הגנטלמן מסמארקנד
New member
דיון פולשני
שלום, אני בטח לא האנטי-מיסיונר הראשון שמגיע אליכם והאמת, אני לא מצפה להצליח. עוד שאלה של להיות צודק או להיות חכם (כלומר להיות צודק בשאלות הרלוונטיות לנסיבות בהן הנושא נדון), אבל אני מקווה רק להפיק דיון מעניין, לא יותר. אני טוען ש: 1. כדי להיות פאציפיסט אמיתי, ולא רק להתהדר בתואר ריק מתוכן, על אדם לא רק לא להפעיל באופן אישי אלימות כלפי כל אדם אחר (אגב - בעלי חיים נכללים אצליכם ברשימה?), אלא גם לא להשתייך לשום ארגון שעושה את זה. כלומר, לא רק לא לאחוז בחרב בעצמך, אלא גם לא לסייע בידי מישהו שאוחז בחרב. כי אז, זה לא רדיפת שלום, זה פחדנות. 2. זה בלתי אפשרי, כמובן. מדינה לא יכולה להתקיים אם היא לא נלחמת על קיומה, זה כולל צבא, וזה כולל גם אמצאי לחימה פחות ישירים אבל לא פחות יעילים שקיבלו מעמד בכורה במאות האחרונות. לחימה כלכלית, אני חושב הוא השם הכולל שלהם. או שאנחנו חיים בעולם שבו הסחר הוא הוגן וחופשי ושווה-הזדמנויות, וסין לא הפכה בינתיים לבית העבדים של המערב? לכן, כדי להיות פציפיסט על אדם לא להיות משוייך לכל מדינה, נתחיל מזה. זה אפשרי? מישהו מכם מוכן ללכת בדרך הזאת? או שאולי אפשרי להיות פאציפיסט ועדיין להיות אזרח של מדינה? 3. פאציפיזם לא מסתדר כל כך עם מה שמלמדת האבולוציה, והוא שצורת חיים תאחוז בכל אמצעי הנחוץ להשרדותה, אם זה ישפר את הסיכויים שלה לשרוד. לדרוש ממנה לוותר על זה יהיה דבר לא רציונאלי. צורת חיים יכולה לקשור את השרדות שלה לקבוצה מסויימת (ליצור אורגאניזם-על, יצור רב תאי או מושבה - אורגאניזם חברתי) ולוותר, תוך כך, על חלק מהאינדיווידואליות שלה, אבל זה רק תמורת היתרונות שבאים עם שהשתייכות לגוף חזק יותר. אדם שחושב שהוא יותר מוצלח ממישהו אחר ינסה להשיג יותר, וגם אם הוא לא יילחם בו ישירות - כפי שלא מקובל בימינו, לא כל כך מסיבות הומאניות, כמו מסיבות פוליטיות - הוא יתפוס מקום טוב יותר ממנו, ייקח משהו שאחרת ההוא יכול היה להשתמש בו, יפגע ברמת החיים שלו. הארגון החברתי שלנו הפך את העימות הפיזי הישיר לדבר כמעט חסר תועלת לגמרי (אלא במקרים בהם אתם נאלצים להגן על החיים שלכם מחיה משתוללת או מאדם משתולל, ואז נדמה לי שגם רוב הפאציפיסטים לא בטוחים שהם לא יילחמו על חייהם). הסיבה העיקרית היא שהטכנולוגיה הפרה מאוד את האיזון בלחימה, וכמובן - מספרי האנושות ההולכים וגדלים. אבל העדר תוקפנות פיזית ישירה אינו שולל אכזריות ותוקפנות עקיפה, ואני חושב שהחברה הסינית היא דוגמא מצויינת לכך. וכך, למעשה, הפאציפיזם שלכם הוא תופעת לוואי של כל ההערכות המלחמתית הזאת (התרבות שלנו): של הקוד המוסרי שהוטבע בנו, כיחידים, כדי שלא נוציא את המרץ שלנו בלחימה אחד בשני אלא נאחד את מאמצינו לחזק את הארגון אליו אנחנו משתייכים. כאשר מלמדים אדם לא להלחם, ולמעשה, לא מלמדים אותו להלחם, הוא מתחיל לפחד מעמות פיזי (שלאפשרות שלו הוא לא יכול שלא להיות מודע, שכן האלימות הטבועה בנו באופן טבעי - יצר השרדותי בסיסי בהחלט - מתפרצת תמיד איפשהו), ומנסה לבנות לעצמו עולם שבו הוא לא יצטרך להתמודד עם סיטואציה כזאת. גם אם הוא ימצא את עצמו בסיטואציה אלימה, השיתוק שכופה עליו האידיאולוגיה שלו עשוי לגרור אותו למות קדושה על האמונה שלו - חייל בצבא גדול של אחים לאמונה ואחים פוטנציאליים לאמונה. אתאיזם לא ישרוד כל תהפוכה חברתית, כי אלה לרוב אלימות למדי. אין פציפיסטים בתקופות הגדולות של ההיסטוריה (ולא, אני אפילו לא רוצה לשמוע על אמא תרזה : )). זהו. זה בערך מה שיש לי לומר. ד.
