לשמחתי לא שמעתי על הסרט או הדמות לפני כן ככה שזה באמת היה חידוש בשבילי. אבל הסרט עצמו היה לא מלהיב במיוחד.
רק בשליש האחרון של הסרט התחיל להיות סוף סוף אקשן מעניין, אבל עד אז היה די מרדים.
היה נחמד לגלות עוד הופעות אורח של כוכבי עבר גדולים, כמו אנט בנינג.
אהבתי את הסוג של טוויסט כשגילינו שהרעים הם טובים והטובים הם רעים, אם כי אולי הייתי צריכה להבין את זה ברגע שראיתי את רונאן. אני מניחה שניסו לבלבל אותנו (אותי).
הגילוי הכי משמעותי הוא שקפטן מארוול היא בעצם גיבורת העל הכי חזקה בפער מכל השאר. חזקה זו לא המילה המתאימה... הגיבורה עם הכי הרבה כוחות על אולי. עצם זה שהיא יכולה לייצר אנרגיה מהגוף שלה והיא לא צריכה שום אמצעים חיצוניים לחיזוק, הופך אותה לליגה אחרת. וזה שזו אשה זה בכלל שיחוק.
מבחינתי הסרט הזה היה בעיקר הכרות עם ההקמה של סוכנות שילד וניק פיורי, וזה ממש מגניב שהצעירו ככה את ג'קסון (עח"ו- הוא גם חצי קילל!!).
לא הבנתי אבל איך בסרט הזה הסוכנות נקראת שיל"ד, אבל באיירון מן, שמתרחש הרבה יותר מאוחר, קולסון משתמש בשם מלא ללא ראשי תיבות ואומר שעדיין לא החליטו על כינוי מתאים.
יצא לי לקרוא ביקורות בהארץ ובוואלה. בד"כ אני לא קוראת כי אין לי סבלנות אבל לא זכרתי מאיפה השחקנית מוכרת לי וחיפשתי וככה הגעתי לביקורות. בהארץ, כמו בהארץ, כתבו הרבה אבל לא אמרו כלום. זה היה רצף של מילים ללא תוכן. הביקורות בוואלה היתה הרבה יותר טובה, מוסברת ומפורטת והסכמתי עם רוב הדברים שנכתבו שם.
בשני האתרים היללו את ברי לארסון, ולזה דווקא לא התחברתי. לא חשבתי שהיא היתה גרועה אבל גם לא חשבתי שהיא עשתה תפקיד מדהים במיוחד. היתה די פרווה רוב הסרט - לא לכאן ולא לכאן. סקרלט ג'והנסון מצליחה לבנות לבלאק ווידו דמות הרבה יותר עגולה בפחות זמן מסך.
בניית הדמות היתה קצת בעייתית, בעיקר כשהיא מגלה או נזכרת בעבר שלה. נכון שאין זמן להראות הכל אבל הרגשתי שהיא מקבלת ומשלימה עם דברים מאוד מהר. גם זה שהיא יודעת לנהוג באופנוע, להשתמש במחשב ולהתנהל בקרב בני אדם היה קצת מוגזם. לדעתי אפשר היה להציג כל אחת מהפעולות האלה בתור עוד זכרון שצץ והיא תגיד מין - וואלה, נכון, ככה משתמשים. משהו כזה. לא יודעת... זה היה לי קצת בעייתי. ולמרות שלקחו הרבה זמן בלהציג את הרקע של וירס על חשבון האקשן, אני עדיין מרגישה שזה לא הוצג טוב.
גם הרפרנסים של שנות ה 90 והבדיחות/ הומור לא היו חזקים בכלל. למעשה הומור לא באמת היה קיים בסרט. אמנם הוא לא סופר כבד ורציני כמו הפנתר השחור, אבל גם לא משעשע בכלל, למעט רגעים מאוד בודדים שאני אפילו לא זוכרת. רק בשלב שהיא סוף סוף הופכת למה שהיא הופכת (ואגב, עדיין לא הפכו אותה לקפטן מארוול רשמית. הם דיברו על זה שזה היה השם של המדענית), ומחליפה את צבע החליפה שלה - רק אז התחיל להיות סוף סוף מעניין ומהנה.
באמת?? לדעתי קפטן מארוול בין הסרטים הגרועים.
קפטן מארוול לדעתיבכללי הוא מהסרטים הבינוניים, אבל הרבה יותר טוב מאנטמן והצרעה.
אני שמחה לדעת שאני לא היחידה.
אני לא חושבת שזה נכון להשוות בין הסרטים. סרטי אנטמן הם אתנחתא קומית. בלי הרמזים בסוף הסרטים הם עומדים בזכות עצמם. האופי שלהם שונה לחלוטין משאר הסרטים.
קפטן מארוול לא מדהים אבל חמוד. ויש בו חתול.
החתול היה תוספת מעולה
בעיקר נתן רקע שהיה מאוד חסר לי על איך ולמה פיורי התחיל את הנוקמים
בדיוק
אוי, את זה בכלל לא זכרתי. הייתי בטוחה שהטסרקט כבר נמצאה באחד הסרטים הראשונים. אני כבר לא עוקבת אחרי כל האבנים האלה
אז איזו אבן היתה באסגרד בהתחלה?
מאיפה ש.י.ל.ד. ידעו על חייזרים ואנשים מיוחדים והכל
אבל לקח להם זמן למצוא אנשים עם כוחות. וזאת עוד בעיה של הסרט. כאילו - אם במשך 20 שנה אתם לא מוצאים גיבורים כאלה אז איך אתם ממשיכים לקבל תקציבי ענק ואיך אתם מצליחים לגלות כל כך הרבה דברים בעצמכם?
קטעים שצוחקים על שנות ה90 קצת - כמו זה שלוקח המון זמן להוריד קובץ למחשב
זה היה יכול להיות הרבה יותר מצחיק. בסך הכל היא שאלה מה קרה. לא ראינו איך בשלב של העלאות/ הורדות אפשר היה לחיות חיים שלמים ועדיין להספיק להתיישב מול המחשב בזמן.
קראתי שהבמאים של הסרט בד"כ יוצרים סרטי אינדי קטנים. יכול להיות שהם פשוט לא היו הבחירה הנכונה לסגנון הזה.