הביקורת המלאה שלי עם ספוילרים
העתק הדבק מפייסבוק
ביקורת סרט: הדרך - שובר שורות הסרט עם ספוילרים!
הביקורת תכלול גם ספוילרים לסדרה "שובר שורות". ראו הוזהרתם.
אורך: 02:02 דקות
בכיכובם של: נו באמת. אהרון פול הוא לגמרי הכוכב העיקרי של הסרט הזה.
אזהרה: ראיתי כמה וכמה אנשים שחושבים שאפשר להסתפק בסרט הזה ולא לראות את הסדרה. טעות בידיכם. מדובר בסרט המשך לסדרה. לפני הסרט מוצג ריקאפ של כמה אירועים.
מה חשבתי על הסרט בלי ספוילרים? הוא טוב. טוב מאוד אפילו.
ומכאן והלאה - הספוילרים יהיו אחרי כמה נקודות. אם טרם עוד לא ראיתם את הסרט.. לכו לראות ואחר כך תחזרו לכאן.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
יש מספיק נקודות? יופי. אלה ספוילרים גם לסדרה וגם לסרט.
נתחיל משני דברים עיקריים - למי שהספיק לשכוח, הסרט הוא המשך של סדרה שגם היא בעצמה לוקחת באטיות את קצב העלילה. כלומר, ג'סי פינקמן אחרי אירועי סיום הסדרה. לא הובטח לנו עלילה. לא הובטח לנו בומים והפתעות. ההפתעות מגיעים בסוף הסרט, אבל עוד לא נתייחס אליהם.
אהרון פול מן הסתם התבגר מאז סיום הסדרה. ואת זה רואים לפי הצלקות של ההתעללויות שהוא עובר. ג'סי פינקמן מתבגר ללא המורה שליווה אותו. ג'סי פינקמן עומד בפני עצמו. ג'סי מקבל הצעה להתחיל במקום חדש ולכן הוא מתחיל בסדרת אירועים ובמקביל אנחנו רואים איך ג'סי פינקמן ברח אחרי סיום הסדרה ובמקביל מתוודעים לגורלו של המורה.
בחלק השני של הסרט, אנחנו רואים איך ג'סי פינקמן לומד להסתדר לבדו. הוא אדם שמנסה בפעם הראשונה לעשות פעולה כלשהי אך נתקל במכשול. אנחנו רואים איך המוכר בחנות מנסה להניא אותו מן המעשים אך ג'סי למד משהו מהמורה שלו. הוא למד להיות עקשן. בניגוד לוולטר מייט, לג'סי פינקמן מגיע סוף טוב, כי בניגוד לוולטר, לג'סי פינקמן לא הייתה כל בחירה. הוא נגרר לתוך הסיפור הזה כאשר המורה שלו מציע לו להתחיל לרקוח סמים. מכאן והלאה התהליך של השניים מתפתח. בעוד מעולם לא הצלחתי לסלוח אף פעם לוולטר מייט אחרי שלושה אירועים מרכזיים בסדרה, אני בספק אם ג'סי סלח לעצמו. הסצנה שלו משוחח עם ההורים שלו הייתה בדיוק מה שרציתי שיהיה בסדרה עצמה ו-וינס גיליגן, הבמאי הגאוני, דאג לסדר לנו.
בחלק השלישי והוא הגאוני ביותר, אנחנו רואים את ג'סי סוג של נפרד לשלום משני דמויות שליוו אותו. באופן מאוד לא מקרי, הפרידה הראשונה היא מוולט מייט, למרות שהוא הביא את ג'סי לנקודה הזו. למרות הסוף. למרות מה שהוא עשה לאהובתו (שתופיע מיד אחר כך בסצנה מאוד קטנה ומאוד לא מספקת.) ולמרות הכול – ג'סי אוהב את וולטר. אהבה חולנית מדי ואני מרגיש מאוד לא נוח איתו. הסצנה השנייה שלו עם ג'יין הייתה הפתעה גמורה ומדהימה מבחינתי אז מאוד אהבתי אותה. כמו שכתבתי - היא הייתה קצרה מדי.
 
אם כך, קיבלנו מסע השלמה של ג'סי עם גורלו. זה לא היה סרט עם אקשן ובלגנים (מלבד, אולי, הסצנה בה ג'סי מחסל כמה מסוממים ותוך כדי הזכוכיות מתרסקות מסביבו - מטאפורה נהדרת לעולמו המתרסק של ג'סי.) וקיבלנו השלמה לסדרה.
מעניין אותי מה יש לכם להגיד. ראיתי טענה אחת ש"לא קורה כלום בסרט". זה בדיוק זה - לא קרה כלום ובד בבד - כן קורה משהו. זה בדיוק העניין. "הדרך" הוא סרט שלא קורה בו כלום אבל כן קורה בו משהו. אגב, בספרדית אל קאמינו אומרת "הדרך". וזה בדיוק מסמל את מה שאני אומר בביקורת הזו. עסקנו בדרכו של ג'סי פינקמן החוצה. איך הוא מתמודד בלי המורה שלו ואיך הוא מוצא דרך החוצה. והוא אכן מצא אותו. בגדול.