לא מזמן יצאה כתבה חדשה על שילוב נשים בתפקידי לחימה נוספים
"על רקע הביקורת הציבורית, בצבא ממשיכים בימים אלה לקדם את שילוב הנשים בחיל השריון. בתקופה הקרובה צפוי הצבא להשיק תוכנית ניסיונית רשמית, שבמסגרתה יבחן שילוב הנשים בחיל במסגרת צוותי טנק המורכבים מנשים בלבד. החלטת הצבא לקדם שיבוץ נשים לוחמות בחיל השריון מגיעה למרות גל של התנגדות מצד קצינים בכירים בדימוס, ובהם גיבור ישראל תא"ל (מיל') אביגדור קהלני, שבחר באמירה חשוכה במיוחד: "תפקיד האישה הוא להיות אמא ולהביא ילדים לעולם". לפי קהלני, "אין צורך שנשים יחזיקו סכין בין השיניים, יש מספיק גברים שיעשו את העבודה"".
"העוסקים במלאכה בצבא לא אהבו לשמוע את הדברים, בלשון המעטה. "אני ער לכל האמירות הללו, חלקן מיותרות לחלוטין", אמר ל"ישראל השבוע" בכיר באגף כוח אדם, שעוסק בימים אלה בעבודת המטה בנושא. "הדברים נאמרו על ידי אנשים שלא בקיאים בתהליכים. חבל שהדברים נאמרו. מי שבקיא בעבודת המטה, יודע שהיא נעשית בצורה מקצועית, שקולה ועצמאית, ומביאה בחשבון הן את היכולות הפיזיות של נשים להשתלב במקצועות נוספים והן את סוגיית השילוב הראוי"".
"בצה"ל למדו בשנים האחרונות להעריך את היתרונות הרבים שמביאות נשים לתפקידי לחימה, והשכילו לנצל לצורכי המערכת את רצון הנשים לתרום. כך, למשל, שילוב הנשים בלחימה מסייע לאגף כוח אדם בצבא להתמודד עם סוגיית המחסור בלוחמים, שנובע בין השאר מקיצור שירות החובה".
"ויותר מכך: הרחבת שיבוץ נשים בתפקידי לחימה מאפשרת לצבא לפנות את הכוחות הלוחמים בדרג המסתער, שעסקו עד היום גם במשימות שיטור ואבטחת גבולות, לאימונים ולהכנות לקראת מלחמה".
"אם עד לפני שנים ספורות נאלץ הצבא להציב בגבולות שנחשבים בסדר עדיפות נמוך גם כוחות לוחמים שאמורים להיכנס בעת הצורך ללבנון ולעזה, היום הוא מסתייע בשלושת גדודי החי"ר הקל: קרקל, ברדלס ואריות הירדן. בימים אלה מוקם גדוד חי"ר קל רביעי שיחל את פעילותו בקיץ הקרוב. הגדודים המעורבים יהפכו בקרוב לחלק ממערך הגנת הגבולות המוקם בימים אלה בצבא".
"לאחרונה שולח הצבא נשים גם למשימות מורכבות יותר ביהודה ושומרון. כך גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף מבצעים כעניין שבשיגרה משימות בגדה המערבית, וכך גם לוחמות מג"ב. סביר שאם הצבא היה יכול, הוא היה מעדיף להציב גדודים דומים נוספים בגזרות אלה, ולפנות יותר כוחות לוחמים מהמערך המסתער והמתמרן ממשימות הבט"ש (הביטחון השוטף) השוחקות לאימונים ולמוכנות ללחימה".
"ההבנה שלפיה אפשר להיעזר בנשים כדי להתמודד עם המחסור בכוחות לוחמים מחלחלת בצמרת הצבא כבר תקופה ארוכה. לאור זאת, בשנים האחרונות פתח הצבא תפקידי לחימה נוספים לנשים, הקים גדודים מעורבים והביא לגידול ניכר במספר הנשים המשרתות בתפקידי לחימה. אם לפני כעשור, בשנת 2005, שירתו רק 435 נשים כלוחמות ובשנת 2012 היו רק 547 לוחמות, מאז המספרים טיפסו, ובשנה שעברה שירתו בצה"ל יותר מ־2,000 לוחמות".
"נתוני הצבא מצביעים עוד על עלייה מרשימה במוטיבציה של מיועדות לשירות ביטחון לשרת בתפקידי לחימה. אם בשנת 2010, רק 27 אחוזים מהצעירות לפני גיוס הביעו רצון לשרת בתפקידי לחימה, בשנת 2014 יותר מ־40 אחוזים מהמתגייסות הצעירות ציינו שהן חולמות להיות לוחמות".
