!!

[B666ME]

דייייייי כבר!!!

באמת שכבר נימאס לי... מה עוד אפשר לעשות... אתמול החלתתי... כתבתי מכתב שמתי להורי והלכתי לישון במחשבה שזהו... אולי עכשיו 6 שנים של בילבול וסערות פנימיות יגמרו... אבל איפה! זה לא נגמר!! למה אין מבחן כמו IQ מבחן שאומר לך אתה הומו אתה סטרייט אתה דו... לא אכפת לי מה אני אבל עכשיו חשבתי זה כבר ברור לי... אבל זה ממש לא... פתאום אני חושב אולי אני סטרייט, יכול להיות?! כאילו אני לא חושב שאי פעם חשבתי על בנות... כל פעם שאני מנסה פשוט אין לי חשק לנסות... אולי זה אומר משהו אולי אני סתם מחפש צומי... בכל מקרה אני רוצה שיבוא אלי פרופסר ויגיד בן, אתה הומו תתמודד! אבל אין... והשאלה שלי (אחרי כל החפירות) זה מתי לכם זה נגמר? יש לכם מושג מתי לי זה יגמר? תודה שאתם נותנים לי לחפור לכם כל כך עמוק... באמת תודה!

 

[orrr18]

וואי... אני מבין אותך...

אני שמח שאני עברתי את זה, ועוד בגיל מוקדם מאד יחסית... אבל זה לא כייף כ"כ כל תקופת הבלבלות העצמיות האלה... זה די תקופה מגעילה שכזאת... אני חושב שכל אחד עובר אותה... אבל נראה לי שזה לא קורה בגלל שאתה לא יודע מי אתה, כי כולם בסופו של דבר יודעים מה הם אוהבים, מה עושה להם טוב ולמה הם נשמכים... אני חושב שזה בסה"כ הרצון להיות "נורמלי" כביכול, ולהיות כמו כולם... תקופת ההתבגרות של הומואים קשה הרבה יותר כי אתה תמיד מרגיש שונה מכולם... וכשכל החברים שלך מדברים על בנות אתה לא מרגיש כמוהם למרות שאתה רוצה... זה יותר עניין של השלמה וקבלה עצמית מאשר עניין של נטייה אמיתית... אני מקווה בשבילך שתעבור את זה מהר ותוכל להגיע למצב שתקבל את עצמך.. וחשוב שתתעסק בדברים שעושים לך טוב ולא בהגדרות... אם אתה לא יודע להגדיר ת'צמך, אל תתעסק בזה... אם אתה רוצה לנסות בנות- לך על זה!, אם אתה נהנה עם בנים - לך על זה... תעשה כל דבר שיעשה לך טוב, בלי להתעסק בהגדרה החברתית של הדברים...

 

[GrimBoy]

מה קרה לשקט?

אני יודע שזה "דחוף" לך להבין, או אולי מתסכל לא להבין... לא אני ולא חברי הפורום לא מכירים אותך או יכולים לאשר לך את מחלוקת ה-"אני גיי או לא" שלך... אני כן יכול להגיד לך שהסרט שאתה עובר מיותר. אולי אם תנסה להסתכל על הדברים מנקודת מבט לא רק של משיכה וסקס. תנסה לדמיין את עצמך ואז תדמיין את מי שהיית רוצה שיעמוד לצידך. איך הוא או היא יהיו, מה הם יעשו, איך הם יתנהגו אליך, איך תראו ביחד.. וכו וכו... עכשיו תנסה להבין אם אתה חושב על גבר או על אישה. מעבר לזה? רוצה תשובה יותר פשוטה? כשאתה עושה ביד, על מי אתה חושב? זה המין שאתה נמשך אליו, אל תנסה להפוך את זה ל-"אולי" אחד גדול.

 

[moshe34]

זו תקופה מבלבלת בחיים שלך

ואין ספק שאתה וההורים תצטרכו לקבל את מה שלא יהיה בהבנה... גם אם זה לא יהיה קל....

 

[שלכם בלבד]

תגובה

אחינו לא קרה כלום אז יצאת מהארון מה כבר הפשע כאן?

 

[W a r r i 0 r]

השלמה וקבלה עצמית....זה לא קל.

תשמע יקירי, אני אישית נסגרתי על משיכה לגברים בגיל 16. אבל להגיע לקבלה והשלמה עצמית יכולתי רק עכשיו. עיקרון של ההשלמה העצמית שלי הוא די פשוט לדעתי, אני פשוט זורם עם כל מה שבא לי. חי את החיים מתוך שלווה ושמחה. מה שיבוא - יבוא. וזה לא משנה אם זה גבר או אישה, מבחינתי מה שיעשה את ההבדל הוא רגש. ולא מין. דבר נוסף אחי, אני מציע לך למצוא מקור לכוח. למצוא מקום שממנו תוכל לשאוב כוחות נפשיים על מנת להמשיך ולהתמודד עם כל מה שעובר עליך. בנתיים אני נותן לך

אדיר, ומחזק את ידיך. זה הדבר היחיד שאני מסוגל לעשות וירטואלית ידידי.

