דיון.

[MAsterpieCE RastA]

דיון.

(אני לא יודעת להתחיל הודעות, מצטערת) מגיל קטן הרגילו אותי שכל דבר שאני רוצה, אני יכולה לקבל. אם בא לי את בובה X אז אני אקבל אותה ואם בא לי ארבע בובות מאותו סוג אז גם את זה אני אקבל, כי ככה זה. וזה ידוע כבר, כשגודלים ככה אין הרבה אופציות - או שמתחנכים עם השנים לדרך אחרת או שנשארים מפונקים כל החיים, אז עכשיו אני נורא מפונקת בקטע של 'לקבל' מההורים שלי. אני רוצה הכל ויש לי המון דרישות, אני יודעת. זה נראה לי נורא טבעי לקבל 200 שקל ליציאה ביום שישי ועוד 150 שקל ליציאה במוצ"ש וכל יום לביצפר עוד 30 שקל (כי מה, אני לא אלך ברגל, אני אסע במונית ספיישל) ועכשיו עוד הגיע ראש השנה אז אני חייבת לצאת היום (200 שקל) וגם ביום שישי הקרוב (150 שקל) וגם במוצ"ש. מעבר לזה שהיום בדיוק אני ואבא נסענו לבחור לי אוטו (מאזדה 2, למתעניינות) כי אני עוד חודש ניגשת לטסט וחייבים אוטו, אין מה לעשות. בקיצור, היום אני רוצה לצאת ופתאום אבא אמר 'אבל אין לי כסף לתת לך', אני לא יודעת איך להסביר לכן איך הרגשתי. אני יודעת שכסף זה לא הכל בחיים אבל אפעם לא שמעתי את ההורים שלי אומרים דבר כזה, אין כסף? מה? למה אבל? ואז אבא התחיל לצעוק שיש כל כך הרבה הוצאות ואין לו אפשרות לשלם לי היום על פאב מסריח 200 שקל, ואיך אני בכלל מעיזה להתלונן אחרי שהיום הוא קנה לי אוטו ועוד לא ניגשתי לטסט, הוא לא מבין איך אני יכולה לבקש עוד כסף כי רק בשבועיים האחרונים הוא קנה לי גם מיטה וחצי וצבע חדש לחדר וכיסא חדש למחשב וטלוויזית פלאזמה לחדר שלי והכל בשבילי ואני עוד מתלוננת? אני לא יודעת איך לנסח את זה, אבל אני פשוט חייבת להשתנות ואני יודעת את זה אני פשוט לא יודעת איך. אחרי 17 שנה זה נורא קשה להבין שלא הכל אפשר לקבל בחיים ואני בכלל לא רוצה לתאר לכן איך אני הגבתי כשאבא אמר שאין לו כסף. איך פתאום עושים את השינוי? מעבר לזה, איך אתן מגיבות לדברים כאלה ואיך אתן חונכתן/גדלתן? (ושתהיה לכולנו שנה טובה.

).

 

[PennyLaneM]

200 שקל ליציאה?!??!

אני המפגרת היחידה שיוצאת בסופ"ש רק עם 50 שקל? כי סך הכל אני שותה רק בירה ומזמינה צ'יפס אם זה מסיבה אז בטח כניסה 55,אבל לא יותר מזה אני ממש לא מבינה למה לצאת עם המון כסף זה ממש מיותר ובזבזני ואם רוצים לתפוס ראש,קונים בקבוק יין 3 בנות יחד ונהנים עם טעם נורמלי בגרון וגם אני גדלתי עם כפית של כסף בפה,ולצערי רואים אני נורא עקשנית וחייבת שאנשים יעמדו בשבילי דום אבל התחלתי להבין מה זה כסף ומה הערך,וברגע שההורים אומרים לי "אין לי לתת לך" אני לא יוצאת או שאני הולכת לשבת עם ידידים באחד הבתים מה שגם,חברים שלי יודעים על הבעיות הכספיות של ההורים אז לפעמים משלמים עליי ולא דורשים החזרים (כי אין לי מאיפה להחזיר) ופאק קונים לך אוטו רק כי את עוברת טסט עוד מעט? וואו,זה כבר לא כפית כסף זה מגש עצום עם 10000 כפיות של כסף

 

[adiss90]

Boy, את מפונקת!

