"מה שלא הורג מחשל, ומה שכן הורג מחשל את אמא" אבל ברצינות - ברור שכל דבר רע שקורה לך מחשל אותך נפשית. בעצם המשפט הזה עובד רק באספקט הנפשי. אבל אין הרבה מה לומר על המשפט הזה..
קיים הבדל מהותי בידעתנו לגבי חפץ או מכשיר מסוים בהשוואה לידיעתו של ממציאו.לגבי ממציאו הוא קיים משום ידעתו המוקדמת בעוד שלגבינו הוא קיים משום שהוא קייים"(הרמב"ם)
אם המצאתי מזלג עם שש שיניים, במה "ידיעתי" את המזלג שונה מידיעתו של מישהו אחר. שנינו נראה אותו דבר: מזלג עם שש שיניים. לפעמים יש המצאות מורכבות יותר, וצריך לפתוח לפרק ולבחון אותן כדי להבין איך הן פועלות. זה נקרא "reverse engineering". זה קשה אבל עקרונית זה אפשרי. אשר לכוונה שהובילה להמצאה, היא איננה רלוונטית לתוצר הסופי. לפרודקט יש קיום משל עצמו, בלתי תלוי בדרך בה הוא נוצר.
ככה ("מה שיש זה מה שיש.") אתה רואה את זה. אך לא הממציא, בשביל הממציא יש לאותו חפץ משמעות רגשית מסוימת! יש את הזכרונות של חשיבה על המוצר, המצאת המוצר, התלהבות ממהמוצר, שיפור המוצר, הוצאתו לאור, "וואו אנשים משתמשים במה שאני המצאתי" וכיו"ב.
בוודאי שהממציא יודע על המצאתו יותר ממי שלא טרח באופן מעשי לחקור ולבדוק אותה. זו טענה טריווילית לחלוטין. מה שחשוב זה שעקרונית אם נבדוק את ההמצאה נוכל לדעת עליה כמו הממציא.
מבחינת הממציא החפץ קיים משום שהממציא יודע שחפץ זה אמור להיות קיים ולעומת זאת אתה יודע עליו רק משום שהוא קיים ולולא קיומו של החפץ לא היית יודע עליו דבר!
ציור של ואן גוך ,לצורך העניין,יכול להיות שמי שיראה את התוצר הסופ]י לעולם לא ידע את הציור באותו אופן שאותו יודע הצייר או במקרה אחר המשורר או המלחין וכו'(השתמשתי בציור כי זה לכאוראה דבר יותר מוחשי אם ניתן לומר)