דיון.

המשפט על המונית נאמר בציניות,

אני יודעת שאני יכולה ללכת ברגל והכל, אבל אני רגילה למשהו אחר. זה שאת חושבת שאני חצופה זה קצת.. דפוק? כי אין כאן משהו שאני עושה בכוונה.
 
מה זאת אומרת,

'אין כאן משהו שאני עושה בכוונה'? את לא בנאדם עם שכל, יכולת שיפוט ודעה משלו? אני גדלתי במשפחה שבה באמת יתנו לי כל מה שאני אבקש, אבל למדתי לא לבקש. בחיים שלי לא העירו לי על חשבון הפלאפון שלי, וכשאני בחנות אמא שלי מוכנה לקנות לי כמעט כל בגד בכל מחיר. אבל בראש שלי, משהו אומר לי לא תמיד צריך לשלוח מיליון סמסים כי זה כסף, ובגדים יקרים לא קונים סתם ככה. ערך לכסף זה דבר שאת יכולה לפתח גם בעצמך, לפני הוצאה זה פשוט עניין של לחשוב עם עצמך- כמה את צריכה את זה? האם את קונה מדחף רגעי או משהו שישמש אותך הרבה זמן? כמה הוצאת בזמן האחרון? בתיכון עבדתי, ההורים שלי ניסו לשכנע אותי לא לעבוד, כי הם פחדו שזה יבוא על חשבון הלימודים וגם הייתי בצופים רוב החיים... הם באמת לא הבינו למה אני צריכה לעבוד אם אין להם בעיה לממן אותי. אבל זה לא נראה לי הגיוני שבגל 16 אני לא אבין מה זה לעבוד בשביל הכסף שלי, זה חשוב להבנה של ערך של כסף. בקיצור ולעניין-אל תזרקי אחריות, אם ההורים מסכימים לקנות לך משהו מוגזם, או לתת לך המון כסף על יציאה, זה לא אומר שזה נכון ושאת תקחי אוטומטית את הכסף. כל דבר שאת מתכוננת להוציא עליו, תחשבי שההורים שלך, שאני בטוחה שהם יקרים לך, עבדו בשבילו. את יכולה לקצץ הוצאות בטירוף ועדיין לחיות בנוחות ובכיף! שיהיה חג שמח :)
 

NoWords

New member
זה הכל עניין של בחירה.

הנה, ברגע שאת מודעת לבעייתיות של המצב הזה, יש ביכולתך את האפשרות לשנות את זה. את יכולה לבחור לנסוע באוטובוס, ללכת ברגל או לקחת מונית, הכל בידיים שלך בסופו של דבר בקטע הזה. תתחילי בקטן... ללכת ברגל מדי פעם. תתרגלי לשינוי. לקונספט החדש.
 

