"דיו".

Shame in you

New member
"דיו".

הקשבתי הרבה ל"שיר טיול" בימים האחרונים ועלו לי כמה תהיות, גם בקשר לשיר הזה. אני תוהה למה הוא מתכוון כשהוא אומר- "גוף אני רוצה, לא את הנייר הזה לעוף אני רוצה האוננות המזויינת הזאת, הנמוכה". מצד אחד הוא כאילו אומר שהוא רוצה בעצם גוף, משהו חומרי ולא את הנייר והמילים (ככה הבנתי), ומצד שני הוא מציין את האוננות (אולי כסימן לדברים מיניים בכלל) כמשהו נמוך ורע. גם את ההמשך- "הוא יפה אבל, הכהה המכוער הזה" אני לא מבינה. מה יפה? "הכהה"- אני מניחה שהכוונה לדיו הכהה, מה שהוא אומר בהתחלה, כלומר כמייצג את המילים ואת הכתב. מישהו יכול לבאר לי לפי הבנתו? או משהו שאביתר אמר על השיר הזה ומשמעותו?
 
סליחה על גניבת הבלעדיות

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=1242&PageNumber=5 אם כי אני האחרון שאתנגד לחידוש הדיון
 

Shame in you

New member
כן, מכירה את הקישור הזה.

הגבתי שם. אבל מה שהציק לי זו הסתירה הספציפית הזו- מצד אחד תיאור המין והתאווה כנמוכים, ומצד שני "גוף אני רוצה". אבל בעצם, כשקראתי שוב את אחת הפרשנויות בקישור, יש פירוש מאוד מעניין שלא חשבתי עליו- "האוננות" זה לא סימן למין בכלל כמו שחשבתי, אלא המעשה הספציפי עצמו, לעומת יחסים עם מישהו אחר שהוא רוצה בהם- "גוף אני רוצה", כלומר גוף של מישהי ולא של עצמו.
 

Walk Two Moons

New member
עמדתי להגיב לך על ההודעה הראשונה,

(שכותרתה "דיו"), ואז ראיתי שהבנת בעצמך בדיוק את מה שתכננתי לכתוב לך
וחוץ מזה, גם אם מתייחסים לאוננות ולמין כשני צדדים של אותו המטבע (וזה ממש לא ככה לדעתי, אבל שיהיה), הסתירה הזאת בהחלט יכולה להתקיים - כמיאוס בהתעסקות הגופנית.
 

Shame in you

New member
לא אמרתי שאלו שני צדדים של אותו מטבע.

גם בפירוש הראשון שחשבתי עליו, זו לא הייתה הפואנטה. מה שחשבתי זה שהוא פשוט מדבר על מין (תאווה כביכול נמוכה), לעומת הכתיבה, שהיא ההתעסקות היותר "גבוהה". העיקר של זה היה בשורות- "גוף אני רוצה, לא את הנייר הזה"- ז"א שהוא דווקא מעדיף את התאווה והמין על פני הכתיבה. אבל הסתירה היא שמיד אחרי זה הוא אומר- "האוננות המזויינת הזו, הנמוכה". ז"א שהוא כן מתייחס לזה בתור משהו נמוך וגרוע. אוו שבעצם אין סתירה וזה גם וגם?
 
נראה לי שכבר אמרתי את זה

אני תמיד חשבתי על הכתיבה עצמה כאוננות, כלומר ניסיון חיקוי עלוב של משהו- בין אם זה באמת גוף, כלומר נמאס לאביתר לכתוב שירים והוא רוצה אהבה (שכנראה נכנסים אצלו איכשהו תחת אותה קטגוריה) ובין אם מתייחסים לגוף כמטאפורה לכתיבה טובה יותר או אמיתית יותר מהכתיבה שהוא מגדיר כאוננות.
 

MagafOKafkaf

New member
לדעתי הנייר הוא לא נייר שכותבים עליו שירים

אלא איזה מגזין זול (ואז הוא מתוודה "האוננות" וכו') הוא רוצה את הדבר האמיתי
 

SnapDragon

New member
אם יורשה לי לנצלש,

בשבוע ומשהו האחרון, "עדר של שוורים" שבה אותי, ושבה אותי חזק. מהשמיעה הראשונה נוצר איזה זיק. אני מתחברת גם לאופן שבו השיר הזה מדבר אלי (אופן שיפורט בהרחבה כשהתמונה שלו תצא לאוויר העולם סופסוף). א-מ-מה, המשפט האחרון. ההזמנה לראות איתו את "הישבנים האדומים והגדולים" שנעלמים. אני בטוחה (והאמת שאולי יותר מייחלת לעובדה) שהמשפט הזה זכה להתייחסות - בין אם ע"י המשורר ובין אם פה בפורום.. הדבר היחיד שעלה לי לראש הוא שקיעה, אבל בפעם האחרונה שבדקתי יש לנו רק שמש אחת, ודי בה. אם היו 2 לבטח היינו מתאיידים בשניה. וגם לא הייתי בוחרת ב"ישבן" לתאר אותה...
מחוסר מוצא, ומפניות נוספות של אנשים אחרים ("למה את אוהבת את השיר הזה? ולמה לעזאזל הוא מדבר על ישבנים?!"), נשארתם אתם, ידידיי. אז קדימה. inlight me.
 
המשורר הוא לא אביתר אלא יהודה אור כשדים

(אל תדאגי, גם אני לא ידעתי עד שתיקנו אותי כאן) אני לא מבין את השיר הזה כל כך, אבל די ברור לי שהישבנים שייכים לשוורים שמתרחקים. מין אכזבה מהסוג של- רצית להראות משהו למישהו, ועד שהוא הסתכל המשהו עבר.
 

SnapDragon

New member
מי טען אחרת ? ../images/Emo3.gif

ממ..לא. לי די ברור שזה לא. הישבנים האדומים היחידים שקיימים הם של בבונים ומיני קופים שונים (סמוך עליי. יומצילום ארוך בספארי ועשרות תמונות שגובלות בתואר "מגונות"...) אבל תודה שניסית
 

SnapDragon

New member
דווקא עליך סמכתי ../images/Emo4.gif

מצטערת. לא רואה את זה... וגם לא מתיישב לי להזמין מישהו לראות משהו שכבר חלף, בנימת אכזבה. מבט רענן, מישהו ?
 

Walk Two Moons

New member
צר לי על האכזבה, זו דעתי.

מעניין אותי לדעת, איך את מפרשת את שאר השיר? אגב, אם תתחילי לבחון כל שיר ביחס למציאות התקינה והמקובלת, חוששני שתגלי הרבה אי-התאמות. זו מוזיקה, לא אנציקלופדיה לחיות
 

SnapDragon

New member
דעתך מונחת במקומה.

אתה תחכה כמו כולם לתמונה שבוא תבוא. אין בעיה עם אי אתאמות. אבל גם בחוסר היגיון של הבדרך-כלל יש היגיון. פה, עם התשובה הספציפית הזאת, אני לא מוצאת ממש. אבל תודה
 
למעלה