דיון מעט פילוסופי...

[המלבישה]

יש מישהו שהיה רוצה לחזור?

אין גיל שהייתי רוצה לחזור אליו, ולמרות שגיל 17 זכור לי כגיל מקסים, אני מעדיפה את גיל 36.

 

[החתול של גרגמל]

אני הייתי רוצה לחזור לפעמים

לתחושות ראשונות של סקס, התאהבות, וטוטאליות. היום שום רגש טהור הוא לא "פעם ראשונה". ברור שאני חווה דברים חדשים בחיים וכל התנסות היא חוויה חדשה ומשנה וכו', אבל לגיל הנעורים יש משהו שאי אפשר לשחזר אח"כ. בשבילי לפחות.

 

[mAmA MiSiSiPi]

אלא אם אני חוזרת כגירסה משופרת

של עצמי אז למה לא אבל כמו שהייתי אז בחיים לא !

 

[אסנת ונסי]

לא

היה לי מאוד רע בתור מתבגרת. ועכשיו אני במקום ממש טוב בחיים שלי.

 

[אכדית]

משנה פה את הסטטיסטיקה

עכשיו אני חוזרת לשם! הייתי רזה בכמה וכמה ק"ג <המספר המדוייק שמור במערכת

> היו לי מחזרים לרוב, כל היום בילויים, אין דאגות, אין משכנתא, כסף אפשר להשיג בבייביסיטרים וניגון להורים. החיים היו קלים. לא מוותרת על מה שיש לי היום (

) אבל גיל 17 זה ה-גיל להנות בלי לדפוק חשבון.

 

[בוליפלג]

רק בתנאי, שיהיו בידי התובנות

שרכשתי עד היום. אחרת, אני לא רואה בזה 'טעם', אין סיבה מיוחדת שהייתי מתנהגת שונה ללא המודעות שלי היום.

 

[mevav1]

ממש לא הייתי רוצה לחזור לגיל 17..

לתקופה, אולי כן, אבל רק אם יביאו את אותה תקופה לכאן. אבל לחזור שוב פעם על אותם הדברים שחוויי כמו שאמרת, ההתאהבויות והאכזבות ולמצוא חן ולהתחנחן וללמוד כמו חמור.....בקיצור, לא תודה. מוותרת על זה בכיף. גם לא לשום תקופה אחרת לא הייתי רוצה לחזור..רק להביט לעתיד ולהיות בריאה.

 

[אמיתמי]

עצם השאלה עושה לי צמרמורת... ../images/Emo5.gif

ממש , אבל ממש לא! לגיל 27 אולי. זה באמת היה גיל מדהים עבורי.

 

[chocolats]

ממממממש לא

הגיל שלי עכשיו הוא הגיל הכי כייפי שהיה לי... העסק שלי פורח ,הבעל מקסים, הילדים נהדרים ואני חולה על הבית שלי! ללעומת זאת בגיל 17 הייתי בעיקר מתוסכלת עצבנית מחוצ'קנת ומבולבלת