ketty the sheep

New member
הממ ../images/Emo13.gif

לי יש הורים קצת הפוכים, ולקח לי זמן להבין את זה. תמיד גדלתי באווירה של 'יש לנו, רק תבקשי', אבל בסופו של דבר, תמיד ידעתי שהראיה של ההורים שלי קצת מעוותת בנושא. אבא שלי מבזבז סכומים עצומים על דברים שאמנם משמשים אותו אבל מוגדרים כאובר-מותרות (גאדג'טים למיניהם), וגם אמא שלי יכולה להיות בזבזנית כשזה נוגע לדברים שלא באמת צריכים. הם גם לא צרכנים ממש נבונים, אבל אני לא יודעת ממה זה נובע ואני לא יכולה לשפוט אותם. בכל מקרה, איכשהו יצא שהתנערתי דיי מהר מהגישה הזו של 'בואו נבזבז הכל ונכנס למינוס!', כי בתכל'ס, זו גישה ממש לא משהו. אני גרה לבד עכשיו, מכל מיני סיבות, ואני מרוויחה מספיק בשביל לעבור בסופר כמה פעמים בחודש עם רשימה מסודרת של דברים שאני צריכה (אף פעם לא לקחת שום דבר שקורץ, סופרים בנויים כך כדי שנבזבז סתם כסף על שטויות!) ולקחת אמנם את הדברים הכי זולים, אבל מצד שני תמיד יש את כל מה שצריך במקרר.
אני גם משלמת שכ"ד וחשבונות, ויוצא שבסוף כל חודש נשארים לי בערך 500 ש"ח בצד, שאת רובם אני חוסכת. כשאני יוצאת עם חברים, אנחנו בדרך כלל לא הולכים למקומות שעולים כסף, או לפחות יותר מדי כסף. גם סתם לטייל ולשבת עם אנשים טובים במקומות מעניינים, לראות סרט בבית, להסתובב בקניון או ברחוב מגניב ולעשות window shopping, להכין ארוחה מגניבה ביחד, או לשבת ולשחק משחקי חברה (הקיק האחרון של השותפה ושלי - דוקים
חבר שלנו בא והתחיל עם זה, ואנחנו המשכנו) נחשבים אצלי לצורות בילוי, ואם זה באמת מגיע למצב של, כפי שאמר קרטמן פעם, 'You can't do anything fun for less than eight dollars', אז מקסימום נוציא 30 ש"ח -+ על ארוחה באיזה בית קפה נחמד או כמה משקאות (אבל משהו איכותי, אם כבר D: ). לפעמים אני מפנקת את עצמי באיזה ספר טוב, דיסק או בגד (אבל זה רק אם אני ממש צריכה או מצאתי משהו כל כך מגניב או זול שאני לא יכולה לוותר עליו), אבל הכל במידה. כרגע אני חוסכת בשביל לנסוע למקום שהוא בגדר הגשמת חלום עבורים, אז אני סופר חוסכת (לא מרעיבה את עצמי, חוסכת! מחר אני נוסעת לסבתא למשל, כי היא יכולה להכין לי כמויות של אוכל שיספיקו לנו לפחות לשבוע *___* ומזל שקיבלנו חבילות שי בסופרפארם השבוע, עכשיו אני לא צריכה לקנות שמפו ועוד כלמיני דברים
בהחלט משתלם לעבוד שם). הדבר היחיד שאני כנראה אתן להורים שלי לעזור לי איתו זה אולי שכר לימוד שנה הבאה (השנה שילמתי בפיקדון מהצבא), אבל אולי גם לזה אני אצליח איכשהו לחסוך.
הממ, כסף זה מעצבן לפעמים ויכול לשבור לך את המח, אבל זה סך הכל עניין של הרגלים.
 

Ne§t£A Gi®L

New member
פשוט תחליטי

שאת מתחילה לעבוד, ולא מבקשת מההורים יותר מ100 שקל בשבוע. שכל השאר עלייך [פרט לטלפון ודלק, או תגיעו כבר לאיזה הסדר]. את מודעת לזה שאת בבעייה, שזו כבר חצי מהדרך ובאמת כל הכבוד על זה שהצלחת לכתוב הודעה כזו חשופה ואמיתית [בשיא הרצינות בלי טיפת נימה של ציניות]. פשוט תחליטי שאת לוקחת את עצמך בידיים ועושה משהו עם זה. כשאת מודעת לבעייה, יהיה לך הרבה יותר לפתור אותה. ושנה טובה גם לך מתוקה:)
 

RaInYaEl

New member
מבינה אותך

גם אני הייתי ממש ככה עד לא מזמן ועדין קצת. זה עבר שקיבלתי כאפה של החיים בערך ולא היה לי ברירה אלא להשתנות. מה שאני מציעה לך זה להגביל את עצמך, נגיד שההורים יתנו X בחודש ולהסתדר איתו וזהו. אם נגמר אז עד החודש הבא אין. מה שעוד אני מציעה לך זה לפתור את זה מהר, לפני שתתגייסי כי יהיה לך מאוד קשה במערכת הצבאית ככה.
 

