דיון: RPFs. (חצי-אוף).

[HimXAndXHer]

דיון: RPFs. (חצי-אוף).

(ולפני הכל: יש אישור מן המנהלת). RPF= פיקים על אנשים אמיתיים. בהתחלה, כשרק נכנסתי לעולם הפאנפיקים (ספרות מעריצים, לבורים שבינינו), בכלל לא ידעתי על אודות המחלוקת הזו. למען האמת, בהתחלה קראתי אך ורק פיקים בפאנדום (הספר/סרט/סדרה/וואטאבר עליו/ה נכתב הפיק) הארי פוטר- כי לא ראיתי שום דבר אחר. לאט-לאט נפתחתי לפאנדומים אחרים, קראתי עוד ספרים וראיתי עוד אנימות- מה שהוביל לבקיאות במגוון רחב יותר של פאנדומים. בכל אופן, לאחר כמה חודשים מאז שנעשיתי החברה הכי טובה של הפאנפיקים, גיליתי את הRPF-ים. זה התחיל בפיק שנתקלתי בו, על דיוויד בואי (אני לא זוכרת דבר מהפיק מלבד שמו- "הנפילה של זיגי סטארדוסט"), והמשיך בסלאש-חסר-השם של נועה ובמגוון של פיקים על חבריי להקת My Chemical Romance (שרק פיק אחד או שניים מתוכם היו שווים קריאה, לידיעתם). אחר-כך התחלתי לכתוב RPF-ים בעצמי: ווילה/לאורי, ווילה/יונה, יונה/קריס, לינדה/קריס, דייבי/סוני וג'רארד/פרנק. לפעמים אני ממש מזדעזעת מעצמי: ביותר מ90% מהפיקים הנ"ל יש תיאור מפורט של יחסי מין מלאים בין זוג זכרים. והחלק הנורא ביותר בסיפור: כולם שם, אחד אחד, הם אנשים אמיתיים. לאחר קריאת הדיון בפורום פאנפיקים ושיחה עם חברה בנושא, החלטתי שהרומן שניהלתי עם RPF-ים נגמר. ארזתי את המזוודות שלי ועברתי להתמכרות לאנימות, עד ששיחה עם מור (שהתחילה בכך שהודעתי לה שאני לא ממשיכה לכתוב את מיתר קרוע, אבל אין לי בעיה לבטא את הפרקים שתמשיך בעצמה- ונגמרה במשהו שנע בין וויכוח לדיון בנוגע לRPF-ים) גרמה לי לתהות בנושא שוב. זאת אומרת: נכון, אני לוקחת זוג אנשים (זכרים במקרה שלי) ומכניסה אותם למיטה (ולא חוסכת בפרטים, אם אנחנו עדיין מדברים עליי) אבל, היי, פאנפיקים הם פאנפיקים ואפילו בשם של הנושא רשום שאלו פאנפיקים על אנשים אמיתיים. אז מה עושים? אני מודה- בהתחלה אטמתי את מחשבותיי, נענתי בראשי וסירבתי להניח למחשבות שנוגדות את דעתי הנוכחית לחדור למוחי. אבל עכשיו אני מתלבטת: זו ספרות מעריצים לכל דבר! הריי, ספרות מעריצים בעצם נובעת ממעריץ כלשהו שלא קיבל מספיק (או בכלל) מן פאנדום שאהב. אז, בעצם, אני לא קיבלתי יונה/ווילה, אז אני מכניסה אותם למיטה. ומצד שני, הם אנשים חיים, בשר ועצם, אני לא יכולה פשוט להפוך אותם להומואים. ועזבו את זה לרגע (מעולם לא הבנתי מהן נטיותיו המיניות של יונה אבל הוא לא סטרייט, תהיו בטוחים בזה)- להמציא משיכה מינית ביניהם משום מקום! לבוא ולהגיד: "אני מסתכלת על יונה ומסתכלת על ווילה ויש ביניהם משהו, לדעתי," זה סבבה, אבל לבוא ולהכריז שהם חייבים להיות ביחד ועוד לכתוב על זה ולהפוך אותם לבויפרינדס שמזדיינים 24/7? זה פשוט לא נראה לי... אתי. לא, לא אתי- זה לא נראה לי מוסרי, לא... לא הומני כל כך. בכל אופן, אמרו את דעתכן/ם בנושא, כי אני כבר ממש לא יודעת מה לחשוב לגביו. (נ.ב: אני שוקלת להמשיך את מיתר קרוע בכל זאת, רק כי זה מעצבן אותי שהוא לא גמור. דעתכן? [כי זכרים בכל מקרה לא יקראו את זה XP ] )

 

[פונצית גירל האמיתית]

טוב, בתור אחת שיצא לה לכתוב בעצמה..

