דיון מעט פילוסופי...

[down under1]

בגיל 30 עשיתי כל כך הרבה כיף!

זה היה עוד לפני שתכננו הריון ולידה... אני זוכרת את יומולדת 30 ואת יומולדת 31. או בעצם זוכרת את ההרגשה במועדון בלונדון משתוללת עם כל הנשמה ומרגישה על גג העולם. אני זוכרת שבגיל הזה הרגשתי פתאום קלילה יותר, נינוחה יותר, לראשונה נוח עם עצמי. קשה להסביר, אבל בגיל הזה עברתי מפנה רציני שעשה לי רק טוב... אולי צריל לקחת סמים ולרקוד במועדונים בשביל זה

ועכשיו אני אמא, עקרת בית שתופרת ומגננת בגינה בזמנה החופשי.... וזוכרת איך לפני 5 שנים היתי ל גג העולם!

 

[tomer2007]

לפחות יוצאת לך גינה מהממת../images/Emo99.gif

ובינינו - החיים לא נגמרים אחרי הילדים..תמיד יש את שעות הערב

 

[nilichi]

אהההההה../images/Emo13.gif

אז את המועדונים עשיתי מגיל 16 עד גיל 24 , למעט הסמים שאני עדיין עושה (אדויל בעיקר)

ועכשיו גיל 30 נראה לי כאילו יצאתי מבית קטן בערבה גרה במושב בשפלה עם גינה ושעמום אחד גדול... אתמול היינו אני ובעלי בתל אביב במסעדה ויש לו חבר שהוא בעל פאב, כמעט הלכנו לשתות בירה איתו אבל קלטנו שלא נעים מהבייבי סיטר וגם לא כייף שרק אחד שותה (השני נוהג) ולשניה אחת שבה הרגשתי שוב צעירה הכל התפוגגגגגגגג נו טוף גם לגדל ילדים זה נחמד

 

[olgaer]

דיון מעט פילוסופי...

היה לי עכשיו ויכוח עם בחורה שיושבת איתי בחדר. אמרתי שעם כל היופי וכיף חיים שלא רציתי לחזור להיות בת 17 עכשיו. לכל הניסיונות להוכיח את עצמך, בניה כואבת למדי של בטחון עצמי, ניסיונות נואשים להשיג כסף לבילוי, כסף לסיגריות, כסף לבגדים, כסף לכל דבר. להיות מקבולת/לא מקבולת. הכרת המיניות הראשונית, התאהבות ושיברון לב לפחות אחת לחודש. ריבים עם חברות, ריבים עם ההורים, ריבים עם המורים. קנאה...נו מה לא. ואני לא מדברת על שום דבר חריג. אני לא מדברת על התעוללות פיזית, נפשית, מינית שהרבה בני נוער עברו ועוברים היום. בקיצור, הבחורה אומרת שדווקא עכשיו בני הנוער "עושים חיים" ולכן לא אכפת לה להיות עכשיו בת 17. כן, כאילו זה שיש עכשיו סוני פלייסטיישן ודור 3 עושה את חייו של נער/ה קלים יותר. נו...אז הייתם רוצים לחזור להיות בני 17?

 

[down under1]

תודה ../images/Emo140.gif

את משהו!!

רק שעכשיו בחילופי עונות... מאט מאוד קורה אצלנו

דרך אגב, שחכתי להודות לך מליון פעם על מתכון החצילים!!! מעולה!!! תודה רבה בשם שלושתנו. כן, כן, עדין צומחים להם חצילים

מבטיחה לקחת חופש מהם בקיץ הבא! והמתכון שלך מככב אצלנו ליד קוסוקוס, אולי אכין אפילו לצהרים היום. החיים ממש לא נגמרים כשיש ילדים!! הם עוברים לפזה אחרת. ואני מודה לכל תקופה ותקופה שעברתי. אין לי ספק שלא היתי מי שאני היום בלי התקופות הקודמות. לא היתי נהנית מהגינה, התפירה, האמהות, הפינה הקטנה שלי באותה דרך אם לא היתי חייה את חיי הפרועים לפני.. ואת הרגשת 'על גג העולם' אף אחד לא יקח ממני!

 

[אילתית 2]

לא ממש ממש לא הייתי רוצה לחזור לגיל הנעורים..

ולא שלא היה טוב...כי היה טוב היה כיף והיה מעולה! אבל טוב לי במקום שלי היום ולא חושבת לרגע על לחזור אחורה....אלא רק מסתכלת על היום וקדימה לעתיד ודווקא חושבת שהנעורים שלנו (לפחות שלי) היו יותר טובים ומוערכים ממה שיש לנוער היום...ואני קרובה לנוער יש לי 2 אחים בגיל 16 ו 17....אז אני רואה את השוני...

 

[olgaer]

גם אני חושבת שבמובן מסויים היה לי קל יותר

למרות שהספקתי לחוות את עידן החומרני בו את נבחנת לפי מותג נעלי הספורט שלך. אבל זה כלום לעומת מה שילדים עוברים עכשיו. חותץ מזה, יש דברים שלא משתנים. ילדים עדיין היפר רגישים לסביבה, עדיין מנסים להיות "קולים, בכל מחיר, עדיין מתאהבים ועדיין עוסקים בבנית בטחון עצמי והוכחה עצמית.עם דור 3 בלי דור 3 יש דברים שתמיד שם.

