דיוני סדרות #54

[טוני החתול]

כל מי שיש לו משהו להגיד על סדרת טלוויזיה ולא רוצה לפתוח נושא במיוחד מוזמן לכאן

 

[טוני החתול]

טוב, ראיתי את Everything's Gonna Be Okay כבר לפני כמה זמן ומסתבר שעדי לא תעזור לי בלכתוב ראשונה

ספוילר: Everything's Gonna Be Okay פרק 2X08

אז עניין ההצעת נישואים של מטילדה לדראה ממשיך, אבל תופס פחות מקום הפרק.
ג'נביב מנסה לעודד את החברה שלה ולקוחת אותה למסיבה ביער. שם יש את אוסקר שאובססיבי לגביה ואת לאונרד שמנגן בגיטרה ויותר מעניין את ג'נביב.

אבל למי אכפת מכל הדברים האלו כי סוף סוף אלכס מבהיר לניקולאס שהם עומדים להפרד והוא חשב (כמוני) שזה ברור, אבל ניקולאס לא קלט את זה.
והקטע שחשבתי שאני בסדר עם זה שהם יפרדו, אבל עכשיו שזה כבר כנראה בעצם קרה, אני ממש עצוב לגבי זה.
האם יש סיכוי כלשהו להציל את העניין?

האם העונה תסתיים עם חתונה משולשת של שלושת הסיבלינגס?

 

[dilia snake]

ספוילר: מדור מיוחד 22X14

אני שונאת פרקים על פסיכופטים, ולא זכרתי בכלל את הפרק ההוא (ואני גם לא אלך לחפש אותו כדי להיזכר) אבל היה כיף לראות את כול הדמויות מפעם בתחילת הפרק.

החלק היותר מעניין של הפרק היה בכמה דקות האחרונות, הם החזירו את הפסיכולוג הקריפי של אוליביה כדי שיאבחן את הפסיכי של השבוע ואז קריסי ורולינס עוזבים את מה שמו ואוליביה לבד והוא מזכיר שהם קבעו להיפגש כדי לדבר על החזרה של סטייבלר אני עדיין לא יודעת מה המשמעות של זה ואיך להתייחס לזה. אבל אני מקווה שתהיה לזה התייחסות גם בפרק הבא.

 

[טוני החתול]

ספוילר: מדור מיוחד 22X14

אני שונאת פרקים על פסיכופטים, ולא זכרתי בכלל את הפרק ההוא (ואני גם לא אלך לחפש אותו כדי להיזכר) אבל היה כיף לראות את כול הדמויות מפעם בתחילת הפרק.

החלק היותר מעניין של הפרק היה בכמה דקות האחרונות, הם החזירו את הפסיכולוג הקריפי של אוליביה כדי שיאבחן את הפסיכי של השבוע ואז קריסי ורולינס עוזבים את מה שמו ואוליביה לבד והוא מזכיר שהם קבעו להיפגש כדי לדבר על החזרה של סטייבלר אני עדיין לא יודעת מה המשמעות של זה ואיך להתייחס לזה. אבל אני מקווה שתהיה לזה התייחסות גם בפרק הבא.

את צריכה לשווק את ההודעות שלך באופן שימשוך תשומת לב מרוב חברי הפורום.
במקרה הזה כי משחק בפרק איתן קטקובסקי (קארל משיימלס)

ספוילר: מדור מיוחד 22X14

וגיליתי את זה במקרה בגלל פוסט בטאמבלר:
https://carlgallaghers.tumblr.com%2Fpost%2F651852372380942337
ובגלל שציינת שזה משהו שקשור לפרק ישן (לפי IMDB פרק מ2013)
אז מצאתי גם תמונות מהפרק ההוא:
https://carlgallaghers.tumblr.com%2Fpost%2F651189916496232448
עכשיו ממש בא לי לראות את שני הפרקים האלו. לא רק בגלל השחקן אלא כי זה מעניין כשבסדרות ארוכות שנים כאלו חוזרים למשהו אחרי כל כך הרבה שנים.

