הגיע הזמן לכתוב על Stranger Things עונה 3
- חלק 1
יש משהו קצת מוזר בעונה הזאת שבעוד הדמויות הראשיות בה (הילדים) התבגרו באופן משמעותי, הסדרה עצמה כאילו נעשתה ילדותית יותר.
כלומר על פני השטח זה אותו דבר, מפלצות מסתוריות וקנוניה ממשלתית (במקרה הזה של ממשלה אחרת), אבל אין לזה את הgut punch הרגשי שהיה בעונה 1. האבל והחרדה הנוראיים של ג'ויס בעיקר, אבל גם של שאר הדמויות היו מאוד חזקים.
בעונה הזאת הם מתמודדים נגד מפלצת נוראית יותר ונגד קנוניה גדולה יותר (אולי?). אבל זה פחות רגשי.
זה מאוד בולט לדעתי במיוחד עם ג'ויס כשבעונה 1 ו2 היא חרדה נורא לבן שלה וזה מה שמוביל אותה. בעונה הזאת נראה שהיא בעיקר משועממת נורא כשהיא מגלה מששהו מוזר עם מגנטים ומחליטה לחקור אם יש לזה קשר למעבדה של הוקינס. זה מאוד בולט כשהיא פשוט עוזבת את וויל לכמה ימים ולא כל כך מודאגת שהיא לא מצליחה ליצור איתו קשר.
 
אין לי כיוון מחשבתי בכתיבה כל כך אז יש סיכוי שאני אקפוץ מדבר לדבר מכאן.
 
בצפיה החוזרת בעונה 2 התרשמתי ממנה פחות ממה שזכרתי. וזה מתקשר בכמה דרכים לעונה הזאת.
אחד זה ההבדל בג'ויס.
דבר אחר שממש לא אהבתי בעונה 2 זה כל סיפור ג'ונתן וננסי.
באופן מוזר הסיפור של ג'ויס והופר בעונה 3 עוקב אחרי הסיפור של ג'ונתן וננסי בעונה 2. לא רק ששני הזוגות מגיעות אל העיתונאי המוזר, אלא שניהם מגיעים אליו עם הרבה מתח מיני שהוא צריך להסביר להם שיש בינהם. אני כבר הייתי משוכנע שנקבל סצנת סקס בינהם בבית שלו כמו שהיה לננסי וג'נתן. אני שמח מאוד שלא.
 
הדבר שהכי שנאתי בעונה 2 היה את בילי. אני לא זוכר מתי פעם אחרונה היה דמות ששנאתי כל כך. זה כמובן לא מהסוג של דמות ששונאים כי הוא "טוב מידי" או צדקני מידי. אבל זה גם לא דמות רעה שכיף לשנוא. זה מישהו מגעיל שאפילו לא רציתי שימות כמו שפשוט יפסיק להיות בסדרה. הגעיל אותי היחס שלו אל מקס. הגעיל אותי היחס שלו אל דמויות אחרות כמו סטיב. והוא פשוט היה משעמם ולא מועיל בכלל לעלילה. גם הטריף אותי שהוא כביכול היה חתיך שכולם (אפילו אמא של מייק) משתגעים ממנו. הטעם שלי בגברים הוא די מיינסטרים אז מוזר לי שמישהו שנחשב כל כך חתיך נראה בעיני מכוער. כן, טכנית יש לו גוף יפה. אבל דרך הבגדים שלו הוא נראה מכוער. והשיער שלו מגעיל. ואולי הפרצוף שלו היה יכול להיות יפה אם לא היה לו כל הזמן הבעה גועלית. אפילו כשהוא מפלרטט עם מישהי.
*זה שהיה ברור שאבא שלו נוראי אליו לא הפחית את השנאה שלי אליו.
אז הייתי ממש לא שמח שאחד הטיזרים המוקדמים שיצאו לעונה 3 היה הסצנה שבה רואים שהוא המציל בבריכה.
אז בסוף פרק 1 לעונה לפחות נשמתי לרווחה כי חשבתי שהוא מת ולא נצטרך לראות אותו. ואז די התאכזבתי בתחילת עונה 2 לגלות שהוא עדיין בחיים.
אבל ההפתעה הכי גדולה הייתה שככל שהעונה המשיכה יותר שמחתי שהוא נשאר. בתור מפלצת (או השגריר של המפלצת) הוא בעצם עבד די טוב לדעתי. היה גם משהו כיף בזה שהאדם המגעיל הזה הוא עכשיו באמת סוג של מפלצת. חיבור של רוע כזה.
ואז עוד יותר הפתיע אותי שתוך כדי שהוא מפלצת כזה סוף סוף הראו לנו צדדים חיוביים שלו. ראשית דרך העבר העצוב שלו. ואז היה סיום מעולה לדמות שלו כשהוא מצליח לבסוף לגבור על ההשפעה של הmind flayer עליו ונלחם כדי להציל את החיים של אלבן.
הדמות שלו בעונה 3 כמעט מצדיקה את הקיום שלו בעונה 2 כהתחלה של הדמות שלו. כמעט.
 
אגב, משהו שאהבתי יותר בצפיה שניה בעונה 2 היה הפרק על "אחותה" של אלבן וכל החברים הפריקים שלה. זכרתי את הפרק הזה בתור אחד החלקים הכי פחות טובים בעונה 2, אבל אולי בגלל שהציפיות שלי ממנו היו כל כך נמוכות, הוא הפתיע אותי לטובה. אומנם רוב הפריקים האחרים היו מעצבנים אבל קאלי הייתה די מגניבה. והמסע נקמה שלה נגד אנשי המעבדה היה מגניב.
אז בעצם די ציפיתי לראות אותה שוב בעונה 3 ואפילו קצת התאכזבתי שהיא לא הייתה. אומנם העונה הייתה עמוסה מאוד בדמויות ועלילות אז לא היה ממש מקום בשבילה. אבל הייתה לי מחשבה לרגע שאולי לקראת הסוף היא תופיע ותעזור להלחם במיינד פלייר.
בכל מקרה אני כן מאוד מקווה שהיא כן תופיע שוב בעונה 4. גם כי נראה לי שהגיוני שאחרי העונה הזאת יחזרו לעלילה שקשורה לקנוניה עם המעבדה. וגם כי אולי היא תהיה חיונית בלעזור לאלבן לקבל חזרה את הכוחות שלה. היא הרי בעונה 2 עזרה לה להבין כיצד להשתמש במלוא היכולת שלה.
ואני מקווה שגם ימצאו לפחות עוד מישהו אחד נוסף עם כוחות.