דיון חדש - לשנה חדשה.

דיון חדש - לשנה חדשה.

והפעם - פה להם - ולא ידברו. לא, הם לא אילמים. אוזניים להם - ולא ישמעו. לא, הם גם ממש לא חירשים. אף להם - ולא יריחו מה קורה פה? ידיים להם - ולא ימששו או יגעו היתכן? אומרים נשמה שוכנת בהם. האומנם? -- עבודת אלילים, מוגדת בתנ"ך כעבודה זרה ומסווגת ביהודות תחת 3 החטאים החמורים ביותר שאין עליהם מחילה ודינם מיתה. (השניים האחרים הם גילוי עריות ורצח) בימי קדם אנשים יצרו במו ידיהם (בייחוד בתקופות בהם השלטון היה אנרכי) פסלים מחומרי גלם שונים. הפסלים הועמדו כמוקדי עליה לרגל קטנים בבתיהם של "המאמינים". תפילות היו מכוונת אליהם כתפילות אל אלוהים בעצם. גם כיום בתרבות המודרנית שבה בכלל חוקרים את חוסר אי קיומן של יושיות אלוהיות קוסמיות כלשהן, ממשיכים בני אדם נאורים (גם קצת פחות) להתפלל לפסלים (כמו בתרבות המזרח). מוזמנים לשתף מהי לדעתכם פשר התופעה. (ובגלל שהשונא כל כך לוהט כמו שאני רואה, - שמרו על שפה נקייה כמה שיותר
)
חג שמח
 
עבודת אלילים ../images/Emo197.gif

מוגדרת גם ברדיפה אחרי החומר ללא חיי רוח. ללא רצון ל גילוי אלוהות.מלבד הפרוש הבסיסי שניתן לעבודה זרה.
 
פסל הוא סמל, סימבול

הוא נועד לסמל משהו אחר, לתווך בינו לבין המאמין, לכוון אותו לשם. הבעיה איתו, כמו עם כל תיווך, שהמאמין מאבד קשר עם המקור ומתמכר למתווך. הוא מאבד את החיבור הפנימי ומשתמש בסמל כתחליף. בגלל זה היהדות יוצאת נגד סמלים "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" ואלוהים הוא כוח חסר פנים ולא ניתן לתיאור. הקשר מכוון ישירות למקור ולא למתווכים למיניהם שבסופו של דבר מרחיקים מהמקור. אבל הבעיה של המתווכים היא רחבה יותר מהפסלים. לסמלים יש עוצמה אדירה, ולא רק לסמלים פיזיים אלא גם (ובעיקר) לסמלים מנטליים. הם קובעים את תפיסת העולם שלנו, הם מוזנים מהכוח שאנו נותנים להם. הם אמורים לסמל את המקור באופן שאנו נוכל להבין אותו, אבל אנו עלולים להתמכר לעטיפה ולאבד קשר עם התוכן, כשהסמל כבר לא מסמל את המקור ממנו הוא בא אלא את עצמו (כמו שהאגו עצמו הוא רק יצוג סימלי של הנשמה בעולם החומר ולבסוף הוא מאבד איתה קשר. אגו הוא גם סמל.) ניתן לומר שהדת היא סימבול חיצוני לחיבור ישיר למקור וכוהני הדת הם סמל למאסטר הפנימי שטמון בנו. הבעיה היא שסמלים מתקלקלים ומרקיבים עם הזמן, המקור לא. סמלים זקוקים להחלפה וריענון לכל הפחות, אם אנו עדיין לא יכולים לוותר עליהם לגמרי.
 