אני חושבת שזה כן מוסרי,כתיבת מעריצים היא דבר סך הכול דיי תמים, ברוב הפעמים לא מנסים לצחוק על האנשים (אפילו אם זאת קומדים אף פעם לא מראים את הדמוית בצורה נלעגת יותר מידי), אלא רק לספק את הצרכים השונים של הקוראים והכותבים, שזאת בעצם המהות של הפאנפיק. הכותבים לא מקבלים שום דבר תמורת הכתיבה (בניגוד לספרות מעריצים כתובה שבה לפעמים מוציאים את ה"פאנפיק" לאור בתור ספר, ע"ע רומ"ח הדרקון, סטארטרק וכו') חוץ מזה לרוב זה לא מפריע לאף אחד, עוד לא ראיתי אף להקה/וואטאוור שדרשה במפורש באתר הרישמי שלה מהמעריצים לא לכתוב עליהם פאנפיקים, (דווקא הייתה סופרת אחת שכן נאבקה בעניין הזה). להפך, יצא לי להתקל בלהקות שצחקו על זה. אני אתן דוגמא, ראסמוס, שאני חושבת שזאת הלהקה שהיה לה את אתר הפאנפיקים הגדול ביותר לRPF, התחיל בפורום הרישמי של הלהקה, לאט לאט השתלט על כל האתר עד שפתחו לו פורום משלו, היו בו א-ל-פ-י פאפנפיקים (ואני לא מגזימה) והוא היה פעיל בצורה מטורפת. (כמובן שהחלק המפעיל ביותר היה החלק של הסלאשים). ראסמוס היו מודעים לאתר הזה וצחקו עליו מספר פעמים בראיונות. פעם נעשה דיון שלם על השאלה האם לאורי בהריון (בגלל איזה סלאש

) והם ציינו את זה באיזה ראיון. ככה שאם להם לא אכפת שיש אתר עם אלפי בנות (או שמא גם בנים?) כותבות עליהם, אני לא חושבת שלוילה או מי שלא יהיה אכפת שמישהי בישראל תכתוב עליו פיק, שבמקרה הטוב 50 איש יקראו.

 

[HimXAndXHer]

טוב, אולי זה לא מפריע להם,

אבל העובדה שהם אנשים חיים מפריעה. המממ. אני חושבת שאם אכתוב שוב RPF-ים (להוציא את מיתר קרוע) הם יהיו אך ורק AU. ואני משערת שזה בכלל לא יקרה ._.;

 

[פונצית גירל האמיתית]

בחירה שלך :]

אני לא רואה בזה דבר פסול, אבל זאת רק דעתי. (אני לא אתנגד אבל לעוד פיק על לאבלס

)

 

[HimXAndXHer]

המהמ. אני שוקלת לכתוב פיק על

קיו. אולי איך הוא הכיר את סובי ומה יש ביניהם מבחינה רומטנית. אולי אחרי שאסיים לכתוב כמה דברים יותר דחופים.

 

[HimXAndXHer]

רומנטית*

וכשחושבים על זה שוב: אולי זה לא ממש רומנטי, יותר נוטה לכיוון של חד-צדדי. אולי כמה זיונים, כשסובי לא ממש חושב על זה לעומק וקיו נואש. זה כל כך מרגיז שאף אחד לא באמת חושב על קיו. אני חושבת שהוא פשוט מושלם

.

 

[פונצית גירל האמיתית]

קיו הוא פסיכופט,

הוא סטוקר של סטוקרים, שזאת סטייה כפולה!