 

[מילי08]

ספוילר: איירון פיסט עונה 1

חד משמעית- אהבתי, ואני חושבת שהיא הרבה יותר מגובשת רעיונית לעומת הסדרות האחרות. כמו בהרבה מקרים אחרים אני יודעת שאני היחידה שחושבת ככה, אבל כמו בשאר המקרים, אני צודקת וכולם טועים .
ג'סיקה ג'ונס היתה מאוד מדכאת. קילגרייב הוא אחד מהנבלים הכי חזקים ever במובן של גם יכולת וגם אישיות והסיפור שלו כנבל מאוד תרם לאווירה הדכאונית אבל זה לא רק זה, אלא האופי של הסדרה (עונה 1 שראיתי בכל אופן). גם ג'סיקה עצמה בתור הקלישאה של הבלש השיכור והלא נחמד שראינו כבר 700 פעם.
את לוק קייג' באמת לא סיקרן אותי לראות ודרדוויל הצליחה להחזיק רק בזכות צ'רלי קוקס. הנבל שם הוא אחד המחורבנים והמשעממים שהיו, סיפור הרקע לא מספיק עמוק ובעצם הפך את מאט מורדוק ללא יותר מאשר פורע חוק שהחליט על דעת עצמו להילחם בפשע כחלק מנקמה כלשהי על היחס לאבא שלו.
באיירון פיסט ברור לנו איך ולמה דני רנד קיבל את הכוחות שלו, ברור לנו גם למה הוא מחליט לברוח מק'אן לאן ולמה הוא נלחם. רוב הדמויות בסדרה היו עגולות מאוד - דני עצמו אמנם משוחק לא משהו, אבל אני ראיתי את זה בתור ילד שלא התבגר לגמרי בגלל הטראומה שלו; קולין נהדרת גם כן בתור מישהי שגילתה ששיחקו בה במשך שנים; קלייר קיבלה כאן יותר ביטוי מאשר בדרדוויל (לא זוכרת אותה בג'סיקה ג'ונס) והיא היתה קול ההגיון. בוגרת, שקולה, אכפתית ובעלת חוש צדק מפותח; והכי הכי- וארד מיצ'ם כדמות שמתחילה בתור מניאק קטנוני אבל לאט לאט מתגלים עוד רבדים שלו והמאבק שלו בשליטה של אבא שלו. השחקן מבריק, ולדעתי זה לגמרי תפקיד שראוי לקבל הכרה, גם אם מדובר על ז'אנר פחות נחשב. הוא מאוד הזכיר לי את קנדל רוי מהסדרה יורשים. אותו מעמד, אותו צורך להוכיח את עצמו בפני האב הרודן, אותן התחבטויות לגבי הדרך הנכונה ואיך לאט לאט הוא מתדרדר.. הרולד מיצ'ם האבא היה בהחלט נבל טוב - אדם רקוב וחסר רגשות שידרוס את כולם כדי להשיג את המטרה שלו.
ג'וי לעומת זאת היתה מאכזבת בסוף כי היא התחילה כדמות הגיונית ובסוף הפכה לעוד אחת שמחפשת נקמה ויורה לכל הכיוונים (כלומר, נראה לי שלשם זה יילך בעונה הבאה).
מבחינת הדיאלוגים - מידי פעם היו רגעים סתמיים אבל היו הרבה מאוד דיאלוגים טובים באמת (ועל רובם קלייר ניצחה). היו הרבה כיווני עלילה אבל אני הרגשתי שכולם קיבלו מענה רחב שגם מתכתב עם שאר קווי העלילה.
אני באמת לא יודעת למה היא נחשבת ללא טובה.
בכל מקרה יש מצב שאני אחזור לראות את המגינים כדי להבין שוב מה קרה שם ביחס לדני.

 

[dilia snake]

את צריכה לשווק את ההודעות שלך באופן שימשוך תשומת לב מרוב חברי הפורום.

אבל גם ככה אני מדברת לעצמי, ומי שמתעניין או קורא את כול ההודעות יכנס בכול מקרה(ולא ידעתי שהבחור הזה היה בשיימלס).

