המשך..
תשובתי הקודמת היתה קצרה ולא מפורטת כי ילד קטן אחד טען שהוא לא מצליח להרדם.. אז לגבי הכתובת של דייב, באופן מפתיע ולגמרי לא מכוון כשהיינו בלונדון קנינו כל יום עיתון כי בעלי פריק של חדשות וחייב להיות מעודכן כל הזמן, בקיצר, באותו זמן כל מדורי הנדלן בלונדון תארו בפירוט רב על כך שמיסטר דיוד גאהן, סולנה של דפש מוד מכר את הפנטאוז שלו בניו יורק בשישה מליון דולר (אני מקווה שאני מדייקת בסכום) וקנה קונדו ליד לאונרדו די קפריו, והוסיפו את שם השכונה בניו יורק.מכאן הדרך היתה קלה מאוד.. כמובן ששמרתי את מוסף הנדלן, וכשחזרתי לארץ מיד רצתי לאינטרנט לברר, ולהפתעתי הרבה צצו מיד לא מעט אתרים מלווים בתמונות מהדירה הישנה ומהבית החדש. קלי קלות בלי להתכוון. לגבי מרטין זה כבר היה סיפור אחר, בלשי הרבה יותר..מאומץ יותר ועם כוונה ברורה. לגבי נושא המעריצים שממררים לאמנים את החיים, אני לא שם, אף פעם לא הייתי וגם לא אהיה. מסכימה איתך במליון אחוז, נהנית מהמוזיקה שלהם ומהפנטזיות שלי, אך לעולם לא אדחף בצורה ברוטאלית לחיים שלהם.