דיון.

ההבדל בינינו,

הוא שאת לא מממנת את עצמך. אם ההורים שלך מביאים לך 200 שקל כל שישי וכל שבת 150, את לא קרובה למימון עצמי. כי אם היית מממנת את עצמך, בחיים לא היית מרשה לעצמך להוציא 200 שקל בשייש בערב.
 

DIE kvar

New member
אני גם רואה את עצמי בתור אחת

שגדלה בפינוק, ונתנו לי הכל, וכל מני מושגים עם כפיות למינהם. אבל יש לי בהחלט גבולות. ואני לעולם לא אבוא ואבקש כסף אם אבא שלי לא יציע לתת לי. וגם כשהוא שואל כמה אני רוצה אני תמיד אבקש את המינימום. כי אם יש לי בארנק 10 שקלים אז אני אסתפק בעוד 20, מה זה כבר יציאה לפאב, כוס בירה? הוא תמיד ישתדל לתת לי עוד, "שיהיה לך", אבל אני באמת משתדלת לצמצם. אוטו לא בא בחשבון, ובהחלט לא מוניות ספיישל או לא ספיישל, אני גדלתי בטרמפים וזה לא שההורים שלי חסרי אחריות או לא דואגים, אני פשוט למדתי להסתדר במינימום הוצאות ההכרחי ועכשיו כשאני בצבא ובאמת אין לי שקל על התחת, אז אני לא אשתכר למוות, אני אסתפק בבירה אחת, ואני לא אקנה מלבורו לייט, אלא ווינסטון לייט ואני לא אוכל כל יום בעזריאלי או אזמין אוכל עם כל הבנות במשרד, אני אקנה במבה בשק"ם. באמת שאני משתדלת לצמצם, וזה ניכר מאוד. אני לא קונה כמעט בכלל בגדים. ואני בנאדם שהורגל להתחדשות אחת לפחות בשבוע. ואני מתקמצנת על אוכל טוב (או אמיתי) ועל מותרות כי אני באמת משתדלת שלא להכביד על ההורים שלי יש לי איזה מאזן מסויים, שבתחילת כל חודש אני חייבת שיהיה לי 500-600 שקל בבנק. אם יש לי יותר, שזה אומר שלא בזבזתי הרבה בחודש שעבר, אני מרשה לעצמי יותר להנות ("להנות" תכלס זה עוד בירה, או ארוחת צהריים בעזריאלי, זה לא באמת משהו משמעותי), ואם יש לי פחות אני מצמצמת את ההוצאות שלי באותו חודש למינימום האפשרי, עד המשכורת (הצבאית, כן?) הבאה. ועם זאת יש לי דברים שאני מרשה לעצמי, שאני חייבת לעצמי. אם לדוגמא זו ההופעה של שב"ק ס' שהייתה בחודש שעבר, שבאמת לא היה אכפת לי כמה היא תעלה, ידעתי שאני אשלם או השבוע שהיה יומולדת לאמא ולאחותי, קניתי להן מתנות באיזה 350 שקל (ביחד), וזה באמת כאב לי בכיס. באמת. זה כל הכסף שאני מקבלת בחודש, אבל יש דברים שאתה חייב. אז אם זה אומר לא לגהץ את הכרטיס כל החודש ולקוות לקבל מסבא וסבתא איזה 100 שקל בראש השנה, שיהיה לי לפחות ליציאות, אז בסדר. אני אחיה עם זה לעולם אני לא אשרה לעצמי להכנס למינוס אין שום מצב טוב, אני גם חופרת וגם אני צריכה לעשות משהו אז אני חותכת כאן למרות שיש לי עוד מה להגיד
 

