הדברים השליליים של המקום
יש לי בעיה עם ההגדרה של המשכורות בסין כמשכורות רעב. בעיקר כי הן ממש לא. באופן יחסי, אם היית נותן משכורת כזו בישראל, אז אכן האדם היה עני ורעב. אולם החיים הם לא יחסיים, ובשביל אותו אדם שחי בסין, הכסף מספיק לו לאוכל, לשכר דירה, והוא אף שולח קצת כסף הבייתה, ושם קצת בצד לעצמו. זאת בהשוואה נניח לישראל, שם ירוויח אדם בממוצע 4000 ש"ח, אולם כדי לקיים משפחה בת שלוש נפשות, הוא צריך להוציא 5000 ש"ח, ומעלה. אז מי מבין השניים מקבל משכורת רעב? מי העבד של השיטה? הבעיה היא שהמערב מסתכל כל הזמן על השכר, ולא על השכר מול עלות המחיה במקום. השכר נמוך, אבל כך גם עלות המחיה, כך שיש התאמה, בעוד במקומות אחרים השכר גבוה אבל עלות המחיה גבוהה יותר. אני לא אומר לפתוח סווטשופס בישראל עם שכר רעב, אבל לדעתי הבעיה העיקרית של המערב עם משכורות סין היא העובדה שהם לא יכולים להתחרות. לא הפועלים ולא בעלי המפעלים. זה לא הופך את השכר בסין למשכורת רעב. לטעמי השכר בסין יתחיל לעלות כאשר רמת המחיה תתחיל לעלות. פשוט לא תהיה ברירה, וזאת למרות היצע עובדים בלתי נתפס. עוד גורם הוא העובדה שרובם לא מקצועיים, וכבר היום נוצרת שכבה של עובדים מקצועיים שמרוויחה יותר משכר הרעב הממוצע. אותם עובדים מחליפים עבודה פעמים רבות, עקב התחרות, ובסופו של דבר הנושא יתייצב כאשר יהיה מי שמוכן לשלם. ולגבי נתינת שוחד: הכל שאלה של איך מסתכלים על זה. במערב יקחו אותך למסעדות יוקרה, ומלונות מפוארים. בסין יקחו אותך ל"קריוקי" (נו, זונות). מעבר לשאלה המוסרית, אין הבדל עובדתית, כי בשני המקרים מבזבזים כסף על אדם כדי שיבחר בי. הבעיה היא שלשפוט את סין בעיניים מערביות תמיד יוביל לכך שסין משלמת שכר נמוך, לא מוסרית, ותאבת בצע. לסינים לא איכפת. אין להם עיניים מערביות.
איפה אתה ביום ראשון אחה"צ? נוחת ב 15:00 . נראה אותך אומר שלום!
