בוא נניח שהאוניה היא אטומה לחלוטין
מחזיקים כפי שהשייח הציע, כך שהחרטום נוגע בקצה המים. בשלב הזה אין אף לא סמ"ק אחד מכל נפח האוניה שנמצא מתחת למים, כך שאינה דוחקת אף לא סמ"'ק אחד של מים והכח היחיד הפועל עליה הוא כח המשיכה.
נניח שעוזבים אותה- היא תתחיל לשקוע, ומרגע שחלק ממנה נכנס למים, בנוסף לכח המשיכה, מתחיל לפעול חוק ארכימדס. מאחר ובהתחלה מרבית נפח האוניה מחוץ למים ורק חלק מהחרטום שקוע, כמות המים שהאוניה דוחקת קטנה יחסית, כח המשיכה הוא השחקן העיקרי והאוניה תמשיך לשקוע.
עכשיו זה תלוי במבנה האוניה מתי מספיק מנפח האוניה יהיה שקוע במים עד שהכח המציף אותה כלפי מעלה ישתווה לכח המשיכה או גדול ממנו, והאוניה תתחיל להאיט את שקיעתה ולהתייצב. האוניה מין הסתם תמשיך לשקוע עוד קצת מעבר לנקודה הנ"ל, תגיע לעומק כלשהו שבו תעצור, ואז תתחיל לעלות למעלה וכך תתנדנד לה מעלה ומטה כמה פעמים עד שתתייצב, בהתאם למבנה שלה ומרכז הכובד וכו' (אם האוניה היתה בצורה כדורית אפשר לחשב את כל התהליך
אתה גם יכול לקחת כמה כדורים בגדלים שונים (יחס נפח/משקל) ולזרוק באמבטיה מגבהים שונים כדי לראות איך ומתי הם מתייצבים.
זה כמובן בהנחה שהאוניה אטומה לחלוטין ולא שותה מים. ברגע שמים מתחילים לחדור פנימה, היא כנראה תשקע למצולות (אלא אם מספיק אוויר כלוא נשאר בתוכה).
בקיצור, על אוניה פועלים אותם כחות ועקרונות כמו על צולל. אבל לצולל יש מאזן ציפה, ריאות ומשקולות אותן הוא יכול לפזר על גופו, כך שהוא יכול לשלוט על האזון שלו בעומקים משתנים- ובמנחים שונים. במובן הזה צולל יותר דומה לצוללת מאשר אוניה.
ונניח שבתור צולל תבחר לשים את כל המשקולות שלך על הרגליים (או סנפירי בטון בסגנון הבע"ן
) כמובן שעקרון ארכימדס עדיין תקף ותוכל לאזן את עצמך באופן מושלם בעזרת המאזן, רק רוב הסיכויים שזה יהיה במצב מאונך.. או אם תשים עליך מיכל פלדה של 20ק"ג ותצמיד עליו גם משקולות, אל תתפלא אם לא תצטרך כל הזמן להפעיל כח על מנת שתוכל להמשיך לצלול מבלי להתהפך על הגב כמו צב. רובנו מעדיפים שהמשקולות ושק הציפה יהיו ככל האפשר סביב מרכז הכובד שלנו.