אבל לפחות הוא פסיכופט חמוד

בניגוד לפסיכולוגית שצריכה טיפול פסיכולוגי דחוף

 

[HimXAndXHer]

לטעמי, כל הקטע עם הפסיכולוגית

והמשיכה שלה לריטסוקה מיותר בהחלט. זאת אומרת, אין לי בעיה עם העובדה שמראים לנו את הפגישות ביניהם (ההפך הוא הנכון, זה דווקא דיי נחמד) אבל היא לא צריכה להתאהב בריטסוקה, זו פדופיליה (היא נראית כבת מינימום 25 בעוד שסובי בין 19-20). בנוסף לזה שבמנגה היא שאלה אותו אם הוא רוצה לצאת לדייט, אבל הוא לא יכל- אז למה באנימה הם יוצאים אם זה בכלל לא הכרחי? ארר. את יודעת, כשאני חושבת על זה, אולי זה בשביל להדגיש טיפונת את המרי-סואיות של ריטסוקה. את יודעת, שכולם אוהבים אותו. (וואו, הוא באמת מרי-סו. תלמיד חדש, עיניים סגולות, אח מת, כולם אוהבים אותו והוא תקוע בפוזה של אני-אדיש-ומאגניב. לפחות זה פוחת קצת במהלך הסדרה).

 

[פונצית גירל האמיתית]

כן הקטע הזה דיי מיותר...

ולא ברור ממש מה הגיל שלה, כששואלים אותה היא עונה 21, אבל בשביל להיות פסיכולוגית שמטפלת באנשים צריך מינימום תואר שני (ובדרך כלל כדי להיות מוצלח/נחשב באמת צריך גם דוקטורט) ככה שזה לגמרי בלתי אפשרי. חוץ מזה שכשהיא רואה את ריטסוקה היא אומרת "וואו אם הייתי צעירה ב20 שנה" מה שאומר שהיא בסביבות ה30-40. פדופיליה מוחלטת ובניגוד לקטע עם סובי גם לא מוצדקת. (למרות שגם עם סובי לדעתי עדייף שהיו עושים את סובי בן 17 כמו סיימי ואת ריטסוקה בן 13-14). ואני לא חושבת שאפשר להגדיר את ריטסוקה כמרי סו, מרי סו זה קליל השלמות, אין לה חסרונות כולם אוהבים אותה ובלה בלה בלה. את באמת חושבת שאין לריטסוקה בעיות וחסרונות? כל פעם שמישהו מנסה להגיד לו שהוא אוהב אותו הוא בורח, צועק עליו וכו'. הוא איבד את הזכרונות שלו ובגלל מפתח אובססיה לא בריאה במיוחד לתמונות אשר עוברת רק בפרק 11. הוא גם מאוד תלותי, זה קטע שפחות הודגש בסדרה אבל לפי מה שהבנתי הוא העניין העיקרי של הסיפור במנגה, הוא היה מאוד תלותי לאח שלו סיימי ובגלל זה לא ראה את החסרונות שלו (אהבה עיוורת) ועכשיו הוא מפתח תלותיות כלפי סובי, שאני ממש לא אתחיל להיכנס לחסרונות שלו

 

[HimXAndXHer]

הממ. אוקיי, אני מסכימה, הגזמתי.

ריטסוקה הוא לא מרי-סו. איכשהו, שכחת את העובדה שאימא שלו חולה בנפשה ומכה אותו פיזית. מסיבה ממש לא ברורה, אני חושבת שזו אחת הבעיות היותר רציניות שלו.

 

[פונצית גירל האמיתית]

הו, לא שכחתי,

אבל זאת לא בעיה *בו*, זאת רק בעיה *שלו*. על פי רמת העיקרון יכולה להיות מרי סו שמכים אותה, רק שזה יוצג בצורה שיטחית ובשביל רחמים בלבד, ועוד ניסיון (פטתי) למשוך אהבה אל הדמות. (נועה, מנסה להתחמק בכל דרך מללמוד להיסטוריה><)

 

[HimXAndXHer]

אבל זה בכל זאת

מצלק אותו והופך לגורם שמפריד בינו לבין הסביבה שלו, לא? (ובעיניי זו אחת מהסיבות שהוא מקבל את סובי בסופו של דבר. סובי יודע מה הוא עבר, סופי טראגי וסובי מבין וחשוב יותר: סובי שם בשבילו). את מבינה למה אני מתכוונת? המילים מתפקששות לי.