 

[Lhuna3]

אבל גם ככה אני מדברת לעצמי

אני קוראת די הרבה מההודעות שלך על כל הסדרות האלו שאני לא רואה.

 

[dilia snake]

אני קוראת די הרבה מההודעות שלך על כל הסדרות האלו שאני לא רואה.

למה?(אני שואלת ברצינות, כי אני אף פעם לא נכנסת אלא אם זה נראה שמתפתח סביב זה דיון מעניין)

 

[Lhuna3]

למה?(אני שואלת ברצינות, כי אני אף פעם לא נכנסת אלא אם זה נראה שמתפתח סביב זה דיון מעניין)

לא יודעת בדיוק לפעמים כשאת מקטרת על הכותבים והדמויות זה משעשע אותי. לפעמים יש התייחסויות לכל מיני דברים אקטואליים על נושאים שמעניין אותי מה עושים איתם בכל מיני סדרות.

 

[didalf]

במקרה הזה כי משחק בפרק איתן קטקובסקי (קארל משיימלס)

פסיכופט חמוד

 

[טוני החתול]

ספוילר: איירון פיסט עונה 1

חד משמעית- אהבתי, ואני חושבת שהיא הרבה יותר מגובשת רעיונית לעומת הסדרות האחרות. כמו בהרבה מקרים אחרים אני יודעת שאני היחידה שחושבת ככה, אבל כמו בשאר המקרים, אני צודקת וכולם טועים .
ג'סיקה ג'ונס היתה מאוד מדכאת. קילגרייב הוא אחד מהנבלים הכי חזקים ever במובן של גם יכולת וגם אישיות והסיפור שלו כנבל מאוד תרם לאווירה הדכאונית אבל זה לא רק זה, אלא האופי של הסדרה (עונה 1 שראיתי בכל אופן). גם ג'סיקה עצמה בתור הקלישאה של הבלש השיכור והלא נחמד שראינו כבר 700 פעם.
את לוק קייג' באמת לא סיקרן אותי לראות ודרדוויל הצליחה להחזיק רק בזכות צ'רלי קוקס. הנבל שם הוא אחד המחורבנים והמשעממים שהיו, סיפור הרקע לא מספיק עמוק ובעצם הפך את מאט מורדוק ללא יותר מאשר פורע חוק שהחליט על דעת עצמו להילחם בפשע כחלק מנקמה כלשהי על היחס לאבא שלו.
באיירון פיסט ברור לנו איך ולמה דני רנד קיבל את הכוחות שלו, ברור לנו גם למה הוא מחליט לברוח מק'אן לאן ולמה הוא נלחם. רוב הדמויות בסדרה היו עגולות מאוד - דני עצמו אמנם משוחק לא משהו, אבל אני ראיתי את זה בתור ילד שלא התבגר לגמרי בגלל הטראומה שלו; קולין נהדרת גם כן בתור מישהי שגילתה ששיחקו בה במשך שנים; קלייר קיבלה כאן יותר ביטוי מאשר בדרדוויל (לא זוכרת אותה בג'סיקה ג'ונס) והיא היתה קול ההגיון. בוגרת, שקולה, אכפתית ובעלת חוש צדק מפותח; והכי הכי- וארד מיצ'ם כדמות שמתחילה בתור מניאק קטנוני אבל לאט לאט מתגלים עוד רבדים שלו והמאבק שלו בשליטה של אבא שלו. השחקן מבריק, ולדעתי זה לגמרי תפקיד שראוי לקבל הכרה, גם אם מדובר על ז'אנר פחות נחשב. הוא מאוד הזכיר לי את קנדל רוי מהסדרה יורשים. אותו מעמד, אותו צורך להוכיח את עצמו בפני האב הרודן, אותן התחבטויות לגבי הדרך הנכונה ואיך לאט לאט הוא מתדרדר.. הרולד מיצ'ם האבא היה בהחלט נבל טוב - אדם רקוב וחסר רגשות שידרוס את כולם כדי להשיג את המטרה שלו.
ג'וי לעומת זאת היתה מאכזבת בסוף כי היא התחילה כדמות הגיונית ובסוף הפכה לעוד אחת שמחפשת נקמה ויורה לכל הכיוונים (כלומר, נראה לי שלשם זה יילך בעונה הבאה).
מבחינת הדיאלוגים - מידי פעם היו רגעים סתמיים אבל היו הרבה מאוד דיאלוגים טובים באמת (ועל רובם קלייר ניצחה). היו הרבה כיווני עלילה אבל אני הרגשתי שכולם קיבלו מענה רחב שגם מתכתב עם שאר קווי העלילה.
אני באמת לא יודעת למה היא נחשבת ללא טובה.
בכל מקרה יש מצב שאני אחזור לראות את המגינים כדי להבין שוב מה קרה שם ביחס לדני.

