ממ תאמת אין לי הרבה מה להגיד חח אלא אם את תגידי ואז אני אוכל להגיב, אני בטוחה שיש לך חפירה יפה בנושא.
האמת שגם לי המון מה להגיד, אני חושבת שהסצנה בפרק האחרון כל הנאום שלו לצ'ארלי על למה הוא עשה את זה וההסבר שלו עם זה שהיה לו מנגנון התמודדות בזה שהוא היה לפעמים מתכנן לעצמו דברים רק כדי שיתנו לו סיבה להמשיך לחיות ברגעים של של שפל, היה בזה משהו מאוד חכם ונכון שאני מזהה גם מעצמי. זה גם ממחיש באמת עד כמה דיכאון זה דבר שצריך להתמודד איתו כל החיים, וכולל כל מה שהוא אמר שהוא כן אוהב את המשפחה שלו והכל, ולפעמים אין סיבה שאפשר להסביר למה מישהו בוחר לעשות משהו כזה, לפעמים אי אפשר להסביר דיכאון. בתור מישהי שסובלת מזה כמובן שהנאום הזה ריגש אותי מאוד והייתי על סף דמעות וזה really hit home בשבילי. אני אגיד את האמת אני גם לא חשבתי שהוא מנהל רומן, אבל דווקא הם כן הצליחו לעבוד עלי ולחשוב שיש סיבה יותר "קונקרטית". חשבתי שיהיה טוויסט ברגע שראו את הבת של האקסית שלו שזאת בעצם הבת שלו מפעם ובגלל זה הוא העביר לה כסף כי הוא לא סיפר לאישתו שיש לו עוד בת מהעבר (לא חשבתי שהוא מנהל רומן). אבל האמת שמה שגילו על מה ש"הייתה הסיבה באמת" הייתה אפילו הרבה יותר טובה בעיני וביטאה בצורה הרבה יותר טובה ונכונה איך דברים כאלה עובדים ואיך דיכאון עובד בצורה הרבה יותר מדויקת. והוא שיחק את זה ממש מעולה וממש טוב.
ובכלל כל הסדרה כולה ממש הפתיעה אותי בכמה שהיא הייתה טובה. אהבתי שהראו איך האמא שלו ואשתו מתמודדות עם המוות בצורה שונה. אהבתי שהסבירו שהאמא חייבת להאמין שהוא לא התאבד כי לפי האמונה שלה אם הוא לא התאבד זה אומר שהיא עוד תראה אותו בגן עדן.
אהבתי מאוד את כל המעברים בין הגישה הקלילה ושהיו קטעים ממש מצחיקים (כל הפרק שלהם בקניון הרג אותי), לבין הקטעים החזקים והעצובים. סדרות שעושות את זה בצורה טובה זה בי הז'אנרים האהובים עלי. אהבתי כ"כ את הכימיה בין שני השחקנים הראשיים, זה ממש הרגיש כאילו הם באמת היו חברים טובים כל החיים.
יש גם משהו ממש מקסים בקשר של צ'רלי ופריה שחצי ממני רוצה שיהיו ביחד כי כאילו הם היחידים שמבינים אחד את השני והוא גם ככה ממש משפחה, וחלק לא כי כאילו אפשר להיות סופר קרובים ולא בקשר רומנטי. בכל מקרה אני שמחה שלא הלכו לשם עדיין כי בכל מקרה זה טו סון וזה קצת פתוח אבל כנראה שלא.
כן אני מסכימה לגבי זה מאוד, זה היה כ"כ חמוד אי צ'ארלי כל הזמן דאג לפרייה ובמיוחד לילדה (נגיד כמו הקטע שהוא ניסה לקנות לה את כל המתנות שהיא ביקשה, זה ממש הרגיש כאילו הוא רואה בהם משפחה). אני גם תהיתי לאורך הסדרה אם מתכוונים לעשות שהם יהיו כאילו זוג זוג, וגם אני הבנתי מהסוף שזה לא ממש זה והאמת גם אני ממש אהבתי את זה. אני חושבת ששניהם מאוד שבורים מהאובדן הזה עכשיו ואין ספק שהם אוהבים אחד את השניה כמו משפחה, אבל אני מסכימה איתך שאם היו מראים משהו רומנטי קורה בניהם עכשיו זה באמת היה מרגיש טו סון. יותר אהבתי שהורגש שהם צריכים אחד את השניה כרגע לתמיכה ולא בקטע רומנטי (אם כי אני חושבת שאחרי שיעבור זמן זה יכול לעבור למשהו אחר, או שלא). בכל מקרה בראש שלי השאירו כאילו דלת פתוחה לזה.
אני באמת הרגשתי שהסדרה הייתה הרבה יותר טובה ממה שציפיתי, זה אפילו לא משהו שתכננתי לראות, זה היה כ"כ במקרה שזה ממש מוזר כמה הסתבר שהיא מתאימה לי.
אני חושבת שאני קצת יותר אוהבת את התפקיד של בוב כאן אפילו מאשר של בלאמי. (לא לרגום אותי). הרגשתי שהוא מראה מנעד יותר גדול וזה החזיר לי חזק את הקראש עליו. יוטיוב הציע לי סרטון ממש ארוך רק של קטעים של אלייזה ושלו מדברים אחד על השניה בראיונות ובסרטונים שהם העלו ודברים כאלה ואומג!!! הם כ"כ חמודים אני לא יכולה איתם. אני מתה. הם כאלה חמודים ביחד, והם גם סיפרו קצת איך הם התחילו לצאת, מסתבר שבמשך הרבה זמן הם היו חברים טובים לפני שהם נהיו בקטע רומנטי. אני קצת לא יודעת אף פעם אם זה נורמאלי בשביל לאהוב ולהתרגש מדברים כאלה כי זה האנשים האמתיים ולא הדמויות, אבל מצד שני זה הכל דברים שהם אמרו לפני מצלמות או העלו לפלטפורמות שונות, לא דברים כמו פאפרצי שצילמו אותם נגד רצונם. לא יודעת, אולי זה קצת דפוק.
אבל היה קטע אחד ממש יפה בכל הסרטון הזה שהם דיברו על מה השיר שלהם והשיר שלהם נקרא Bad Days (אני לא מכירה). אבל הם הסבירו שבוב סובל גם במציאות מדיכאון ואפילו היו לו כמה ניסיונות התאבדות, והשיר הזה מדבר על זה שיש בחיים ימים קשים פשוט ובגלל זה הם אוהבים את השיר, אבל שהם מקבלים את זה שיש ימים קשים, ואז הם עוברים ויש ימים יותר טובים. כל הקטע שהם דיברו על זה כ"כ ריגש אותי והפתיע אותי. אה, וגם הם דיברו לשניה על הסדרה אין לימבו והם אמרו שהם ראו אותה ביחד, ואני חושבת על בטח כמה זה היה תפקיד משמעותי לבוב לאור המידע הזה, וזה ממש ריגש אותי ועשה לי קצת עצוב, אבל זה גם קצת שמח שיש להם משפחה ביחד והם אוהבים אחד את השניה ושהיא מקבלת את זה אצלו והם מתמודדים עם זה יחד. זה היה ממש מרגש בשבילי לראות את הקטע הזה!!
*בפינת עדי לא משחררת מהמאה: היה רגע אחד שהוא אמר שהוא ניצח בקרב אבל הפסיד במלחמה, והוא אמר את זה בטון רציני ושקט שפחות אופייני לדמות שלו פה ואני כזה: "הו הנה בלאמי"
#סליחה.
חחח כמובן