דיוקנו של פרשן כלכלי
רוב ה"פרשנים" הכלכליים בתקשורת הישראלית כושלים בהבנת המכניזם הכלכלי, בעיקר לגבי יציאה מיתון. כשמשק יוצא ממיתון יש בד"כ סדר בהתרחשותם של הדברים. עפ"י סדר זה, אזורים ומגזרים חלשים נהנים מהיציאה מהמיתון רק בשלבים מתקדמים יותר, וביתר שאת אמורים הדברים לגבי צמצום האבטלה. אבל גם מגזרים אלו ייהנו בסופו של דבר מפירות הצמיחה. כל למשל, מפעלים מתחילים לקלוט עובדים רק לאחר שהם משוכנעים שהצמיחה היא בת קיימא. לכן, זו רק שאלה של זמן עד שהצמיחה תחלחל גם לשכבות החלשות. התרחבות המשתתפים בשוק העבודה היא בעיקר כתוצאה מהקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה. כך לדוגמה, עפ"י הנתונים האחרונים, לפחות חלק ממי שקיבל דמי אבטלה החל לעבוד. הנה מספר דוגמאות מצומצם להבנה של ה"פרשנים" בתקשורת לכך: 1) "שר האוצר לא מוותר, וממשיך לטעון כי אכן יצאנו מהמיתון" - כך כתב בלהג אמנון אטד לפני כחצי שנה לאחר הצהרת נתניהו על יציאה מהמיתון. 2) לפני אטד התייצב אישיות כלכלית אחרת ברמה של פרס נובל, הלא הוא יאיר לפיד, וכך אמר על דברי נתניהו: "ראיתי את זה ושאלתי את עצמי: סליחה, מר נתניהו, האם אנחנו חיים באותה מדינה?". 3) אחרי שני האינטיליגנטים בא האבא של הפרשנים הכלכליים, גדעון עשת, וכדי לחזק את דבריו קבע בטון דידקטי (שיהיה) בהתייחסו לדברי ביבי על יציאה מהמיתון: "ביבי, תפסיק להתלהם". 4) ואם זה לא מספיק, הגיע איש התחקירים האולטימטיווי, מוטי גילת, בשבתו על כס הפרשן הכלכלי, וכך אמר לפני כארבעה חודשים: "שרון ונתניהו הצליחו לשנות את חוקי היסוד בכלכלה: גם לשחוק את השכר, גם להגדיל את האבטלה, גם להעמיק את המיתון (כן, זאת לא טעות - אדון גילת הסביר לקוראי "ידיעות אחרונות" כי המיתון העמיק), וגם לגרום להעלאת מחירים. שום ממשלה קודמת לא רשמה לזכותה הישג מדהים כזה". 5) גם הסמכות האינטלקטואלית האולטימטיבית מספר אחת של ערוץ 10 ובכלל ביקום כולו, עמנואל רוזן, תרם את חלקו, והעניק לביבי את אות מצעד האיוולת בתוכניתו. 6) אחריהם ולפניהם פגשנו את שטרסלר (שדווקא פירגן לביבי, אך הוא לא יכול בלי תהליך מדיני, כמעט משהו גנטי) שטען: א) אי אפשר לצמוח בלי תהליך מדיני. ב) איש לא ישקיע כאן ללא אופק מדיני. ג) שום תייר לא יגיע אם לא נתפייס עם הפלשתינאים. ד) ואף הגדיל לעשות וקבע כלל ברזל של הכלכלה: בלי הסדר מדיני לא יכולה להיות צמיחה של 5%. 7) כה חזקה הייתה פרשנותם של אישים דגולים אלו עד ששימון (פרס) מיודענו טען בעקבותיהם כי ביבי הוזה. כן, פרס, האיש שנולד עם חיבור של קבע למציאות, הפך למבקר הזיות. כמה חשוב שיש לנו פרשנים כלכליים מהזן הזה. תארו לכם שהיינו צריכים לחשוב ולכלכל את מעשינו בלעדיהם