טוב אני כבר לא זוכר מספיק טוב, אולי אני אנסה לחפש את מה שכתבתי כשהעונה יצאה
מה שזכור לי:

ספוילר: איירון פיסט עונה 1

זה שהיה הרבה יותר מידי עלילה תאגידית. כל מיני דברים על אחוזי מניות שולטים ואיך היד מנצלת את החברה למשהו ובלה בלה בלה.
ומשהו קטן יותר זה שהדמות של הסינית המבוגרת הייתה משהו מאוד מסתורי ומגניב כזה בדרדוויל, והשימוש בה כאן די הרס את זה.
וורד פשוט היה די בלתי נסבל רוב הזמן. אבל אני מניח שבאמת היה משהו טוב בזה שהוא התפתח למקום טוב יותר.
אני מסכים שקולין הייתה טובה. אני לא ממש זוכר מה היה התפקיד של קלייר שם כי זה מתחבר לי עם העלילות שלה בכל הסדרות האחרות

 

[טוני החתול]

ספוילר: איירון פיסט עונה 1

חד משמעית- אהבתי, ואני חושבת שהיא הרבה יותר מגובשת רעיונית לעומת הסדרות האחרות. כמו בהרבה מקרים אחרים אני יודעת שאני היחידה שחושבת ככה, אבל כמו בשאר המקרים, אני צודקת וכולם טועים .
ג'סיקה ג'ונס היתה מאוד מדכאת. קילגרייב הוא אחד מהנבלים הכי חזקים ever במובן של גם יכולת וגם אישיות והסיפור שלו כנבל מאוד תרם לאווירה הדכאונית אבל זה לא רק זה, אלא האופי של הסדרה (עונה 1 שראיתי בכל אופן). גם ג'סיקה עצמה בתור הקלישאה של הבלש השיכור והלא נחמד שראינו כבר 700 פעם.
את לוק קייג' באמת לא סיקרן אותי לראות ודרדוויל הצליחה להחזיק רק בזכות צ'רלי קוקס. הנבל שם הוא אחד המחורבנים והמשעממים שהיו, סיפור הרקע לא מספיק עמוק ובעצם הפך את מאט מורדוק ללא יותר מאשר פורע חוק שהחליט על דעת עצמו להילחם בפשע כחלק מנקמה כלשהי על היחס לאבא שלו.
באיירון פיסט ברור לנו איך ולמה דני רנד קיבל את הכוחות שלו, ברור לנו גם למה הוא מחליט לברוח מק'אן לאן ולמה הוא נלחם. רוב הדמויות בסדרה היו עגולות מאוד - דני עצמו אמנם משוחק לא משהו, אבל אני ראיתי את זה בתור ילד שלא התבגר לגמרי בגלל הטראומה שלו; קולין נהדרת גם כן בתור מישהי שגילתה ששיחקו בה במשך שנים; קלייר קיבלה כאן יותר ביטוי מאשר בדרדוויל (לא זוכרת אותה בג'סיקה ג'ונס) והיא היתה קול ההגיון. בוגרת, שקולה, אכפתית ובעלת חוש צדק מפותח; והכי הכי- וארד מיצ'ם כדמות שמתחילה בתור מניאק קטנוני אבל לאט לאט מתגלים עוד רבדים שלו והמאבק שלו בשליטה של אבא שלו. השחקן מבריק, ולדעתי זה לגמרי תפקיד שראוי לקבל הכרה, גם אם מדובר על ז'אנר פחות נחשב. הוא מאוד הזכיר לי את קנדל רוי מהסדרה יורשים. אותו מעמד, אותו צורך להוכיח את עצמו בפני האב הרודן, אותן התחבטויות לגבי הדרך הנכונה ואיך לאט לאט הוא מתדרדר.. הרולד מיצ'ם האבא היה בהחלט נבל טוב - אדם רקוב וחסר רגשות שידרוס את כולם כדי להשיג את המטרה שלו.
ג'וי לעומת זאת היתה מאכזבת בסוף כי היא התחילה כדמות הגיונית ובסוף הפכה לעוד אחת שמחפשת נקמה ויורה לכל הכיוונים (כלומר, נראה לי שלשם זה יילך בעונה הבאה).
מבחינת הדיאלוגים - מידי פעם היו רגעים סתמיים אבל היו הרבה מאוד דיאלוגים טובים באמת (ועל רובם קלייר ניצחה). היו הרבה כיווני עלילה אבל אני הרגשתי שכולם קיבלו מענה רחב שגם מתכתב עם שאר קווי העלילה.
אני באמת לא יודעת למה היא נחשבת ללא טובה.
בכל מקרה יש מצב שאני אחזור לראות את המגינים כדי להבין שוב מה קרה שם ביחס לדני.

