אנחנו במצב די דומה.
דומה, אבל שונה. גם לי, ההורים נותנים כסף כל הזמן. ליציאות, לקניות, לבצפר לאנערף. השנה [ואני בת 18] היתה הפעם הראשונה שעבדתי והרווחתי כסף בעצמי [ואני לא מחשיבה בייביסיטר ודוגסיטרים כי למרות שעשיתי כאלו, לא עשיתי הרבה, כי אני האחות הצעירה וברוב הבתים פה בישוב לא רצו לקבל אותי כי אין לי אחים קטנים, ולכן, לדעתם, אין לי נסיון עם ילדים קטנים..]. נכון, עבדתי רק חודש. ונכון שהתפטרתי, אבל לא מפינוק או עצלנות, אלא מתנאים תת אנושיים. אבל בניגוד אלייך, אני ממש לא מוציאה 200 שקל ביציאה. נדירות הן היציאות בהן אני בכלל לוקחת 200 שקל איתי, וגם אז, זה לא בגלל שביקשתי 200 שקל, אלא כי אמא מרבה לדחוף לי אותם. ולראייה- ה.."ירידה" הקבועה של חברים שלי עליי, הולכת ככה- "אמא, אני צריכה 10 שקלים!" "טוב, הנה, קחי 1000!" וזה אמנם בהגזמה פראית, אבל מאד נכון. אמא מתעקשת שאני אקח יותר, מקסימום ישאר לי עודף ליציאות הבאות. אבל בניגוד אלייך, אני משתדלת ללכת על איזה בריזר או ספירנוף מאשר בירה מחבית, למשל, וכן יש לי ערך לכסף, אני יודעת שהוא לא שלי, ואני חוסכת בו, ולא מבזבזת בכמויות. בגדים משל עצמי אני קונה פעם ב, וגם, כמויות די קטנות. אני לובשת בגדים שהיו של אמא/אחים שלי [ואני מתלבשת כמו בת, דונט וורי..], משפצת בגדים ישנים שלי, ולא כי אין לי כסף לקנות חדשים, אלא כי תחשבי כמה זה הרבה יותר מספק ושווה, ללכת עם חולצה שאת הכנת, שאין עוד לאף אחד בעולם כזאת? או..ללכת עם חולצה שנראית בדיוק כמו ההיא מהקטלוג, אבל בעצם הכנת אותה בעצמך, והמחמאות של הסביבה שוות את הכל. באוטובוסים התחלתי לנסוע רק בשנים האחרונות [כאילו, מהחטיבה ככה], כי לפני זה, אמא פחדה ולא הרשתה לי. זו גם הייתה תקופת פיגועיי תופת באוטובוסים אז אני מבינה אותה. מונית למשל, הזמנתי במהלך חיי רק 3 פעמים לעניות דעתי, וזה יקר ומיותר. לא, לא קונים לי אוטו, אני נוסעת באוטו המשפחתי. אבל אני לא צריכה יותר מזה. את יודעת מה נראה לי שתרם ליחס שלי לכסף? גם החינוך של ההורים, שחינכו אותי מאז ומתמיד שלא צריך לקנות מותגים ושכל דבר יפה ויקר אפשר למצוא חיקוי שלו בזול, שאיכות היא לאו דווקא קשורה במחיר, ואת היצירתיות שירשתי מאמא שתורמת לי בשיפוץ בגדים ישנים בכיף. אבל הנסיעות באוטובוס, והיציאות הזולות, זה למשל, הגיע היישר מהחברים שלי. בניגוד אליי, רוב החברים שלי לא באים ממשפחות עם כסף מיותר. ואני יוצאת איתם. למקומות באזור, מקומות זולים יותר, נוסעת הרבה יותר באוטובוסים מבעבר, ותאמיני או לא, אני מרגישה עם זה נפלא. אין כל פסול בלנסוע באוטובוס, זו חוויה, וזה כיף, ולפעמים מכירים אנשים סתם בנסיעות באוטובוס שמעבירים איתם את הזמן, זה מוזר, אבל זה גם נחמד. ואפשר "להתפשר" [במרכאות כפולות כמובן] על בירה זולה יותר, או מנה זולה יותר במסעדה, ולא באמת צריך להוציא 200 שקל ביציאה. [וכל זה לא נכתב כביקורת, הרי גם אני די מפונקת ורגילה לקבל הכל, העניין הוא שאני לא דורשת לקבל הכל. אני יודעת שאני יכולה, אבל אם זה לא נחוץ, אז למה? אני רק נותנת לך טיפים קטנטנים להקטנת הפינוק..
]