איך אפשר בכלל להגיע למצב שאת מבקשת מההורים 200 שקל ליציאה לפאב?! אני בחיים לא מבקשת, בחיים! וכשאחד ההורים נותן לי 50 שקל ליציאה ביום שישי אני מרגישה הכי לא נעים בעולם. ההורים קונים לי בערך 5 בגדים בשנה(סיפור ארוךD, ותמיד יש לי תחושות אשם. אבל מצד שני, אני כן מרגישה שזו חובה ואפילו דורשת שההורים ישלמו לי על בית ספר, שיעורי נהיגה, חשבון פלאפון, את רוב התואר הראשון. נולדתי לשני הורים, טפוטפוטפו, עם ראש על הכתפיים ולא חסר לי כלום. וכן, המצב אפשר להם לגדל אותי "עם כפית של זהב". והם לא פעם טרחו לפנק אותי. אבל אני תמיד הייתי מאד קיצונית. מאד מאד קיצונית. מספרים לא מפסיקים לרוץ לי בראש. אני שונאת להיות תלויה בכסף. אני שונאת לבזבז. אני חייבת לדעת כמה כל דבר עולה. אני חייבת להשוות מחירים ואיכות ולא להתפתות ולקנות משהו בלהט הרגע. כשהייתי נורא קטנה, בכתה א' בערך, אספתי מדבקות וההורים לא ידעו מה לעשות איתי. כל גיליון מדבקות שקניתי הייתי חייבת לברר כמה הוא עולה, האם זה יקר מדי? אולי בחנות אחרת יהיה זול יותר? מה ההקצבה שלי למדבקות? כעסתי על אבא שלי כשהוא הביא לי גיליון מדבקות ב-X שקלים כי בחנות אחרת יש בפחות וזה יקר מדי למדבקות.והוא כעס עליי כי ילדה בגיל שלי לא אמורה לחשוב על דברים כאלה. עד היום אני נורא כועסת בתוכי על חברות שההורים קנו להן משהו והן לא יודעות כמה זה עלה, לא שאלו, לא עניין אותן. זה פאקינג בסיסי!! אבל אני קיצונית, מה שאני מנסה לומר זה שהמעט שאת יכולה לעשות זה להתחיל להתעניין. כמה ההורים מרוויחים, כמה הם יכולים להקציב לך, כמה עולים דברים ואיך את, בתור עצמאית בבוא היום, תוכלי לממן את עצמך. כסף <בהחלט לא> צומח על העצים.

 

[ליזיגי]

וואו את בדיוק כמוני...

שהייתי קטנה הייתי הילדה המושלמת! ההורים שלי רצו לקנות לי כל מיני שטויות- בובה של סימבה, מי צריך את זה בכלל? ואני רק ראיתי את המחיר (80 שקל בערך, ככה עולה בובה איכותית בטויז אר אס), ואמרתי שאני לא רוצה כי אני צריכה בובה. כלכך מזדהה ומבינה, ולפעמים זה מעצבן הקיצוניות הזו- להסתכל רק על המחיר. מצד אחד צריך את זה, מצד שני צריך ללמוד להשתחרר. ולפותחת ההודעה הראשית- אין הרבה חוכמות בעניין. גם אני די נבהלתי שאמא שלי שיתפה אותי בפחדים שלה בקשר להוצאות (כי אבא שלי נכנס לבית חולים והיה סיפור. הם גרושים אבל הוא די משלם עלי ועל האחים שלי על רוב הדברים). ושהיא אמרה שאני אצטרך לעזור בכסף לשיעורי נהיגה זה גם החליץ אותי (בכל מקרה עבדתי במטרה לזה, אבל זה שהיא אמרה את זה השאיר בי לחץ מסוים)... בקיצור, הפיתרון הכי טוב שיש לי לתת לך, זה להפסיק להיות תלויה בהורים שלך במידה כזו, ולמצוא עבודה. וגם לצמצם עלויות. ואני מבטיחה לך ברגע שאת תעבדי ותרוויחי כסף ועם הכסף שלך תשלמי על כל מיני דברים, את תראי איך תרגישי ותקבלי ערך לכסף.

 

[paperdoll16]

נו באמת.../images/Emo54.gif

אבל זה בדיוק מה שהיא אומרת. שהיא יודעת שהמצב הולך להשתנות עכשיו ושהיא צריכה לצמצם הוצאות ושהיא מבינה את זה! אז למה לרדת עלייה? ככה ההורים שלה הרגילו אותה וזאת אשמתם לחלוטין. את לא יכולה לצפות מילדה שכל החיים הייתה עם כפית של כסף ופינוק להפסיק "להתפנק" ברגע אחד. זה תהליך שלוקח זמן. הכותרת של ההודעה הייתה ממש ממש לא במקום. היא יודעת שהיא צריכה לשנות את עצמה עכשיו. היא אמרה את זה! אז למה לרדת עלייה? זהו. התעצבנתי.