אוקי, מסתבר שאני של 2017 הרבה יותר בצד שלך מאשר בצד שלי:
לעונה 1 ל איירון פיסט בקישורים

דיוני סדרות לסוף שבוע[IMG]http://timg.co.il/f/Emo441.gif[/IMG]

טוב אז צפיתי ב-4 הפרקים הראשונים ראשית, לא אהבתי את שיתוף הפעולה המסיבי של יוצרי הסדרה עם ארגונים למען נפגעי עבירות מין, לרגעים זה הופך את הסדרה לסוג של סרטון הדרכה לנפגעי עבירות מין שזה לא מתאים לסדרת מתח, ומעבר לכך זה גם מגביל את קווי ההתפתחות של העלילה. למשל, ברור שהארגונים האלה לא היו...

www.tapuz.co.il

דיוני סדרות לאמצע שבוע[IMG]http://timg.co.il/f/Emo441.gif[/IMG]

דיוני סדרות לאמצע שבועכי מסתבר שהיום יום שלישי.

www.tapuz.co.il

 

[טוני החתול]

עוד מישהו צופה בעונה 2 של Special
העונה הראשונה הייתה טובה, אבל לא יותר מידי. היא הרגישה לי מאוד כמו עבודה של מישהו מתחיל. ובאופן כללי הרגישה יותר כמו משהו שחשוב לראות בגלל הנושא מאשר צפייה ממש מהנה. או לפחות ככה אני זוכר אותה.
עונה 2 היא שיפור עצום. עלילה מאוד מעניינת זורמת. קווי עלילה טובים, דרמה, צחוקים, הכל.
אני מאוד ממליץ.

 

[שרון של אופיר]

נראה לי שאנחנו ב-delay עצבני, אבל במהלך המבצע האחרון התחלנו (אני והבנות בנות ה-13) לראות את סדרת הנוער הישראלית פלמח (הגרשיים הושמטו משם הסדרה במקור).

למי שמכיר את ההיסטוריה - הסדרה הזו מזכירה את פורסט גאמפ, ולו רק בכך שהגיבורים "במקרה" נמצאים במרכז הפעילות של כמה מהאירועים המרכזיים של אותה תקופה (ליל הגשרים, "השבת השחורה", פיצוץ מלון המלך דוד ועוד). מצד שני - למי שלא מכיר את ההיסטוריה זו דרך מאוד טובה להכיר את האירועים הללו.
השפה המודרנית, וה"קריצות" לחידושים טכנולוגיים (אוזניות שמחוברות למכשיר שמשמיע רעש, עם התהיה - למה שמישהו ירצה לשמוע מוזיקה באוזניות. חלומות על מכשיר קשר שאפשר לקחת בכיס ולתקשר מכל מקום כמו עם טלפון ועוד כל מיני קצירות כאלו), והרומנים בין כל חברי הקבוצה - אמור לדבר לנוער של ימינו (אלוהים ישמור. הפכתי לזקנה הזו שמדברת על "הנוער של ימינו" )
לי הכי צרם הנושא של הרדיו (השידורים. לא המכשיר או הטכנולוגיה). בתור אחת שמכירה את ה"מכובדות" של קול ישראל, וכמה שהערוץ הזה תפס מעצמו רציני ומכובד, הדרך שבה הפכו אותו לגלגל"צ (על כל הטוב והרע) מאוד צורם..