"למרות ההשקעה העצומה של הצבא בתחום שילוב הנשים בלחימה, הלוחמות הן עדיין חלק קטן מסך המתגייסות לצבא. כיום, רק אחוז נמוך מהנשים המשרתות בצבא משובצות לתפקידי לחימה, בדומה לשיעור הנשים המשובצות כפקידות. גיוס הנשים סובל גם מבעיות מובנות נוספות, לרבות העובדה שיותר מ־40 אחוזים מהנשים חייבות הגיוס לא מתגייסות לצבא - רובן מקבלות פטור מטעמי דת".
"בצבא מדווחים כי רבות מהן מצהירות הצהרת דת כוזבת, ולמרות רצון הצבא, מיגור התופעה לא נראה באופק. בפועל, הצבא מדווח על מגמה הפוכה דווקא בקרב בנות הציונות הדתית, שמצביעות ברגליים ומתגייסות לצבא במספרים הולכים וגדלים חרף הסתייגות הרבנים, ולמרות העובדה שמרבית האולפנות אוסרות על נציגי הצבא להיכנס לתחומן ולשוחח עם התלמידות לפני גיוס".
"במסגרת עבודת המטה לשילוב נשים בחיל השריון נבחנת גם השאלה אם מבחינה פיזית אישה יכולה לשמש טענית ולהרים פגזים, או לסייע במקרה של פריקת זחל. גם חיילי שריון מודים ששתי הפעולות האלה אינן פשוטות אפילו לגברים חסונים".
"סוגיה נוספת שעולה היא סוגיית השילוב הראוי. בהנחה שבשל מגבלות פיזיות של נשים יוחלט להקים צוותי טנק מעורבים של נשים וגברים, כיצד יקיימו הלוחמים והלוחמות בטנק את כללי ההפרדה הנדרשים בין גברים לנשים? מה תעשינה הנשים בתוך הטנק כשהן תצטרכנה להתפנות? או לטפל בעצמן בימים מסוימים בחודש?"
""אני לא חושבת שצריך לפסול שירות נשים בשריון משיקולי דינמיקה בין נשים לגברים בטנק. המיניות לא נמצאת ברף שאנשים מתארים. זה מגוחך. אנחנו מתייחסים למקצוע שלנו - כמקצוע"".
"לדבריה, "אישה יכולה לשרוד תקופה ממושכת בשטח, גם בתנאים קשים. צריך אולי לעשות התאמות טכניות, כמו למצוא דרך להתפנות, אבל ברגע שפותרים את הבעיות הטכניות, אישה יכולה לכוון, לנתח שטח, לתכנן התקפה, להיות טקטית". לפי סרן רובך, "אני לא באמת יודעת מה דורש תפקיד הטען בטנק מבחינת המשקל. אבל כמו שיש לי היום מא"גיסטיות, יש נשים שיוכלו להיות טענות. לא בטוח שכולן תוכלנה. אבל גם בקרב גברים, מתוך צוות של ארבעה רק אחד נבחר להיות טען".
""באופן אישי, החלפתי זחל. ראיתי חיילי שריון שאני לא יכולה לדמיין אותם מרימים פגזים. לא כל הגברים בנויים וחסונים. ראיתי שריונרים 'פצפונים', שהם אחלה לוחמים"".
""לוחם זה לא רק רגליים וידיים, צריך הרבה אינטליגנציה, לדעת לקבל החלטות, להעריך סיטואציות. ואת התכונות האלה יש להרבה נשים. אני רואה לוחמות שלי שעושות את העבודה טוב מלוחמים"".
"ביחידה מעורבת, ואני מאמינה בשילוב של נשים וגברים. אני מאמינה בקרקל כגדוד מעורב. אני לא חושבת שהיינו מצליחים להגיע להישגים ולהצלחות המבצעיות אם היינו גדוד של נשים בלבד. גבר מביא עימו גם המון חסרונות, אישה מביאה גם הרבה יתרונות. השילוב הוא המנצח"".
"לפי סרן רובך, "גבר מביא איתו הרבה אגרסיביות, חדות בתגובה. כשאני רצה ליד בנים או סוחבת איתם משקלים - זה מביא אותי למיצוי טוב יותר. מנגד, השירות עם נשים מוציא מהגברים יותר נשיות; האגו והעצבים יורדים, השיח הופך למקצועי יותר, אינטליגנטי יותר, רמת האנושיות גבוהה יותר. גבר שהתגייס לקרקל יהיה אזרח טוב יותר, אבא טוב יותר; הוא מצליח להכיל סיטואציות בצורה טובה יותר"".
[URL]http://www.israelhayom.co.il/article/454969[/URL]