 

[Tin Doll]

את עובדת/עבדת?

כסף לא גדל על העצים. אני חונכתי שאני צריכה לעבוד בשביל הכסף, וזה דבר שצריך לחסוך ולא לבזבז כי בסוף נגמר ברגע שאת מתחילה לעבוד את מעריכה את זה יותר, ומוציאה הרבה פחות... אם אני אבקש מההורים שלי 200 שקל לכל יציאה הם יעיפו אותי על כסא גלגלים חוץ מזה זו קצת חוצפה. ההורים בכלל בקושי מממנים אותי, ולא שחסר לנו כסף, פשוט לא מבזבזים על כל דבר מיותר... איך אגיב לדבר כזה? אחזור למציאות ואבין שזה המון כסף, וגם אם הם יביאו לי 100 ולא 200 אני אדע להשתמש בכסף ככה שלא יחסר ואפילו אחסוך לפעם הבאה.. תעשי חישוב של כמה כסף הם מביאים לך בסופו של דבר, גם.. זה לא קצת לא נעים לקחת מהם כל פעם כסף..? מה אני אגיד לך, טוב שנזכרת עכשיו ולא יותר מאוחר, אולי עוד תוכלי לשנות את ההרגל הזה כי אם תשארי ככה גם אחרי שתצאי מהבית יהיה לך קשה כי תהיי רגילה שאת מקבלת ומקבלת ומקבלת מלא כסף בלי לעבוד, ומותק, ככה זה לא עובד בחיים.

 

[MAsterpieCE RastA]

כרגע לא עובדת, אבל כן עבדתי

(לא עובדת בגלל הלימודים, אין מה לעשות)

 

[AnGeL DoLlY]

אני לוקחת 100 שקל, 120 ג--ג ליציאה

וזה גם רק למסיבות שעולות 50-60+מוניות (עוד מעט כבר נצטרך הרבההה פחות תודה לאל, אבל בינתיים..

). אותי ההורים מחנכים לעבוד בשביל מה שאני רוצה, כמובן רק בחופשים כי בזמן לימודים הם לא מרשים ומעדיפים שאני אשקיע בהם. בחיים לא היה מצב שאמרו "אין לי לתת לך". לא שזה משפט שאני מצפה לא לשמוע אף פעם, אבל לדברים הגיוניים וליציאות שהן לא מוגזמות באמצע שבוע תמיד נותנים לי כסף. וחשבון פלאפון, נהיגה וכל זה ההורים ממננים. כשמגיע החופש אני יודעת שמגיע תורי ואת כל מה שאני ארצה (גם לפעמים בגדים) אני אצטרך לעבוד ולממן בעצמי, וטפוטפו גם יש לי מקום עבודה מצויין כברירת מחדל.. שאני תמיד אוכל לחזור אליו. בתכלס אני נהנית מאוד מהמצב הזה ודעתי בכלליות היא, שתלמידים לא צריכים לעבוד אינטנסיבית במהלך השנה, כלומר בזמן לימודים. ואני לא מדברת על בייביסיטר פה ושם אלא על עבודה בחנות בגדים או בית קפה שצריך לדפוק משמרות מצהריים עד הלילה. רעיון דיי גרוע אם תשאלו אותי... מעבר לזה, בחופשים כן צריך להתאמץ ולחפש עבודה, כי וואלה אנחנו לא אמורות להיות נטל על ההורים כשיוצאים כל יומיים בערך ומבזבזים בלי סוף.. וגם אני ממש לא מבינה על מה הולכים לך 200 שקל ביציאה. ברצינות.. אם תביאי פחות את גם תסתפקי בפחות, מבטיחה לך.

 

[MAsterpieCE RastA]

אי אפשר להסתדר עם 100

אני לא יודעת אם את מעשנת, אבל יש הוצאות של סיגריות שזה 20 שקל, אלכוהול, כניסה, נסיעות וככה הולך כל הכסף..