מצד שני - הילדות התחברו, התעיינינו, ואפילו הלכו להרחיב ידע על חלק מהדברים.
(במיוחד דיבר אליהן הקטע של העפלה, כי סבא שלי - סבא רבא שלהן, היה מעפיל)

 

[מילי08]

אוקיי, קראתי חלק מההודעות שלך בערב וזה השאיר לי זמן לחשוב על הדברים.
בתחושה שלי, יש מין כדור שלג של תופעת העדר. מספיק ששומעים מכמה אנשים ביקורות שלילית וזה מתקבע, בין אם זה נכון או לא נכון. (סתם דוגמא, אני מאוד אוהבת את להקת מיוז. כשהם רק יצאו מיד השוו אותם לרדיוהד, למרות שאין שום קשר בין הלהקות חוץ מזה ששתיהן בריטיות ושתיהן עשו רוק בשנות ה - 90. אבל ההשוואה כל כך התקבעה כל כך, שבמשך שנים, גם אחרי שרדיוהד פנו לכיוונים מוזיקליים אחרים וניסיוניים, עדיין המשיכו לדבר על ההשוואה המיותרת הזאת. למה? כי מישהו החליט). כנ"ל במקרה הזה. כולם מדברים על הסדרה בטון שלילי וזה מה שנשאר אצלך, ולא החוויה החיובית שהיתה לך באמת.
אני עדיין חושבת שמבחינת עלילה - זאת של איירון פיסט הכי מגובשת וקוהרנטית.

ספוילר: תגובות איירון פיסט עונה 1

זה שהיה הרבה יותר מידי עלילה תאגידית

בעיני לא היתה באמת הרבה עלילה תאגידית וראיתי את זה כחלק מהנסיון לתת יותר עומק לסדרה. ואולי זה מה שביאס את המעריצים שחיפשו תוכן יותר קליל. בפעול באמת היו פחות קרבות בעונה הזו, וחלקם היו לא קשורים כמו קולין בזירה ההיא.

ומשהו קטן יותר זה שהדמות של הסינית המבוגרת הייתה משהו מאוד מסתורי ומגניב כזה בדרדוויל, והשימוש בה כאן די הרס את זה.

נכון חלקית, אבל כבר בסוף עונה 2 של דרדוויל אם אני זוכרת נכון היא כבר קיבלה יותר תוכן. והמסתורין שלה כאן קיבל ביטוי אחר. איך שהוא היא ידעה דברים נסתרים וידעה מה אנשים מרגישים, כלומר יש בה איזשהו כוח נוסף.

וורד פשוט היה די בלתי נסבל רוב הזמן

לא סבלתי אותו בהתחלה אבל הוא התפתח כדמות בצורה נהדרת. הוא לא נשאר חד מימדי - "אני מניאק" אלא מישהו שרואים עליו שהוא מתאמץ לא לקרוס תחת הלחצים. חוץ מקנדל מהיורשים, יש עוד דמות כזאת בסדרה התיקון שאני מאוד אוהבת -הוא התחיל בתור מניאק מעצבן והתברר כדמות מאוד עמוקה ואחת האהובות עלי. והשחקן (של ווארד מיצ'ם) היה אדיר.