nettus

New member
תראי

אני חושבת שיש פה כמה דברים שאת צריכה לטפל בהם,] הראשון הוא ערך לכסף, שנראה לי שאת מתחילה לקלוט שכסף לא גדל על העצים ולא הכל בא בקלות בחיים. אני ממליצה לך לראות מתחילות מחדש בערוץ 3 כל יום ב4.40 יש שם מישהי בת 40 שעוד חיה על חשבון ההורים. את יכולה להתחיל לעבוד ולהתחיל להרוויח כסף משלך. ובמקום להוציא כל יום 30 שקל על מוניות תקחי את האוטובוס לבית ספר. ועם את לא יכולה לעבוד עכשיו כי את מתרכזת בלימודים תסכמי עם ההורים שלך דמי כיס שבועים או חודשיים אני חושבת שעדיף חודשיים ויותר מזה את לא תקבלי. אני נכון להיום לא עובדת אני כבר בת 20, אחרי צבא, אבל כל מה שאני עושה וקונה זה מהכסף שלי, שחסכתי במשך השנים. אני מציאה גם לך לחסוך ותמיד עם את מקבלת 100 שקל תקחי חמישים ותשימי בצד, תראי איך לאט לאט צומח לך הון קטן משלך ואז בהמת אל תצטרכי אף אחד.
 

Tears Dont Fall

New member
הולכים לעבוד בצורה קבועה

ומפסיקים לחשוב שההורים זה מפלט לכל דבר, גם זה נגמר מתישהו וחוץ מזה גם להם יש רצונות והוצאות משלהם.
 

Tears Dont Fall

New member
אוקי ועוד משו -אובייקטיביות לפנייך-

אני הילדה הכי מפונקת במשפחה. זה ידוע שהייתי קטנה, גדלתי עם כפית של זהב לפה וחונכתי ככה [אם אפשר לקרוא למשמעת שלי חינוך בכלל] אומנם חונכתי ל'כל מה שאני רוצה אני מקבלת ושיתהפך העולם', אבל גיליתי שאפשר להשיג מה שאני רוצה גם בדרכים משלי, וזה עבודה וברגע שראיתי שיש לי יכולת לעבוד, יצאתי לעבוד. אני לא לוקחת מאמא שלי שקל לכלום, ותמיד נכנסת איתה לריבים שאני רוצה להחזיר לה על משו שהיא קנתה לי. שנה שעברה שהבאתי לאמא מתנה ליומולדת היא לא דיברה איתי [!!] ולמרות כל זה, לא הרשתי לעצמי לקחת ממנה יותר ממה שצריך [אוכל, חשמל, פלאפון - וגם זה בהכי צמצום שאפשר]. יציאות, רישיון, מותרות בא ממני לחלוטין. אני משערת שגם האוטו יהיה על חשבוני, כי לנו אין אוטו בבית שאפשר להתחלק בו ולעשות עליו ביטוח, מה שיש לרוב האנשים שני מכירה. עם כמה שאני הבנאדם הכי מפונק שקיים, ואחותי לא מפסיקה להביא לי מלא דברים גם בלי שארצה, זה מוגזם לחלוטין. משנים את זה בלהתחיל לחשוב אחרת, שלא הכל יש לך ומותר לך.
 

In Dreams

New member
וואי, אוטו, סחטיין../images/Emo29.gif

איזה צבע?
טוב, אין ספק שאלה צרות של עשירים אבל במקומך הייתי מבקשת חצי מהסכום ליציאה, ובכלל, מבקשת פחות או מתחילה לעבוד (סופ"ש זה פתרון מצוין)... אם הבנת שאת בבעיה, לא נשאר לך עוד הרבה כדי לפתור אותה וצעד ראשון שלדעתי יראה להורים שלך שדי התבגרת יהיה שתצליחי לשלם על הדלק לבד בכ"א, אצלנו גם לא חסר, כבר שנתיים שלוש אני משתדלת לממן את עצמי בכל מה שקשור אליי (בגדים אוכל נעליים הסעות מתנות ולפעמים גם דברים של בצפר, כי פשוט לא נעים לי לבקש) אני לא מבקשת כסף בכלל, אלא אם כן אין לי כסף בארנק ואני יודעת שלא אעבור דרך כספומט וזה קורה לעיתים רחוקות אם מציעים לי אני לא לוקחת (רק אם אני עצבנית עליהם אני לוקחת כסף) על הוצאות משמעותיות (פולין, רשיון, לייזר) ההורים משלמים ולא נעים לי מזה כי זה נראה לי המון כסף
 

LimiMimi

New member
בדיוק היום חשבתי על זה.

