דיון (טריגר) - ה"א כתחליף להתמודדות
לפני כמה ימים אני ואימי נזכרנו שאחת הפסיכולוגיות שלי בעבר טענה/ העלתה תיאוריה שה"א באה כתחליף לצורך להתמודד עם החיים. כלומר, היא טוענת שאני אומרת (אומרת - לאו דווקא בקול או במודע, כמובן): "אני לא יכולה להתמודד עם כל מיני מצבים כי אני חולה". האינסטינקט הראשוני שלי היה לפסול את התאוריה הזו מכל וכל ואפילו קצת להתרעם ואמרתי: "ה"א היא תחליף להתמודדות? הרי ברגע שיש לי ה"א אני צריכה להתמודד גם עם הה"א וגם עם שאר הדברים בחיים!". אני בעצם צריכה "להתאמץ" כפליים! אבל... במחשבה שניה... אולי יש בזה משהו. אני מעלה את זה כהמשך לדיון של אתמול לגבי איך שומרים על התפריט במצבים כמו ארועים חברתיים, טיולים וכו'. ענו לי (ותודה לכן!) תשובות, לכאורה מאוד פשוטות (להתייעץ עם דיאטנית) וזה גרם לי להרהר בנושא שהעלתי למעלה: הרי בעצם - נכון! יש פתרונות מעשיים, טכניים די פשוטים. אז מה בעצם גורם לי לא ליישם אותם? אולי הבעייה היא אחרת? אולי אני רוצה להמנע ממפגשים חברתיים, מיצירת קשרים (למשל) ואני משתמשת בה"א בתור תירוץ (ז"א: "בטח, אני מאוד רוצה - אני פשוט לא יכולה"...)? אני מקווה שהייתי ברורה (כי עכשיו כשקראתי את דבריי זה היה נראה לי די גיבוב של מילים...), ובעצם מה שאני מנסה לשאול הוא האם מישהי מזדהה עם הדברים (או שזו רק אני?)?
לפני כמה ימים אני ואימי נזכרנו שאחת הפסיכולוגיות שלי בעבר טענה/ העלתה תיאוריה שה"א באה כתחליף לצורך להתמודד עם החיים. כלומר, היא טוענת שאני אומרת (אומרת - לאו דווקא בקול או במודע, כמובן): "אני לא יכולה להתמודד עם כל מיני מצבים כי אני חולה". האינסטינקט הראשוני שלי היה לפסול את התאוריה הזו מכל וכל ואפילו קצת להתרעם ואמרתי: "ה"א היא תחליף להתמודדות? הרי ברגע שיש לי ה"א אני צריכה להתמודד גם עם הה"א וגם עם שאר הדברים בחיים!". אני בעצם צריכה "להתאמץ" כפליים! אבל... במחשבה שניה... אולי יש בזה משהו. אני מעלה את זה כהמשך לדיון של אתמול לגבי איך שומרים על התפריט במצבים כמו ארועים חברתיים, טיולים וכו'. ענו לי (ותודה לכן!) תשובות, לכאורה מאוד פשוטות (להתייעץ עם דיאטנית) וזה גרם לי להרהר בנושא שהעלתי למעלה: הרי בעצם - נכון! יש פתרונות מעשיים, טכניים די פשוטים. אז מה בעצם גורם לי לא ליישם אותם? אולי הבעייה היא אחרת? אולי אני רוצה להמנע ממפגשים חברתיים, מיצירת קשרים (למשל) ואני משתמשת בה"א בתור תירוץ (ז"א: "בטח, אני מאוד רוצה - אני פשוט לא יכולה"...)? אני מקווה שהייתי ברורה (כי עכשיו כשקראתי את דבריי זה היה נראה לי די גיבוב של מילים...), ובעצם מה שאני מנסה לשאול הוא האם מישהי מזדהה עם הדברים (או שזו רק אני?)?