תיהנו ותחגגו, שורלק
רוב ה"פרשנים" הכלכליים בתקשורת הישראלית כושלים בהבנת המכניזם הכלכלי, בעיקר לגבי יציאה מיתון. כשמשק יוצא ממיתון יש בד"כ סדר בהתרחשותם של הדברים. עפ"י סדר זה, אזורים ומגזרים חלשים נהנים מהיציאה מהמיתון רק בשלבים מתקדמים יותר, וביתר שאת אמורים הדברים לגבי צמצום האבטלה. אבל גם מגזרים אלו ייהנו בסופו של דבר מפירות הצמיחה. כל למשל, מפעלים מתחילים לקלוט עובדים רק לאחר שהם משוכנעים שהצמיחה היא בת קיימא. לכן, זו רק שאלה של זמן עד שהצמיחה תחלחל גם לשכבות החלשות. התרחבות המשתתפים בשוק העבודה היא בעיקר כתוצאה מהקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה. כך לדוגמה, עפ"י הנתונים האחרונים, לפחות חלק ממי שקיבל דמי אבטלה החל לעבוד. הנה מספר דוגמאות מצומצם להבנה של ה"פרשנים" בתקשורת לכך: 1) "שר האוצר לא מוותר, וממשיך לטעון כי אכן יצאנו מהמיתון" - כך כתב בלהג אמנון אטד לפני כחצי שנה לאחר הצהרת נתניהו על יציאה מהמיתון. 2) לפני אטד התייצב אישיות כלכלית אחרת ברמה של פרס נובל, הלא הוא יאיר לפיד, וכך אמר על דברי נתניהו: "ראיתי את זה ושאלתי את עצמי: סליחה, מר נתניהו, האם אנחנו חיים באותה מדינה?". 3) אחרי שני האינטיליגנטים בא האבא של הפרשנים הכלכליים, גדעון עשת, וכדי לחזק את דבריו קבע בטון דידקטי (שיהיה) בהתייחסו לדברי ביבי על יציאה מהמיתון: "ביבי, תפסיק להתלהם". 4) ואם זה לא מספיק, הגיע איש התחקירים האולטימטיווי, מוטי גילת, בשבתו על כס הפרשן הכלכלי, וכך אמר לפני כארבעה חודשים: "שרון ונתניהו הצליחו לשנות את חוקי היסוד בכלכלה: גם לשחוק את השכר, גם להגדיל את האבטלה, גם להעמיק את המיתון (כן, זאת לא טעות - אדון גילת הסביר לקוראי "ידיעות אחרונות" כי המיתון העמיק), וגם לגרום להעלאת מחירים. שום ממשלה קודמת לא רשמה לזכותה הישג מדהים כזה". 5) גם הסמכות האינטלקטואלית האולטימטיבית מספר אחת של ערוץ 10 ובכלל ביקום כולו, עמנואל רוזן, תרם את חלקו, והעניק לביבי את אות מצעד האיוולת בתוכניתו. 6) אחריהם ולפניהם פגשנו את שטרסלר (שדווקא פירגן לביבי, אך הוא לא יכול בלי תהליך מדיני, כמעט משהו גנטי) שטען: א) אי אפשר לצמוח בלי תהליך מדיני. ב) איש לא ישקיע כאן ללא אופק מדיני. ג) שום תייר לא יגיע אם לא נתפייס עם הפלשתינאים. ד) ואף הגדיל לעשות וקבע כלל ברזל של הכלכלה: בלי הסדר מדיני לא יכולה להיות צמיחה של 5%. 7) כה חזקה הייתה פרשנותם של אישים דגולים אלו עד ששימון (פרס) מיודענו טען בעקבותיהם כי ביבי הוזה. כן, פרס, האיש שנולד עם חיבור של קבע למציאות, הפך למבקר הזיות. כמה חשוב שיש לנו פרשנים כלכליים מהזן הזה. תארו לכם שהיינו צריכים לחשוב ולכלכל את מעשינו בלעדיהם