כשהייתי ילדה קטנה הייתי מתעקשת שאמא תיתן לי דמי כיס, והיא לא רצתה. כי לטענתה היא שילמה לי על הכל. הייתי מתחננת שיהיו לי חסכונות, שהיא תביא לי 5 שקל בשבוע מצידי, אפילו בלי דמי חנוכה. אפילו סבתא לא הייתה מביאה לי כסף בחגים. כשחברה הכי טובה שלי דאז הייתה בכיתה ו' היא קנתה לעצמה אופניים מכספה האישי שחסכה, 800 שקל. לי לא היה שקל. ובתכלס? זה מעולה. קנו לי מה שרציתי, מתי שביקשתי. אבל משום מה, לא ביקשתי. אני לא יודעת למה. זה קטע של חינוך אבל לקחתי אותו למקום אחר. אני יודעת שעם כסף לא משחקים, אני קוראת עיתונים, אני רואה מה קורה מסביבנו, אני רואה שאי אפשר לשחק עם המזל שיש לנו שיש לנו כסף. עכשיו המצב גם עוד יותר מלחיץ אותי, במיוחד שאני יודעת שיש לי אמא חד הורית שמפרסנת אותי. ובכל זאת, למרות שאני רואה שזורם כסף, החלטתי לעבוד. ואני עובדת, אוהו, כמה אני עובדת. כשחברות שלי קרעו את התחת שלהן לממן את הרשיון ואת הנסיעה לקוס, אמא שילמה לי כל אגורה מכספה שלה. וזה לא מהרצון שלי, זו יוזמתה בלבד. ובכל זאת, שאלה של חינוך כמו שאמרת, אני ממשיכה לעבוד ולא מבקשת כסף. בכל מקרה, מה שאני אומרת, זה שתעריכי את זה שקונים לך פאקינג אוטו (!), זה משהו שאנשים יפנטזו עליו. ובמקום לבקש מאבא שלך כלכך הרבה כסף, הגיע הזמן להתחיל לחסוך. אם כבר הם מביאים לך כלכך הרבה כסף, עדיף לבקש דמי כיס או משהו, ושאת תוכלי לשלוט בכסף שהם נותנים לך. זה השלב הראשון. השלב הבא הוא להתחיל לעבוד, כסף עצמאי, את לא יכולה להיות תלויה בהם כל הזמן. זה יפגע בך מתישהו...
 

e l u l a

New member
אולי באיזשהו מקום גם אני מפונקת../images/Emo153.gif

מצד אחד תמיד מספרת שאני לא לוקחת כסף מההורים ונסיעות לת"א, יציאות וכאלה מהכסף שלי. אבל מצד שני יש כ"כ הרבה דברים שבשבילי הם מובן מאליו שההורים משלמים עליהם אבל לא אצל כולם זה ככה. נגיד כשנוסעים כל המשפחה לחו"ל אז ברור שהם משלמים, וזאת בחירה שלהם לקחת אותי בכלל. אבל נגיד המשלחת לפולין, או שיעורי נהיגה, או הדירה באילת, או כשהחלטתי לשלם על ההחלקה בעצמי אבל לא היה לי מספיק כסף זה היה כאילו מובן שבאיזשהו מקום תמיד יהיה אותם שישלימו לי וככה זה היה. על נהיגה אני לא מדברת כי לשני ההורים שלי יש דלקן מהעבודה, אבל זה ברור לי שגם אם לא היה להם- הם אלו שהיו משלמים על הדלק. אז ככה שלא יודעת, אז מצד אחד אני מוציאה מלא מהכסף שלי, וכן עובדת ומוציאה את הכסף הזה. ומצד שני תמיד יש את ההורים. אף פעם לא שמעתי "אין". כשהייתי קטנה לא קנו לי חלק מהדברים רק כי זה סתם יקר וסתם מיותר..אף פעם לא ממחסור. ככה שלא הגעתי למצב שלך..אבל.. בתכלס ההורים שלך צודקים. הם מוציאים עלייך המון כסף.. אולי כדאי שתעבדי גם קצת בעצמך שיהיה לך לפחות ערך לכסף? [יצא מבולגן ולא מובן?:/]
 

רוני 20077

New member
כנסי דקה יש משהו שלא הבנתי...

