דיון.

sapironet22

New member
דיון.

אוקיי פעם ראשונה בפורום הזה.אבל יש לי שאלה שמעניינת אותי.. ההורים שלי גרושים..ואני לא מרגישה שאבא שלי ממש נוכח בחיי. אני יודעת שזה משפיע עליי הרבה יותר ממה שאני חושבת. האם יש קשר לחוסר נשיות? או לאי רצון לטפח את עצמך? על זה שאם ההורים גרושים..והאבא לא מממש נוכח בחיים שלי..איך זה משפיע מכל מיני בחינות.. פעם מישהי אמרה משהו, וזה מעניין אותי. פעם מישהי כאן אמרה שהיעדר אבא בחיי הילדה יכול לגרום לזה שהבת לא תרגיש נשית משהו כזה..ואני חשובת על זה אולי מוגנת? כי אין דמות גברית וסמכותית בבית... איפה אני יכולה לקרוא על זה מאמרים והכל? זה מעניין אותי. תודה.
 

Master Stav

New member
אישית לא שמתי על תופעה כזו

מאמין שמשפחה חד הורית הן תחת אם יחידנית והן תחת אב יחידני יכולות לתפקשד מבלי שהדבר יפגע בילדים .
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לכל אחד מההורים תפקיד בהתפתחות הילד משפחה חד הורית יכולה להצמיח אנשים שמחים וחזקים, מה שלא סותר את חסרונם של האב או האם. כמעט לכל אדם יש "תיק" כלשהו מהילדות, אבל אם יש בו די כוחות ואם קיבל חום, בטחון בסיסי וכלים להתמודדות ממשפחת המוצא שלו, הוא יהיה בסדר ../images/Emo13.gif אולי בדומה לאדם עם כליה אחת, שיכול לחיות חיים יפים וטובים, למרות שאמורות להיות לו 2 כליות. כך לפחות אני רואה את הדברים. הנה קישור בעניין http://www.leida.co.il/page.asp?id=25002
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אגב- יש מצב שתדברי על השפעת העדרותו של אביך עלייך, עם אמך? ואולי אפילו עם אביך (הבנתי שהוא קיים ברמה כלשהי)?
 

AlonPe

New member
תראי -

יש אנשים שיש להם "הכול בחיים", שקיבלו הכול, בית חם ואוהב, חינוך, השכלה, כסף... ובכל זאת הם לא מצליחים, ולא מסופקים, ולא מאושרים, ושומדבר לא הולך להם. לעומתם יש אנשים ש-"החיים" דפקו אותם בכל דרך אפשרית, ובכל זאת "Against all ods" ואולי אפילו בגלל זה - הם מאושרים, ומצליחים, ו-"שיחקו אותה"... זו לא ביקורת!!! ממש לא! מרגיש אמפטיה מאוד גדולה למצב שאת מתארת, כי גמלי יש 'רקע' דומה- הורים גרושים, ואבא שלא היה נוכח מספיק בילדות - ואין ספק - יש לזה השלכות! אבל - את לא ילדה (לפחות עפ"י הגיל בכרטיס שלך) מה שההורים עשו או לא עשו, נתנו או לא נתנו בילדות - זה כבר היה! עכשיו החיים שלך, בידיים שלך! ל-"חסך אב", יכולות להיות כל מני השלכות, וכל אחד "לוקח את זה" באופן שונה. ממליץ מאוד (מניסיון אישי!) לפנות לעזרה פסיכולוגית מקצועית! זה תהליך שלוקח המון שנים (וכן - גם המון כסף) תהליך שיכול להימשך למעשה כל החיים, אבל לרוב האנשים, מאוד קשה להתמודד עם דברים כאלו (ואחרים) לבד עם עצמם. לקרוא מאמרים, 'להתעניין' באופן אינטלקטואלי שכזה - זה בסדר, אבל זו לא דרך מספיק אפקטיבית לעבוד עם עצמך! וגם - לעולם לא מאוחר מדיי - זה גם כן משהו שיכול להיעשות במסגרת של טיפול פסיכולוגי - לחדש או לשפר או לרענן את הקשר עם אבא שלך עכשיו. בכולופן, בהצלחה, ואת תמיד מוזמנת לכאן - לקרוא, לכתוב, לשאול.
 
למעלה