 

[josie1986]

זה לא נכון

אפשר בהחלט להסתדר עם 100 ש"ח. אני בגיל 17 לא הייתי מוציאה 100 ש"ח אלא אם הייתי יוצאת למסיבה, ששם רק הכניסה עולה... הבחירה היא בידייך. אם תחליטי ש-100 זה מספיק, אז 100 זה מספיק. אז מבלים במקומות שהכניסה אליהם היא חינם/זולה מאוד, מסתפקים באלכוהול טיפה יותר זול/בכמויות יותר קטנות, מנסים לראות איך אפשר להוזיל את הנסיעה וכן הלאה. הכל עניין של גישה. אני היום בת 21 (כמעט) ויש לי ברוך השם מספיק כסף שחסכתי והוא רק שלי ואני עדיין לא מוציאה סכומים כאלה כשאני יוצאת, לא ניראה שהרגלי הבילוי שלנו עד כדי כך שונים, זה פשוט עניין של החלטה.

 

[josie1986]

אוקיי, אז למרות שיש לי מלא ביקורת

על ההתנהגות שלך, ניראה לי שאת מבינה שאת ממש לקחת את הפינוק לקיצוניות, ככה שאני אחסוך ממך. מה שכן, במקרה שלך אני לא מצליחה לחשוב על דרך "לצאת מזה"... אני עובדת מאז שאני בכיתה ח' ובערך מאותה תקופה כבר די הפסקתי לבקש כסף מההורים. כשיש תקופה לחוצה בכסף אז ברור ש50 ש"ח פה או שם, אבל זה ממש גרם לי להעריך כסף, כי אני יודעת כמה קשה אני או ההורים שלי עובדים בשבילו. ניראה לי שהפתרון בשבילך זה תכלס להתחיל לעבוד. ככה תוכלי להעריך את הכסף ובחיים לא תבזבזי 200 ש"ח בפאב (אגב, מה את מזמינה ב200 ש"ח??) וגם לא תצטרכי לבקש כסף מההורים שלך. זה די ינער אותך וייתן לך זריקת מציאות כמה קשה להרוויח 200 ש"ח. חוצמיזה ההרגשה לקנות משהו בכסף שאת בעצמך הרווחת היא כמובן כיפית לאללה, החוסר תלות הזה מבגר. את צריכה להעריך מה שיש לך (הל, מכונית) ולא להיות גרידי. צאי לעבוד, הגישה שלך תשתנה. בהצלחה ומקווה שתתחילי להעריך את כל מה שיש לך ולא לקחת את זה כמובן מאליו.

 

[RainbowL]

אתן מתנפלות עליה

כאילו שהיא אשמה, וכאילו שהיא לא מנסה לשנות את זה ברגע שגידלו אותך ככה, אתה מתרגל, היא לא עשתה את זה בכוונה אבל יש אנשים שגם לא קולטים את זה בגיל 17 וחיים בפינוק שהם לא מסוגלים לתת לעצמם. אז כל הכבוד. ולדעתי אם תמצאי עבודה ותחליטי שאת מממנת את עצמך, תוך שנייה הבעיה תפתר לך.

 

[paperdoll16]

../images/Emo45.gif../images/Emo54.gif

 

[Summer moved on]

אצלי אין כזה דבר לבקש כסף ליציאה.

ואם כן, זה פעם ב..., וזה מקסימום 50 ש"ח. תראי, אני מניחה שהמצב הכלכלי שלכם די... בשמיים. 30 ש"ח לבי"ס כל יום כדי שתסעי במונית ספיישל, פלזמה, אוטו, 350 ש"ח כל סופ"ש... וואו. זה ה-מ-ו-ן כסף. יש פה כמובן גם טעות של ההורים שלך, שחינכו אותך לתוך כל זה. זה מעולה שאת מבינה שמשהו כאן לא בסדר. תתחילי בזה שתמצאי עבודה. אפילו בייביסיטר קבוע לפעמיים בשבוע ככה, גם טוב. או מלצרית, חנות כלשהי... יש מלא אופציות. תפתחי חשבון בנק, ולאט לאט יצטבר לך כסף. תבקשי פחות מההורים, אפילו תכריחי את עצמך לבקש פחות, זה הרי לא יבוא בקלות אם לזה את רגילה... פשוט תתחילי לעבוד, תרוויחי כסף משלך, ותרגישי פחות צורך לקחת מההורים.

 

[ש ל ו מ צ ה]

בונא!