 

[פונצית גירל האמיתית]

מבינה, ומסכימה איתך,

זה בהחלט אחד הדברים שגורם לו להיפרד מהסביבה, השאלה היא האם היא תמיד הייתה ככה או רק אחרי שהוא איבד את הזיכרון. והשאלה ההכי גדולה היא מה גרם לו לאבד את הזיכרון ולהשתנות שינוי דראסטי כזה. האנטיפתיות שלו נובעת מכך שאין לו מושג מי הוא, הוא לא מסתדר עם אף אחד, דווקא אימא שלו שאמורה לאהוב אותו מכה אותו וצועקת עליו שהוא לא הוא ושהיא רוצה את האני הקודם שלו(שזאת דיי התעללות פסיכולוגית), היחידי שהתייחס בכלל אליו והציל אותו מאימא שלו זה אח שלו ועכשיו גם הוא מת, כל זה גורם לו לחשוב שאף אחד לא יכול לאהוב אותו ושכולם רק משקרים לו. סובי מהווה בשבילו מין תחליף מוזר לסיימי, זה לא טיבעי שילד בין 12 יתחבר לגבר בן 20. אבל הוא מזכיר לו את אח שלו, הוא מבין אותו כמו שאמרת (הרי גם סובי עבר התעללות מהסנסי, אולי לא רק הוא, ויש המון רמזים לכך שהוא נאנס וכך איבד את האוזניים שלו).

 

[HimXAndXHer]

אני חושבת שמה שגרם לו לאבד אותו

(אגב: כל הקטע של אבדון הזיכרון כל כך מיותר) היה המוות של סיימי. אבל מצד שני, לכי תדעי. ובכן, אני מאמינה שסובי אומץ ע"י הסנסיי (לא מבחינת הורות, אלא, את יודעת, הסנסיי פשוט לקח אותו פחות-או-יותר תחת חסותו הלא-רשמית. ולמה? כי הוא היה ילד חזק ויפה שברור היה שיפרח ללוחם טוב ומדהים), שאימן אותו להיות Fighter, ובמהלך האימונים אנס אותו (והתעלל בו נפשית ופיזית), ובעצם גזל את אוזניו. הממ. לפחות אנחנו יכולות להתעודד מעצם העובדה שסובי וסיימי לא שכבו.

 

[פונצית גירל האמיתית]

למה מיותר?

זה דווקא אחד הרעיונות שממש אהבתי, זה משאיר אותו במצב כל כך חסר אונים, מי הוא? מאיפה הוא בא? ומעבר לקטע הפסיכולוגי של הטראומה הנוראית של לא לדעת את התשובות לשאלות הכי בסיסיות, יש גם את הקטע הפילוסופי, האם הוא באמת יכול להוכיח ולהיות בטוח שהוא היה קיים קודם? אובדן הזיכרון הוא אחד הקטעים היותר עמוקים... ולא לא, את טועה, הוא איבד את הזיכרון בגיל 10, סיימי מת רק זמן קצר מלפני שמתחילה הסדרה.

 

[HimXAndXHer]

שיט, רק עכשיו שמתי לב כמה שזה

לא קשור לפורום. הנמשיך את הדיון במסנג'ר?

 

[פונצית גירל האמיתית]

אהא../images/Emo9.gif

 

[milkshakit]

אממ האמת אני לא ממש מבינה בכל

העניין הזה, אבל לדעתי את צריכה לכתוב קודם כל בשביל עצמך. זה קודם כל. ולגבי מיתר קרוע - בבקשה תסיימי!! אני מתה לקרוא ת'המשך!

 

[danduuu]

../images/Emo45.gifאני חושבת כמו קארין

ובאמת תמשיכי את מיתר קרוע יש לי את שני החלקים הראשונים מודפסים אני רוצה שיהיה לי ספר שלם שלך ושל מור

 

[DarkSideOfTheMoon16]

../images/Emo9.gif../images/Emo23.gif