אני לא ממש זוכר מה היה התפקיד של קלייר שם כי זה מתחבר לי עם העלילות שלה בכל הסדרות האחרות

היא הרי למדה אצל קולין ואיכשהו נכנסה לסוד העניינים ובאה לעזור להם מתי שצריך ולפעמים למרות ההתנגדות שלה. וההתנגדות שלה ביחד עם תחושת הצדק והמחוייבות שלה הפכו אותה לשחקנית חשובה בכל הפעולות שלהם

רדוויל, ג'סיקה ג'ונס ואפילו לוק קייג' (החלק מהשלושה עד כה) התחילו ממש חזק לדעתי. תפסו חזק עם אקשן מדהים וסיפור מותח...
לעומת זאת באיירון פיסט, שבמרכזה נמצא מישהו שאמור להיות מומחה אמנויות לחימה, אין כמעט אקשן

כן, אחת הבעיות כמו שכתבתי למעלה היא שהעלילה המגובשת כאן באה על חשבון אקשן נטו. אני מסכימה שדני רנד אומר להיות הכי מוכשר מבין כולם בקרבות ואומנויות לחימה ופועל הוא מפספס לא מעט, אבל גם זה בעיני חלק מהטראומה שלו כילד שלא התבגר לגמרי.

קיבלנו יורת אקשן יפה מצד קולין ווינג בפרקים האלו. אם כי בנתיים העלילה איתה מרגישה חסרת משמעות (לא ברור למה היא הלכה לזירת לחימה אחרי שהיא אמרה לתלמיד שלה שזה דבר בזוי).

אני מסכימה. לא ברור בכלל מה היה הקטע עם הזירה. לא היה שום טריגר שאנחנו כצופים ראינו וזה לא הסתדר בכלל עם מה שהיא אמרה לתלמידים שלה. לדעתי זה נועד להראות את קולין לוחמת וזהו, אבל יכלו למצוא איזשהו פתרון אחר

לאשבקים מוזרים שחוזרים על עצמם המון שרוב הזמן מראים כל כך מעט שאני די בטוח שהייתי יכול לצלם אותם בבית שלי, דני בבית משוגעים דני הולך אל קולין ומעצבן אותה, ישיבות עסקים הגיוניות לגבי מה לעשות לגבי דני ראנד...

כן, אלו היו נקודות חולשה - בעיקר הפלאשבקים הלא ברורים והכניסה המיידית של דני לישיבות העסקים. גם הקיבעון שלו אל קולין עוד לפני שהוא הכיר אותה היה מוזר ולא תפור כמו שצריך. לעומת זאת הבית משוגעים לא הפריע לי כי ידענו שזה משהו שהרולד מיצ'ם עושה ודני ממשיך להאמין בו וגם לא הפריע לי שהוא מנסה לדבר עם ג'וי וווארד כי הם בכל זאת העוגן היחיד שלו לעבר. הם מבחינתם המשיכו הלאה כי הם חשבו שהוא מת אבל הוא ידע שהם בחיים והמשיך להיאחז בהם

האח והאחות מיטצ'ם נראו בהתחלה כדמויות נורא משעממות, וזה רוב מה שהם עד כה. אבל יש גם ניצוץ של משהו מורכב יותר. האחות שרוב הזמן מצטיירת כצדיקה בהרבה מאחיה היא גם הרבה יותר מחושבת, פחות רגשנית מאח שלה ויודעת כיצד להשתמש ברגש באופן חכם (כמו עם האיש שהיא הציעה לו כבד לאחיין שלו). לא ברור אם היא בסוף פרק 3 כן עזרה לדני להוכיח את הזהות שלו, אבל בכל מקרה היא עושה רושם של מישהו שלא הייתי סומך עליו.
האח לעומת זאת עושה רושם בעיקר כנבל, מישהו שהיה בריון מגעיל גם כילד. אבל גם כן קיבלנו הצצה למשהו עמוק יותר בו. הוא מפחד מאבא שלו, הוא מפחד מהנוכחות של דני. אני לא אתפלא אם הוא היה בריון כילד בגלל השפעה של אבא שלו. וראינו עד כמה הוא מפחד בקטע שבו הוא דיבר על הרצון שלו לעזוב את החברה, אפילו אם זה אומר שהוא יפסיד הכל.