גם אני הייתי כמוך, אומנם לא ברמות כאלה אבל היה משהו, אם לא הייתי מקבלת משהו הייתי מפרקת ת'בית. בגיל 17 וחצי קרעתי ת'תחת בשטיפת מכוניות, לא יודעת מאיפה זה בא לי, התחלתי להעריך כסף (אומנם ביזבזתי אותו אבל בכ"ז) ומאז אני שונאת לבקש כסף מאמא שלי, פשוט שונאת. עזבי את זה שהיא גרושה, היא יכולה לתת לי, אבל אני לא לוקחת... לפני שבוע היא נתנה לי 20 ש"ח והרגשתי חרא. החודש היא בכלל קנתה לי כמה דברים והוציאה עליי יחסית הרבה כסף, רק בגלל שנגמר לי הכסף ואין לי שקל... עד שאמצא עבודה. כשאמצא עבודה אני בטוח אחזיר לה את זה! זה פשוט חרא של דבר, עלק פלאזמה לחדר...לי הייתה טלויזיה של 20 שנה D: אוטו חדש? אפילו רישיון אני צריכה לעבוד בשבילו ולממן לבד. 200 שקל ליציאה? אין לי כסף אז אני לא יוצאת! ראבק! סלחי לי אבל זה פשוט מגעיל אותי! אבל עזבי..זאת לא אשמתך זאת אשמת ההורים שלך, נראה איך תסתדרי בחיים האמיתיים כשאבא לא יהיה שם כדי לממן אותך. לדעתי לכי תעבדי ואז, אולי, תעריכי כסף. ועכשיו משל שאבא סיפר לי כשדיברנו על עבודה : פעם היה שיח גדול, עשיר מאוד, היה לו מלא כסף...הכל מזהב, מלא מלא מלא כסף. היה לו בן, הבן שלו כל היום טייל וביזבז וחיי על חשבון אבא שלו, יום אחד אבא שלו אומר לו "לך תעבוד, כל יום תביא כסף שקיבלת על העבודה..." הבן שלו היה בהלם, הלך לאמא שלו אמר לה "מה אני יעשה? אני לא רגיל לעבוד! למה אני צריך לעבוד?!" אז אמא שלו אמרה לו "אין בעיה, כל יום אני אתן לך 50 ש"ח תן אותם לאבא שלך..." אז ככה הבן הסתובב כל היום, בצהריים בא לאמא שלו, לקח את הכסף, הלך לאבא שלו... אבא שלו ישב עם הנרגילה עם חברים שלו, הבן נותן לו את הכסף והאבא זורק אותו לאש.... יום למחרת הבן שוב הסתובב כל היום, בצהריים לקח את הכסף מאמא שלו, בא לאבא שלו לתת את הכסף והאבא שוב שם אותו באש....ככה היה כמה ימים. באחד הימים הוא בא לאמא שלו היא אמרה לו "אין לי כסף, תצטרך ללכת לעבוד..." הוא באמת הלך לעבוד מחוסר ברירה, עבד עבד קרע את התחת שלו, בא לאבא שלו לתת לו את הכסף האבא בא לזרוק אותו לאש והבן צעק "לא!!!!!!" ולקח את הכסף. תביני את הלקח מהסיפור, בהצלחה!

 

[ThE uVa]

אוקיי.../images/Emo60.gif

דבר ראשון, אני חושבת שלהגיד "מגיל קטן הרגילו אותי" זה התנערות מאחריות. את בעצם מאשימה את ההורים שלך כשבאמת את בנאדם בוגר ואת פועלת מתוך מודעות מוחלטת. אז אם זה ככה, את בעצם די יודעת מה את צריכה לעשות, אני לא אתנפל עלייך או משהו כזה כי, יו נואו, החיים שלך, ואם את רוצה לשנות את זה אז בכלל. פשוט אל תצאי עם כלכך הרבה כסף, תקצצי קצת, גם את יכולה, בהתחלה זה יהיה קשה, אבל מתישהו תתרגלי. אצלי.. וול. אני די קמצנית, בעיקר כשזה הכסף של ההורים שלי. אני לא מוציאה הרבה כסף בכלל כי אני לא יוצאת הרבה למקומות שעולים כסף, ואם כן אני פשוט רואה אם יש לי מספיק כסף בארנק, אם אין אז אני מבקשת מההורים וזו בכלל לא שאלה אם הם יתנו לי או לא, ברור להם שאם אני מבקשת אז אני צריכה. בדר"כ אני בכל זאת יוצאת עם הרבה יותר כסף ממה שאני באמת צריכה, פשוט כי אני לחוצה כזאת. אבל לא אכפת להם לתת לי ומה שאני לא משתמשת נשאר בארנק לפעם הבאה ואז ביציאה הבאה אני לא אבקש.. אבל אנחנו לא מתחשבנים או משהו כזה, למשל היום אני ואח שלי הכנו פיצה ולא היו זיתים, אז הלכנו לסופר כדי לקנות ואמא בקשה שנקנה לה משהו, אז כבר שילמתי על הכל מהכסף שלי. למרות שבתכלס זה בטח כסף שהם הביאו לי מתישהו. לא משנה. בכל מקרה, הם יודעים שאין לי כלכך במה לעבוד וכשכן עבדתי הם עדיין הביאו לי כסף כדי שאני אוכל לחסוך. לאיודעת, אנחנו פשוט מסתדרים..