הוא קונה לך מאזדה 2 שזה האוטו הכי חדש, לבצפר 30 שקל כל יום, פלאזמה לחדר, מיטה וחצי וצבע חדש... ואין לו עוד 200 שקל לתת לך?
 
חחח נו על זה בדיוק התעצבנתי אבל

ובגלל זה פתחתי את הדיון, כי פתאום הכל נגמר
 
אחרי שהוא קנה לך את כל זה

את עוד מופתעת שהוא בא ועושה לך הפסקה? כאילו... את רצינית? אם את מופתעת או מתעצבנת כי הוא לא היה מוכן לתת לך עוד כסף (וזה סכום רציני במציאות שלנו) אז את באמת צריכה להתחיל להתבגר וללמוד כמה עובדות חיים..
 

Liraz 6q

New member
אני ידועה בתור בזבזבנית

כרונית.. ואני מסוגלת לבזבזב 400 שקל ביום בלי לקנות כלום.. אבל אני מרשה לעצמי כי אני עובדת מאוד קשה בשביל הכסף הזה והוא כסף ש-ל-י ולא של ההורים. גם אצלי בבית בחיים לא שמעתי לא ותמיד קיבלתי כל מה שרציתי.. ובכל זאת מגיל 14 אני עובדת ומפרנסת את עצמי..למרות שממש לא חסר לנו כסף בבית וגם אם אני אבחר לעשות בטן גב כל היום אני אקבל כסף מההורים.. אאאאאבל אני באמת חושבת שבגיל 17 את צריכה להבין שהגיע הזמן להפסיק לקחת מההורים ולהבין שאם אין אז אין וצריכים לחסוך.. ולבזבז 200 שקל ביציאה ויום למחרת עוד 150 זה הרבה.. אלא אם כן את אלכוהליסטית אז ניחא.. לא קראתי את התגובות של הבנות אבל אני מאמינה שהרוב אמרו לך את אותו הדבר.. בכל אופן, לדעתי צאי לעבוד.. תרוויחי את הכסף שלך בעצמך ונראה אותך מבזבזבת 400 שקל בסופ"ש שאת יודעת שעל ה400 שקל האלה נטחנת 12 שעות. וסחטן על אבא שקנה לך מאזדה 2 לפני שעברת טסט!!!
 
חחח הנה עוד מפונקת כמוני[[:

טוב,האמת שגמאני מפונקת בדיוק כמוך[: אבל זה לא שאני דורשת את זה,זה פשוט ההורים שלי נותנים לי וקונים לי דברים וזוזוה[: וגם,חבר שלי כל הזמן אומר לי שאני מפונקת וההורים מפנקים אותי<נותנים לי 300 שקל כשאנחנו יוצאים ביחד> אבלמה אכפת לי,בשביל זה ההורים מרווחים הרבה גסף כדי לפנק אותי חיחיחיחי<כאילו ככה אמא אומרת> אבל בהחלט אבא שלך צודק,אמנם לי אין פלזמה בחדר. אבל הוא צודק[: את לא צריכה להרגיש רע בזה שאת מפונקת. פשוט תנסי לאט לאט להסתדר בכוחות עצמך[: למרות שזה קשה אני יודעת. חג שמיייחחחחחחחחחחח
 

the mush

New member
אני בידיוק כמוך!

ונמצאת כרגע גם באותו מצב. לא יודעת אם זה כי באמת כרגע אין כסף או כי ההורים הבינו שהם טעו וסוג-של מנסים לחנך מחדש. קיבלתי כך חיי את כל מה שרציתי, כך או כך. אני מקבלת 150 שקל דמי כיס לשבוע + כסף ליציאות [כמה שצריך...] הם משלמים לי על חוגים, שיעורי נהיגה, הכל. בחיים שלי לא עברה לי המחשבה של "אני צריכה לעבוד בשביל..." בדוגרי אין לי מה להגיד לך. כי אני באותו מצב. נעלבת וכועסת שאומרים לי לא [גם אם זה לא ההורים.] תגלי לי איך אם תצלחי להתגבר על זה.
 
זה ממש אני..

