נקודת הפתיחה בתשובה לשאלה הזו ,היא שהאכילה
של הבורי מאד עדינה , ולכן גם הציוד שעובדים איתו חייב להיות מאד עדין מצד אחד וחזק מצד שני , כי המלחמה שנוצרת עם הבורי מרגע הנעיצה , יכולה להסתיים בנזקים , אם אתה לא בא מוכן .
הבוס לדייג בורי חייב להיות שונה מהבוס לדייג סרגוסים . אבל זה לא אומר שאי אפשר לדוג איתו סרגוסים . אבל ההפך לא ,בשום פנים .
לא רוצה לתת פה הרצאה לדייג סרגוסים ,אבל מבחינת הבורי , המקל כולו חייב להיות מקל איכותי קל מאד שאתה יודע שאתה יכול לסמוך עליו , מיצרן טוב וידוע , כדוגמת טיקה או שימנו , ולא סתם כל זבל מצוי ב200 שקלים .
השפיץ של המקל , הרבה יותר דק וגמיש מהשפיצים של רוב מקלות הקרבון המצויים . היתרונות של זה רבים , האחד הוא משדר לך את האכילה העדינה של הבורי בשידור חי . השני ,הוא מאפשר לבורי לשאוב את הבצק במלואו לתוך חלל השפתיים שלו , מבלי לחשוד שחייו בסכנה מיידית , שלוש , הוא תוצאה של השניים הקודמים , דהיינו תפיסה בטוחה של הדג , בלי פיספוסים, דבר שלא היה מתאפשר במאה אחוזים בדייג עם מקלות בסיסיים אפילו שהם מקרבון .
פה נוצר מצב דומה לאכילת הסרגוס . חוטף ורץ .
הבורי , בגלל חשדנותו וזהירותו מריח קודם ,ושואב קלות את הבצק ,לא במלא הפה עדיין , אלא בזהירות , אבל שימוש בבוס ייעודי , מפחית את החשד ומאפשר לבורי להכניס את הפיתיון לפה ,בלי חשש ,ובלי להרגיש שחייו בעצם הסתיימו בשנייה זו .
בבוס כזה הדייג מקבל תמונת מצב הרבה יותר חדה וברורה ,הוא בעצם מחזיק בידו סוג של גלאי דגים , שמעביר את האכילה של הדג באופן הרבה יותר ברור ובטוח ,מהבוסים הפשוטים , הוא אפילו לא חייב לתת הוק סט אגרסיבי , רק להרים קלות לצורך מתיחת החוט , והבורי כבר יעשה את העבודה לבד . הוא יתפוס את עצמו לבד .כמו הסרגוס . כל מה שנשאר הוא לנהל איתו מלחמה חכמה ,ולא להרים כל עוד הוא חזק , אלא רק לאחר שהתעייף , ולא מרגישים יותר התנגדות .