 

[דודה מרי]

אמאלה....

קודם כל אם את רוצה להשתנות, את לא צריכה איזה מכונת קסם, את פשוט עושה את זה צעד צעד, מתחילה בלחפש עבודה. כי מה לעשות, את כבר בת 17 ואת מספיק בוגרת כדי להתמודד עם לימודים ועבודה. ואת יכולה להמשיך מ-לא לבקש מההורים כסף. רבאק, 200 שקל על יציאה? כמה את כבר שותה? גם אם אני ארצה, הכי הרבה שיצא לי לבזבז ביציאה על שתייה זה 120 שקל, וזה רק בגלל שזה היה מקום נורא יקר ושליש בירה שם עלה 25 שקל בערך. הם קנו לך אוטו? אם אמא שלי הייתה קונה לי אוטו, לא הייתי מעיזה לבקש ממנה שקל יותר כל החיים שלי.. אם הייתי צרכיה הייתי מעדיפה ללכת לעסוק בזנות מאשר לבקש ממנה שקל. את צריכה לשים לעצמך גבולות, לא לבקש כאלה סכומים מוגזמים. בגיל שלך אני כבר עבדתי ומימנתי את עצמי. וידעתי שאם אני אשתה ב200 שקל לא יהיה לי ליציאה הבאה. וזה לא משנה.... 200 שקל על אלכוהול זה פשוט המווווון כסף!!! זה מטורף. למה את לא מקציבה לעצמך, נגיד, 200 שקל לסופ"ש? וזה גם הרבה, אבל אם ההורים שלך יכולים להרשות לעצמם 350 שקל על סופ"ש אחד, אני מאמינה ש200 זה בסדר. חבר שלי גם היה כמוך בגילו, הוא בחיים לא עבד, למרות שהייתה לו יותר מחצי שנה חופשה עד הגיוס, הוא לא עבד וחיי על ההורים שלו.. ותאכלס זה מגעיל. לך תעבוד, תעשה עם עצמך משהו... הוא היה לוקח מהם הרבה כסף ובגלל שיש להם (בשפע) אז הם היו נותנים ונותנים בלי לעשות פרצוף. והוא התרגל ועכשיו גם הוא השתחרר מהצבא והלך ישר לחתום אבטלה. אני לא אהבתי את זה. ולרקורד, אף פעם לא עבדתי כי לא היה כסף. אין מצב שרציתי משהו, ואמא שלי יכלה לקנות לי ולא קנתה לי. אבל אני לא אשקר, יש תקופות שהמצב הכלכלי אצלנו בבית לא בשמיים. נגיד עכשיו, אמא שלי קנתה בית חדש ותכולה שלמה של בית. היא הוציאה יותר מ150 אלף שקל בחודשיים האחרונים.. ואני יודעת שאת המכנס של דיזל שאני רוצה לקנות השבוע, אני אצטרך לשלם במקומה. וזה בסדר גמור, אפילו שזה רק 500 שקל. אני יודעת שאמא שלי העבירה את הכרטיס אשראי שלה כל כך הרבה פעמים החודש שלבקש ממנה 500 שקל זה פשוט מוגזם. אולי אפילו גובל בחוצפה מצידי. בקיצור... אני מקווה שהצלחתי להעביר לך משהו... ובאמת בהצלחה, כי להגיע לכאלה תובנות בגיל שלך זה נורא נדיר. בגלל האגואיסטיות שיש בגיל הזה..

 

[מKה אפורה]

"בגיל שלך אני כבר עבדתי ומימנתי את עצמי"? ;[[

להזכיר לך שהיא שנה ממך? את מדברת כאילו את סבתא. P:

 

[דודה מרי]

זה לא משנה באמת..

גם שנה לפניה עבדתי ומימנתי את עצמי אפילו שנתיים מגיל 15 אני עובדת

 

[MAsterpieCE RastA]

גם אני מגיל 15 עובדת.