 

[vbn9]

אני לא רוצה לבאס אותך אבל אני אוטוטו

בן 21

ואני עדיין נמצא במקום מאוד דומה לשלך.... עכשיו לא כתבתי את זה כדי לגרום לך לחשוב שמצפות לך עוד שנים קשות בדרך, אלא כדי שתדע שיש עוד אנשים כמוך שעוברים את אותו שלב קשה והוא כנראה לוקח תזמן שלוקח לו עד שהעניינים מסתדרים....ואני בטוח שבסופו של דבר (בטח לקראת יומולדת 80 במקרה שלי) הם יסתדרו לטובה.

 

[מיסטר CapuChon]

אל תהיו פסימים אנשים.. בהזדמנות זאת גם אני

אשפוך את אשר על ליבי ואספר לכם את הסיפור שלי שגם הוא דיי כואב. אני בא ממשפחה מאוד מאוד מאוד המופובית, אבא שלי והמשפחה שלו תמיד קראו קריאות בסיגנון "צריך להשמיד את ההומואים ולהסביות" ועוד דברים בסיגנון. אני לא יודע אם באמת הייתי סטרייט אבל היו לי קשרים עם בחורות ואפילו הייתי מאוהב בשתי בחורות, הצד לבחורים בא לי יותר מאוחר זה בטוח, התחיל בגיל 19 במודע אבל כבר לפני זה הרגשתי כל פעם שאבא שלי והמשפחה שלו דיברו כמו שהם דיברו כמו דקירה בלב, זה דיי הרס לי את הקשר עם האקס הראשון שמצד אחד היה דבר רע זא ומצד שני דבר טוב כי אז הבנתי שפרנויה מחלה משתקת ושאני חייב להשלים עם עצמי, כן זה קשה מאוד אבל חובה לעשות את זה, אפילו כשיש משפחה הומופובית כמו שלי. אז לקח זמן עד שהלב שלי התאחה, יצאתי לדייטים פה ושם, הכרתי אנשים חדשים ואז הכרתי את האקס השני, הייתה לנו אהבה גדולה, הקדשנו לעצמנו את המילים של השיר של הראל סקעת, אבל לפעמים גם אהבה גדולה לא מספיק כדי למנוע ויכוחים ואני זוכר איך שהייתי מצוברח ואבא שלי רב איתי ובאותו ויכוח חשפתי בפניו את העובדה שיש לי חבר, אבא שלי היה בהלם, אני הייתי בהלם כי היה נראה שהוא לוקח את זה טוב משחשבתי עד שהוא עשה עליי חרם של כמה חודשים שבמהלכם גם נפרדתי מהחבר ועברתי תקופה קשה, אבא שלי עד היום אפילו שעברה כמעט שנה מאז עושה לי את החיים קשים ואני לא מוותר לו, אין לי משפחה תומכת או אוהבת לצערי, יש לי אבל כמה חברים טובים כאלה שאיתם אני מדבר על זה בחופשיות והם מקבלים את זה טוב. אני כבר רגיל מאבא שלי ושאר המשפחה לדברים כאלה... נשמע עצוב שבנאדם מתרגל לדברים האלה אבל זה ככה ואני לא מצפה מהם ליותר מדיי... המסר שלי לכולם זה שאתם אלה שחייבים לקבל את עצמכם קודם כל ולקבל באהבה כי הסביבה ברוב המקרים בטח שלא תקבל באהבה... טוב חפרתי לכם...

 

[W a r r i 0 r]

../images/Emo24.gif חתיכת סיפור יקירי...

אני רואה שאתה בן אדם חזק גבר, באמת אתה עברת דברים לא קלים, ובכל זאת נשארה בך אופטימיות ושמחה. אני באמת מכבד ומעריך אותך על זה אחי! אני פשוט רוצה פה לחזק את ידיך, ולהגיד לך - תישאר על אותה הדרך נשמה.

 

[מיסטר CapuChon]

כן ותודה נשמה.

אני משתדל כל יום לקום ולחייך דבר ראשון, רק שמה לפעמים יש לי רגעים כמו שאני בטוח שיש לכולם שיורד המצב רוח וצריכים חיבוקי. בנאדם לא יכול תמיד להיות שמח כמו שהוא לא תמיד יכול להיות עצוב. אני מצפה כבר ללימודים ולמבחנים שתהיה לי תעסוקה. אין לי בעיות עם עצמי יותר ואני לא אתן לאף אחד לעשות לי בעיות בחיים.

 

[easyjet1]

../images/Emo201.gif

אני מכל הלב מאחל לך רק טוב!