ShiRa1101

New member
את יודעת

שבעתיד הבעיה שלה יכולה להיות הרבה יותר חמורה , כאילו עכשיו זה כזה וואי מה אני אעשה קנו לי אוטו ואני מבקשת עוד כסף .. ההרגל הזה שיכולים להזרים לך כסף בכל שעה יכול לפגוע בה . ואם זה החינוך שהיא קיבלה זה יכול להיות מאוד החינוך שהיא תעביר לילדים שלה , בין אם יהיה לה כסף ובין אם לא :// מבינה ? [= ולפותחת ההודעה- אני מקווה שאת מבינה מספיק שאת המצב הזה רצוי מאוד לשנות , כי כשתהיי גדולה יותר תביני שלא הכל הולך ברגל ותתרגלי לקבל הכל .. פשוט, תנסי למצוא עבודה ..תתחילי מבייביסיטר או משהו כזה ותראי להורים שלך שאת יכולה גם להרוויח לבד . ועוד הצעה, נסי לצמצם בהוצאות שלך ביציאות/בגדים וכאלה ותביני שזה לא כזה קשה. למשל , יציאה לסרט -כרטיס, נסיעות ושתיה קטנה או גלידה או משהו וכמו שכבר פרטו פה לגבי מסיבה וכאלה. משהו אחרון: כתבת שכשאת הולכת לבית ספר מביאים לך 30 ש"ח, את משתמשת ב-ה-כ-ל-? 1.נגיד אוכל , אפילו שאת לא רגילה תכיני לעצמך סנדוויץ' ותביאי בקבוק מים מהבית , 2.אין לכם מונית שי ?[לפעמים זה יכול לחסוך לך הרבה יותר] בכל אופן, אם את נוסעת במונית ספיישל את בטח נוסעת עם עוד מישהו או עוד כמה ואז מתחלקים , לא? תעשי חישוב ותסתכלי כמה ישאר לך בסוף היום וככה תבקשי מההורים כל יום 30 שח ולא תשתמשי בהכל , ואז יצטבר לך כסף ליציאה הבאה ולא תרגישי חוסר נעימות או תתקלי בסיטואציה כמו שהייתה לך עם אבא שלך ! [אולי זה נקרא קצת לרמות את ההורים אבל עדיין זה הרבה יותר טוב מאשר לבקש עוד כסף ועוד ועוד ועוד , כי לי אישית, באיזשהו שלב זה היה מתחיל לעצבן ;] מקווה שעזרתי :]]
 

ketty the sheep

New member
אני דווקא חושבת שזו חתיכת צרה ../images/Emo4.gif

ואם היא רואה את זה בתור בעיה ומוכנה להודות בזה, זה כבר צעד ראשון לכיוון הפתרון. אסור לזלזל באדם רק כי רואים ש'הנה, הוא עשיר, יש לו הכל, גם אם הוא לא יצליח להיות עצמאי ההורים תמיד יבואו ויעזרו לו'. זה נורא קשה לבוא ולהגיד 'וואלה, אני מפונקת, ואני רוצה לשנות את זה, ואפילו יותר קשה באמת ללכת ולעשות את זה באמת, אז אני חושבת שמגיע לילדה יותר קרדיט ממה שנתנו לה במהלך השרשור הזה.
 

greeneye

New member
אנחנו במצב די דומה.