שלום, אני בטח לא האנטי-מיסיונר הראשון שמגיע אליכם והאמת, אני לא מצפה להצליח. עוד שאלה של להיות צודק או להיות חכם (כלומר להיות צודק בשאלות הרלוונטיות לנסיבות בהן הנושא נדון), אבל אני מקווה רק להפיק דיון מעניין, לא יותר. אני טוען ש: 1. כדי להיות פאציפיסט אמיתי, ולא רק להתהדר בתואר ריק מתוכן, על אדם לא רק לא להפעיל באופן אישי אלימות כלפי כל אדם אחר (אגב - בעלי חיים נכללים אצליכם ברשימה?), אלא גם לא להשתייך לשום ארגון שעושה את זה. כלומר, לא רק לא לאחוז בחרב בעצמך, אלא גם לא לסייע בידי מישהו שאוחז בחרב. כי אז, זה לא רדיפת שלום, זה פחדנות. 2. זה בלתי אפשרי, כמובן. מדינה לא יכולה להתקיים אם היא לא נלחמת על קיומה, זה כולל צבא, וזה כולל גם אמצאי לחימה פחות ישירים אבל לא פחות יעילים שקיבלו מעמד בכורה במאות האחרונות. לחימה כלכלית, אני חושב הוא השם הכולל שלהם. או שאנחנו חיים בעולם שבו הסחר הוא הוגן וחופשי ושווה-הזדמנויות, וסין לא הפכה בינתיים לבית העבדים של המערב? לכן, כדי להיות פציפיסט על אדם לא להיות משוייך לכל מדינה, נתחיל מזה. זה אפשרי? מישהו מכם מוכן ללכת בדרך הזאת? או שאולי אפשרי להיות פאציפיסט ועדיין להיות אזרח של מדינה? 3. פאציפיזם לא מסתדר כל כך עם מה שמלמדת האבולוציה, והוא שצורת חיים תאחוז בכל אמצעי הנחוץ להשרדותה, אם זה ישפר את הסיכויים שלה לשרוד. לדרוש ממנה לוותר על זה יהיה דבר לא רציונאלי. צורת חיים יכולה לקשור את השרדות שלה לקבוצה מסויימת (ליצור אורגאניזם-על, יצור רב תאי או מושבה - אורגאניזם חברתי) ולוותר, תוך כך, על חלק מהאינדיווידואליות שלה, אבל זה רק תמורת היתרונות שבאים עם שהשתייכות לגוף חזק יותר. אדם שחושב שהוא יותר מוצלח ממישהו אחר ינסה להשיג יותר, וגם אם הוא לא יילחם בו ישירות - כפי שלא מקובל בימינו, לא כל כך מסיבות הומאניות, כמו מסיבות פוליטיות - הוא יתפוס מקום טוב יותר ממנו, ייקח משהו שאחרת ההוא יכול היה להשתמש בו, יפגע ברמת החיים שלו. הארגון החברתי שלנו הפך את העימות הפיזי הישיר לדבר כמעט חסר תועלת לגמרי (אלא במקרים בהם אתם נאלצים להגן על החיים שלכם מחיה משתוללת או מאדם משתולל, ואז נדמה לי שגם רוב הפאציפיסטים לא בטוחים שהם לא יילחמו על חייהם). הסיבה העיקרית היא שהטכנולוגיה הפרה מאוד את האיזון בלחימה, וכמובן - מספרי האנושות ההולכים וגדלים. אבל העדר תוקפנות פיזית ישירה אינו שולל אכזריות ותוקפנות עקיפה, ואני חושב שהחברה הסינית היא דוגמא מצויינת לכך. וכך, למעשה, הפאציפיזם שלכם הוא תופעת לוואי של כל ההערכות המלחמתית הזאת (התרבות שלנו): של הקוד המוסרי שהוטבע בנו, כיחידים, כדי שלא נוציא את המרץ שלנו בלחימה אחד בשני אלא נאחד את מאמצינו לחזק את הארגון אליו אנחנו משתייכים. כאשר מלמדים אדם לא להלחם, ולמעשה, לא מלמדים אותו להלחם, הוא מתחיל לפחד מעמות פיזי (שלאפשרות שלו הוא לא יכול שלא להיות מודע, שכן האלימות הטבועה בנו באופן טבעי - יצר השרדותי בסיסי בהחלט - מתפרצת תמיד איפשהו), ומנסה לבנות לעצמו עולם שבו הוא לא יצטרך להתמודד עם סיטואציה כזאת. גם אם הוא ימצא את עצמו בסיטואציה אלימה, השיתוק שכופה עליו האידיאולוגיה שלו עשוי לגרור אותו למות קדושה על האמונה שלו - חייל בצבא גדול של אחים לאמונה ואחים פוטנציאליים לאמונה. אתאיזם לא ישרוד כל תהפוכה חברתית, כי אלה לרוב אלימות למדי. אין פציפיסטים בתקופות הגדולות של ההיסטוריה (ולא, אני אפילו לא רוצה לשמוע על אמא תרזה : )). זהו. זה בערך מה שיש לי לומר. ד.
) של ארה"ב). הם יעדיפו לא להלחם אם הם לא הוכשרו לכך, אלא לצורה אחרת של מאבק השרדותי (לימודים+קריירה). אבל ברגע קריטי, אפילו אלה שאומרים שלא יאכלו בשר אדם, עשויים לגלות שהשלו את עצמם. לרוב, ההכרה בעובדה שאם אתה לא תעשה את זה יימצא מישהו מספיק נואש, או מספיק או מטורף, או מספיק וואטבר שכן יעשה את זה ידחוף אותך לנסות לעשות את זה קודם, או אולי אפילו לנסות לעשות משהו חכם יותר. 3. זה דיון תיאורטי, ואני רוצה לגעת בשורשים. הדיון הארוך הקודם - מה תעשה אם - חייב, כהמשך טבעי, להתפתח לדיון הזה. אחרת, כל מה שיש לי להגיד לכם הוא: Do whatever you can get away with, and that includes self deception