בדיוק. ובסוף גילינו שג'וי היא אכן לא מישהי לסמוך עליה ועל ווארד כבר כתבתי את דעתי

מאוד מאוד אהבתי את הלוחם הסיני עם הצלקת על הפנים שנלחם תוך כדי שהוא שיכור. הקטע קרב איתו היה אולי קטע הקרב הכי טוב בכל העונה. די התאכזבתי שלא ראינו אותו שוב, במיוחד כי עלה לי רעיון שאולי הוא בכלל זה שעליו דיברה הנבואה שדני שמע, לוחם שננגע על ידי אש - כי הצלקת שלו נראתה כמו צלקת מאש. וגם הוא אמר משהו על כך שהוא חייב לשתות כדי לרסן את הדרקון שנמצא בתוכו.

מעניין, לא חשבתי על זה. והוא באמת היה טוב. היה לי מאוד עצוב שהאיירון פיסט שאמור להיות כל כך חזק בקושי מצליח להילחם בשיכור

היה קטע מצחיק בסוף שג'רי באה אל וורד ודני כשהם שורפים את הגופה של הארולד ומחליפים רגשות והיא ככה "לא ידעתי שזה יהיה כל כך רגשני".

זה היה מעולה!

ואם כבר וורד - לדעתי היה לו סיפור דמות מאוד מעניין. בהתחלה היה קשה לחשוב עליו כעל שום דבר מנבל וביריון, וזה לא שהוא השתנה פתאום, אלא זה היה סוג של תהליך שבו למעשה ראינו אותו נשבר. למרות שהיה לי חשד שזה מה שיקרה עם הדמות שלו עוד בפרק 3 זה היה עשוי טוב.

או, תודה!

 

[מילי08]

סדרת הנוער הישראלית פלמח

היי! לא היית הרבה זמן.
אני לא צופה בסדרה אבל נשמע מעניין איך הם מנגישים את ההיסטוריה לילדים שמכירים עולם טכנולוגי כל כך

(במיוחד דיבר אליהן הקטע של העפלה, כי סבא שלי - סבא רבא שלהן, היה מעפיל)

מהמם!! יצא לי לפגוש פעם כמה מעפילים והיה מרגש! באיזו ספינה הוא עלה?

העונה הראשונה הייתה טובה, אבל לא יותר מידי.

העונה הראשונה של special ייאשה אותי מאוד מהר. לא התחברתי בכלל

 

[שרון של אופיר]

היי! לא היית הרבה זמן.

תפוז המעצבן עושה לי הודעות שגיאה כל פעם שאני מנסה להעלות הודעה או להגיב. אני כותבת תגובות ארוכות ויפות - ואז אי אפשר לפרסם.

נקווה שאת התגובה הזו אצליח.

מהמם!! יצא לי לפגוש פעם כמה מעפילים והיה מרגש! באיזו ספינה הוא עלה?

פוסידון ב'
ספינה זה שם גדול עבורה. גיגית צפה זה תיאור יותר נכון

 

[didalf]

תפוז המעצבן עושה לי הודעות שגיאה כל פעם שאני מנסה להעלות הודעה או להגיב. אני כותבת תגובות ארוכות ויפות - ואז אי אפשר לפרסם.

תנסי כשהוא עושה לך את השגיאה המעצבנת הזאת להעתיק הכל-->למחוק--> להדביק. לרוב זה עוזר.

 

[מילי08]

תפוז המעצבן עושה לי הודעות שגיאה כל פעם שאני מנסה להעלות הודעה או להגיב. אני כותבת תגובות ארוכות ויפות - ואז אי אפשר לפרסם.

כן, בעיה מוכרת. תעשי מה שעדי הציעה לך

פוסידון ב'
ספינה זה שם גדול עבורה. גיגית צפה זה תיאור יותר נכון

.
זה ממש מרגש. ביקרתם באתר בעתלית? הם מתעדים שם מעפילים וסיפורי אוניות

 

[שרון של אופיר]

זה ממש מרגש. ביקרתם באתר בעתלית? הם מתעדים שם מעפילים וסיפורי אוניות

בהחלט. אפילו יש תמונה של סבא שלי עם הפרטים שלו שם.
הבנות השתמשו בזה לעבודת השורשים