אני בדיוק אותו דבר.. אני הבת היחידה בבית יש לי רק אחים בנים ומגיל אפס הורגלתי לכך שכל מה שאני מבקשת אני מקבלת.. אפשר לקרוא לזה שנולדתי עם כפית של זהב בפה אבל זה לא אומר שאין לי הערכה לכסף. אני פשוט לא צריכה לעבוד בשבילו אבל תאמינו לי שאני מעריכה כסף. כל פעם שאני יוצאת אני מקבלת כסף, לבצפר, לקניות, בגדים וכו'.. ההורים גם משלמים לי על שיעורי נהיגה וכן גם אני כמוך כבר יודעת שאקבל אוטו כשאעבור טסט.. אמא שלי כל יום לוקחת אותי לבצפר ומחזירה אותי.. מעטות הפעמים שנסעתי באוטובוסים.. ואם לא אבא ולא אמא ולא אף אחד מהאחים שלי יכולים לקחת אותי אני נוסעת במונית. אבל מה, זה לא כזה טוב כמו אולי שזה נשמע.. תאמינו לי שזה כרוך בהתערבות של ההורים [שלי לפחות] בכל דבר שאני עושה, ועם מי אני נמצאת, מתי אני הולכת ומתי חוזרת לכמה זמן וכל זה.. לכל דבר יש את היתרונות והחסרונות. וכן לפותחת הדיון[סליחה שאני לא יודעת את השם..] כשתגלי דרך להתגבר על זה ספרי לי.. [חזרתי להיות סמויה..]
 
אה ומה שבכל אופן התכוונתי לומר

זה שזה כוחו של הרגל. את רגילה לכך מגיל אפס והאמת שגם אני ולפי התגובות עוד כמה בנות פה. ככה ההורים שלנו חשבו, שזו הדרך הכי טובה לגדל בה אותנו. ככה גדלנו, ככה חונכנו ואין מה לעשות. קשה לשנות הרגלים כאלו. .
 
נתנו לך אחלה עצות פה,

ותכלס? כל הכבוד על זה שאת מודעת לזה ועושה משהו כדי לשנות את זה. בקשר אליי? טוב, אף פעם לא חסכו ממני את מה שהייתי צריכה, אבל כן, כשאבא שלי פוטר (לפני שנתיים ומשהו) היינו צריכים להדק את החגורה וזה עירער לי את הצורה. בכ"א, החלוקה אצלנו הגיונית- סיגריות הן אך ורק מהכסף שלי, בגדים שאני לא *צריכה* אלא רוצה, לרוב זה ממני.. בקיצור- אם אני צריכה-יתנו לי. אם אני אתקע בלי כסף ליציאה, יתנו. אבל לרוב זה ממני- בייביסיטרים, גלידריה.. מה שמלמד אותי גם די להתקמצן. אני קונה בגדים נורא זולים ומתקמצנת על אוכל וכאלה, והבילויים שלי הם לרוב הופעות -50-60 ש"ח גג, וגם לחלק מההופעות יש לי בד"כ כרטיס חינם, ואני תמיד חולקת מוניות אם אנשים במידה ואני לא משיגה טרמפ. רק על מרלבורו אדום אני לא מתפשרת
בכ"א, קחי את עצמך בידיים, כי את מה זה תידפקי מזה בסוף אם לא.
 
תקשיבי.

מצטערת, אני לא אחדש לך, אבל את באמת ממש מפונקת. אני חושבת שזה טוב שאת מודעת למצב אבל זה פשוט לא הגיוני לבזבז 350 ש"ח או יותר לשבוע רק על יציאות.... המשפט " (כי מה, אני לא אלך ברגל, אני אסע במונית ספיישל" ממש צרם לי בעיניים כי את מודעת למצב ועוד ממשיכה?! גם אם לא ללכת, "רדי אל העם", תסעי באוטובס... גם זה עדיף, תקני כרטיסייה, 2.50 ש"ח לנסיעה. את באמת לא יכולה להתלונן. אני חושבת שאת אפילו חצופה. קונים לך בשבועיים אוטו, מיטה וחצי, כיסא, ופלחאזמה ואת מתלוננת?! אני חושבת שאת יכולה להבין מאיפה נגמר לכן הכסף. מעבר לזה אני חושבת שזו טעות של ההורים שלך באיך שחינכו אותך אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל..
 
למעלה