דומה, אבל שונה. גם לי, ההורים נותנים כסף כל הזמן. ליציאות, לקניות, לבצפר לאנערף. השנה [ואני בת 18] היתה הפעם הראשונה שעבדתי והרווחתי כסף בעצמי [ואני לא מחשיבה בייביסיטר ודוגסיטרים כי למרות שעשיתי כאלו, לא עשיתי הרבה, כי אני האחות הצעירה וברוב הבתים פה בישוב לא רצו לקבל אותי כי אין לי אחים קטנים, ולכן, לדעתם, אין לי נסיון עם ילדים קטנים..]. נכון, עבדתי רק חודש. ונכון שהתפטרתי, אבל לא מפינוק או עצלנות, אלא מתנאים תת אנושיים. אבל בניגוד אלייך, אני ממש לא מוציאה 200 שקל ביציאה. נדירות הן היציאות בהן אני בכלל לוקחת 200 שקל איתי, וגם אז, זה לא בגלל שביקשתי 200 שקל, אלא כי אמא מרבה לדחוף לי אותם. ולראייה- ה.."ירידה" הקבועה של חברים שלי עליי, הולכת ככה- "אמא, אני צריכה 10 שקלים!" "טוב, הנה, קחי 1000!" וזה אמנם בהגזמה פראית, אבל מאד נכון. אמא מתעקשת שאני אקח יותר, מקסימום ישאר לי עודף ליציאות הבאות. אבל בניגוד אלייך, אני משתדלת ללכת על איזה בריזר או ספירנוף מאשר בירה מחבית, למשל, וכן יש לי ערך לכסף, אני יודעת שהוא לא שלי, ואני חוסכת בו, ולא מבזבזת בכמויות. בגדים משל עצמי אני קונה פעם ב, וגם, כמויות די קטנות. אני לובשת בגדים שהיו של אמא/אחים שלי [ואני מתלבשת כמו בת, דונט וורי..], משפצת בגדים ישנים שלי, ולא כי אין לי כסף לקנות חדשים, אלא כי תחשבי כמה זה הרבה יותר מספק ושווה, ללכת עם חולצה שאת הכנת, שאין עוד לאף אחד בעולם כזאת? או..ללכת עם חולצה שנראית בדיוק כמו ההיא מהקטלוג, אבל בעצם הכנת אותה בעצמך, והמחמאות של הסביבה שוות את הכל. באוטובוסים התחלתי לנסוע רק בשנים האחרונות [כאילו, מהחטיבה ככה], כי לפני זה, אמא פחדה ולא הרשתה לי. זו גם הייתה תקופת פיגועיי תופת באוטובוסים אז אני מבינה אותה. מונית למשל, הזמנתי במהלך חיי רק 3 פעמים לעניות דעתי, וזה יקר ומיותר. לא, לא קונים לי אוטו, אני נוסעת באוטו המשפחתי. אבל אני לא צריכה יותר מזה. את יודעת מה נראה לי שתרם ליחס שלי לכסף? גם החינוך של ההורים, שחינכו אותי מאז ומתמיד שלא צריך לקנות מותגים ושכל דבר יפה ויקר אפשר למצוא חיקוי שלו בזול, שאיכות היא לאו דווקא קשורה במחיר, ואת היצירתיות שירשתי מאמא שתורמת לי בשיפוץ בגדים ישנים בכיף. אבל הנסיעות באוטובוס, והיציאות הזולות, זה למשל, הגיע היישר מהחברים שלי. בניגוד אליי, רוב החברים שלי לא באים ממשפחות עם כסף מיותר. ואני יוצאת איתם. למקומות באזור, מקומות זולים יותר, נוסעת הרבה יותר באוטובוסים מבעבר, ותאמיני או לא, אני מרגישה עם זה נפלא. אין כל פסול בלנסוע באוטובוס, זו חוויה, וזה כיף, ולפעמים מכירים אנשים סתם בנסיעות באוטובוס שמעבירים איתם את הזמן, זה מוזר, אבל זה גם נחמד. ואפשר "להתפשר" [במרכאות כפולות כמובן] על בירה זולה יותר, או מנה זולה יותר במסעדה, ולא באמת צריך להוציא 200 שקל ביציאה. [וכל זה לא נכתב כביקורת, הרי גם אני די מפונקת ורגילה לקבל הכל, העניין הוא שאני לא דורשת לקבל הכל. אני יודעת שאני יכולה, אבל אם זה לא נחוץ, אז למה? אני רק נותנת לך טיפים קטנטנים להקטנת הפינוק..
]
 
למעלה