זה שהרופא סירב לטפל בבחורה בהריון ולא נשואה היה די מזעזע. (אפילו לתקופה ישנה זה נראה לי מוגזם) ולחלוטין עירער לי את זה שברור שהרופא הזה היה אמור להיות האינטרס הרומנטי של מליסה. זה לא ממש ברור לי איך היא עדיין הגיעה למצב שהיא בסדר איתו בסוף הפרק.
*הקטע שמליסה מתעקשת שזה טוב שההורים של הרופא ישכבו יחד ומחליטה מעבר לזה ללמד אותם תנוחות מהקאמה סוטרה - ואז קופצים מיד לזה שהאבא שלו מת
לעומת זאת אהבתי את הדמות של המורה. וגם האח הקטן שלה מאוד חמוד.
נראה לי שצדקתי לגבי הכומר וראש העיר
כן, זה די ברור עכשיו.
אני די בשוק שראש העיר יצא מהארון כבר. ועוד לפני כולם. זה לא ברור איך האנשים שם בעצם יגיבו. כלומר לא נראה לי שהם חיים בעולם שבו יש ממש מצב של ראש עיר אחר. ראש העיר הוא פשוט ראש העיר.
את חושבת ששירים אחרים שהיו מרפרנסים שירים ספציפיים? אני חשבתי שהם רק ברוח הכללית של מיוזיקלס ישנים.
אבל זה באמת היה רפרנס מדויק.
אני באמת לא יודע כי גם אני לא מכיר את המיוזיקלס האלו.
ממה שהבנתי הסדרה בעיקר מתקשרת למיוזיקל שנקרא בריגדון. אולי שווה לצפות בו רק בשביל הסדרה הזאת.
יוחזר ארון טוויט
לחלוטין.
ומה הקטע שהשם של ג'יין קרקובסקי (30 רוק, קימי שמידט) מופיע בפתיח, אבל כבר 4 פרקים ועדיין לא ראינו אותה?
בשיר של המורה לא יכולתי שלא לחשוב על המסרים המבלבלים שאנחנו רגילים לשמוע שירים ודרבונים כאלה של לדבוק במטרה ולא לפרוש וזה, ואיך כולם שיבחו את סימון ביילס השבוע כשהיא כן פרשה. אז מה נכון? השיר היה נחמד אבל אהבתי את הקטע כשהילדים הצטרפו.
לא חשבתי על זה. אבל באמת הקונספט של זה שזה בסדר גם לוותר זה די מודרני.
הכוריאוגרפיה בשיר של הכיתה הייתה נהדרת.
כן, השיר והביצוע היה מאוד טוב.