 

[אמא עמיתית]

תראי...

לחזור למסיבות בילויים,להיות רזה באיזה 40 קילו להיות מוקפת במחזרים,לבלות להנות לא "לדפוק" חשבון לאיש ,יש מישהי שלא היתה רוצה??? אני בטח ובטח אבל... לא בתנאים של היום,רק כמו שהיה פעם. ואני בכלל לא מתחילה לדבר על זה שלא היה לי את עמית שזה בבכלל משהו שלא הייתי מוכנה לוותר עליו בחיים. בקיצור לא

 

[אמאפלפלת]

בדיוק../images/Emo45.gifלא הייתי רוצה להיות מתבגרת בעולם הזה

אז היה כיף. הכל היה פשוט, ספונטני, רגוע עכשיו, הכל מתחיל מוקדם מידי לטעמי

 

[ליבי777]

זכור לי כגיל מקסים ולא כמו שאת מתארת.

 

[אמאפלפלת]

גם לי זכור כגיל נהדר אבל אבל לא הייתי רוצה

להיות בת 17 עכשיו...

 

[ממתינה לפיצי]

מעדיפה טיפול שורש מאשר לחזור לגיל 17 ../images/Emo3.gif

בדיוק מכל הסיבות שציינת. היום כאדם אני הרבה יותר בטוחה בעצמי, הרבה יותר מאושרת, אפילו נראת יותר טוב

. דווקא המקום היציב הזה של משפחה משלי, בלי לנסות להוכיח כמה אני מגניבה כל הזמן, הרבה יותר שליו, הרבה יותר נעים לי. לא הייתי חוזרת בחיים לגיל 17.

 

[בובה לבנה]

הלוואייייי שזה היה אפשרי!הייתי מאוד רוצה

לחזור.

 

[עדי25182]

גם אני לא הייתי מתנגדת לחזור לגיל 17

בערך 9 שנים אחורה... וואו, איך שהזמן טססססססססססססס

 

[העילאי וAני]

ממש לא

אבל אשמח להתקבע על הגיל הנוכחי

 

[olgaer]

הגיל הנוכחי פשוט מעולה. גם בגיל 25 נהניתי.

 

[down under1]

אני הכי אהבתי את גיל 30!

ומוכנה להשאר בו 10-20 שנה.. אבל גיל 17 רק לגוף! היתי חסרת ביטחון ולא מאוד מאושרת. רק 13 שנה אחרי הגעתי למצב שיכולתי לומר - זו אני וזה מה יש, מי שלא נראה לו לא חייב! 30 שנה ללמוד להכיר ולקבל את עצמי. על זה אני ממש לא מוותרת! יודעת מה, בעצם למה לא, אני מוכנה לחזור ולעשות הכל מהתחלה, אפילו עם אותן טעויות ואותם מכאובים. הרי חיים פעם אחת למה לא לחיות פעם וחצי? איפה חותמים?

 

[מיכלי MP3]

../images/Emo24.gifבדיוק השבוע אמרתי את אותו הדבר לבעלי!

וממש מילה במילה! מהצד זה נראה שהם בגיל מה זה "מאגניב", אבללל (וזה ביג "אבל") כמי שיודעת מה הם חווים על אמת בנבכי נפשם הצעירה והמיוסרת - אני לא רוצה לחזור אפילו לשנייה לגיל הזה

 

[אמאשלרננה]

לא אבל

ממש אהבתי להיות בת 17 כשהייתי בת 17 ונהניתי מכל רגע, למרות כל מה שכתבת וטרום גירושים של ההורים. היה לי כיף, הכל היה חדש לי, מסקרן לי וכו'... אני פשוט נהנית להיות היום בת עוד מעט 29, עם גידול הילדים והבעל הפרטי שלי...

 

[Nuli77]

גם אני חלוקה בדעתי...

מצד אחד כמו שמלי אמרה, בילויים, מסיבות, לדפוק הופעות, מחזרים וחופש אחד גדול לעשות הרבה דברים שהיום אני כבר לא ממש יכולה לעשות - אז ברור שכן.. וגם - לחזור למה שהיה לנו אז, לא להיות בת 17 בעולם של היום (שהוא הרבה פחות מלהיב אותי בראייה של מתבגרת) מצד שני - בגיל 17 הייתי כזאת מתוסבכת, היו לי מלא תסכולי התבגרות שחשבתי שהם סוף העולם, אני חושבת שאפילו את עצמי עדיין לא הכרתי כל כך טוב, כלומר - לא הייתי שלמה כמו שאני היום... והיום מבחינה נפשית אני חושבת שאני במקום יותר שלם ונינוח ככה שאפשר לומר שיותר טוב לי ככה. אבל יאללה בכייף אני הולכת עכשיו לאיזה מסיבה כייפית כזאת כמו שהיו לנו בתיכון..... רצית פילוסופיה לא?......