דיון../images/Emo35.gif
הייתי רוצה להעלות נושא, שהוא לפעמים עולה, ממש כמו גלים בים, לסדר היום בבת אחת, ומצד שני לפעמים נשתף אל מעבר לטווח הראיה האקטואלית, והופך לשולי החדשות. אנחנו עדים עוד ועוד, במיוחד לאחרונה, למקרים מזעזעים ומחרידים של הטרוד מיניות, אונס והתעללות מינית. אם פעם היתה כביכול את השכיחות של מקרים כמו - גבר תפס אישה באמצע רחוב חשוך ואנס אותה, או שמר מפקד פולגת X דחף את הידים השיערות ודוחות והבהמיות שלו למכנסיים של החיילת הפקידה שלו או מקרים שכאלו, היום הדברים הולכים עוד כמה צעדים קדימה, ואונס והתעללות מינית הופכים לדבר מאד מאד 'פופולארי' במיוחד אצל בני נוער וילדים. אני מעלה את העניין הזה דווקא פה, כי אנחנו, נוער מרצ, בסה"כ גם בני נוער, ונראה לי שאחרי הכל גם לנו זה נוגע, ומעבר לזה שזה עוד נושא שאנחנו צריכים לעסוק בו, להפגין נגדו, לפעול במישורים שונים למיגורו, נראה לי שזה גם משהו מאד פרסונאלי, שקרוב אלינו, בביה"ס, ברחוב, בשכונה, בגן הציבורי, בכל מקום למעשה. קראתי הערב את הכתבה הזו. לומר את האמת - מצאתי את עצמי מזועזע. ההפקרות החברתית כאן היא כפולה - מצד אחד היא באמת האטימות למצוקה של ילד בן ה- 10 שחווה חוויה איומה שמשקלה כרצח נפשי קיצוני ומחריד, ומצד שני הנערים האנסים, שאין ספק שהונעו מתוך מצב חברתי שדחק ודחף אותם לכיוון האיום הזה. מה דעתכן? באמת חשוב ומעניין אותי לדעת. מסכימות? לא מסכימות? צריכות לעשות משהו? על מי האשמה? - על החברה האטומה או על הילדים עצמם? אולי על ההורים? מערכת החינוך? המצב? הכיבוש? (
)
הייתי רוצה להעלות נושא, שהוא לפעמים עולה, ממש כמו גלים בים, לסדר היום בבת אחת, ומצד שני לפעמים נשתף אל מעבר לטווח הראיה האקטואלית, והופך לשולי החדשות. אנחנו עדים עוד ועוד, במיוחד לאחרונה, למקרים מזעזעים ומחרידים של הטרוד מיניות, אונס והתעללות מינית. אם פעם היתה כביכול את השכיחות של מקרים כמו - גבר תפס אישה באמצע רחוב חשוך ואנס אותה, או שמר מפקד פולגת X דחף את הידים השיערות ודוחות והבהמיות שלו למכנסיים של החיילת הפקידה שלו או מקרים שכאלו, היום הדברים הולכים עוד כמה צעדים קדימה, ואונס והתעללות מינית הופכים לדבר מאד מאד 'פופולארי' במיוחד אצל בני נוער וילדים. אני מעלה את העניין הזה דווקא פה, כי אנחנו, נוער מרצ, בסה"כ גם בני נוער, ונראה לי שאחרי הכל גם לנו זה נוגע, ומעבר לזה שזה עוד נושא שאנחנו צריכים לעסוק בו, להפגין נגדו, לפעול במישורים שונים למיגורו, נראה לי שזה גם משהו מאד פרסונאלי, שקרוב אלינו, בביה"ס, ברחוב, בשכונה, בגן הציבורי, בכל מקום למעשה. קראתי הערב את הכתבה הזו. לומר את האמת - מצאתי את עצמי מזועזע. ההפקרות החברתית כאן היא כפולה - מצד אחד היא באמת האטימות למצוקה של ילד בן ה- 10 שחווה חוויה איומה שמשקלה כרצח נפשי קיצוני ומחריד, ומצד שני הנערים האנסים, שאין ספק שהונעו מתוך מצב חברתי שדחק ודחף אותם לכיוון האיום הזה. מה דעתכן? באמת חשוב ומעניין אותי לדעת. מסכימות? לא מסכימות? צריכות לעשות משהו? על מי האשמה? - על החברה האטומה או על הילדים עצמם? אולי על ההורים? מערכת החינוך? המצב? הכיבוש? (