אש בשמים - מקסים ומוסיפה

שעבודת האלילים מנתקת את הנשמה מאור אינסוף מבוראה - מהמקור. ובכך יוצרת קצר רוחני . אנחנו כאן כדי לגלות אלוהות בנו ובעולם וכל דבר שמתווך כביכול בגילוי יוצר קצר ..כל האיסורים נועדו כדי לאפשר לאדם להיות אדם אלוהי ברמה רוחנית גבוהה מאד - משפיע ונותן - השתוות הצורה למקור. עזר כנגדו
 
../images/Emo79.gifבא באהבה../images/Emo79.gif / שבע

הזכרת לי את השיר הזה כשקראתי את דבריך:
בא באהבה / שבע.
אנא אל תיכנע ואל תימנע להקשיב אל הלב, תתאזן תשתלב, ותקשיב, תקשיב לב תתייצב בן אדם באדם וה"מה" יהפוך ל"זה" המראות מסביבך, רק מורות לך אל דאגה הגולם גולם והפר פר. תתנזר תשתפר תמחזר תחזר אחרי החיים, ובהם תתאהב... תצפה – תתאכזב, תתעורר, תצטער ותכאב ותאהב ותראה, הנראה שבכל ותוותר, כן תוותר על הצורך ומה האורך של זה אם לא זה המחזה... שאתה רוצה להיכתב... הבא באהבה, בא באהבה בא.... תתפשט מקליפות העבר שנגמר ומת ותהיה הנולד שבא כאן ועכשיו... Cause god is life and life is god Cause life is god and god is love מסכה זה פאסה Don't you think so? Your love is your beauty is trust in one self And your duty to be evolution is now זה עמוק, זה שטחי, זה הצחוק, זה הבכי, של כל הכדור והסדר ברור, כשיש סדר בך זה השלום משפחה, בא בא בא בך... הבא באהבה, בא באהבה בא.... אל תאחר להתעורר, אל תסתגר, אל תשקר, אל תמהר החיפזון מן השטן הוא, מין תחרותי, מין האשליה, ואתה לא צריך שום מתווך, בינך לבין האלוהים להוויה, לחוויה אז תתקשר, תאשר ותהיה מאושר תנתב עצמך בריקוד, זה מותר, האמת היא פשוטה.... כמו הנשימה.... הבא באהבה....
שנת אהבת חינם לכולנו
 
כן אבל חמישים אחוז מהאומנות בעולם

מתבססת על אומנים ציירים פסלים, מעצבי אופנה וכו' הדת רואה באומנות דבר שלילי, אני רואה בא ביטוי ויופי אלוהי עיצוב הוא נחלת הכלל והוא מתחיל מטלפונים מעוצבים , פלאפונים אפילו מקררים, אז כל דבר שעוצב ע"י אדם על פי ההגדרה הזאת הוא עבודת אלילים? בזמן המלחמה באה אלי דתייה שאני מתרים לה (היא אומרת אוכל לילדים אז אני נותן, אם זה אוכל לישיבה שתפקידה לייצר עוד מטומטמים הם לא יראו שקל) והיא טוענת שבגלל שאנשים מגלחים את זקנם עם סכין נוחתים עלינו אסונות כאלה כמו המלחמות. במקום להיסתכל בלוקליזציה של ישראל המוקפת עמים עויינים כשהסיבה למלחמה זה הפגיעה בגאווה של הלאום הערבי שמתעצמת בתאוות הנקם שלהם, להשיב את כבודם, וכמו שזה נראה זה לא הולך לחלוף בקרוב. אז לסיכום הדתייה מטומטמת, וזה מראה עד כמה הדת מפרישה בורות ולא נותנת לריאליות מקום לניתוח, לשמוע רבנים כמו עובדיה שטוענים כי נשמות האנשים בשואה קיבלו גמול על חטאים בחיים הקודמים בלי להתייחס לזה שהיטלר האנטישמי, שנא את אלה שהתלבשו מוזר עם פאות וחליפות פינגוויניות שעורר עודף תשומת לב והעודף תשומת לב הזאת בדיוק, עלתה לנו בשש מיליון נספים שכן אם הם לא היו תוצר לוואי של דת בזויה 6 המיליון היו עדין איתנו.
 
נכון, אומנות היא לא דבר שלילי

אין לי משהו נגד אומנות, ליהפך, גם אני התעסקתי עם זה תקופה מסויימת, ואולי גם אחזור להתעסק בזה בעתיד. הכוונה היתה למשהו אחר- לאנשים שמבלבלים בין החומר לרוח, שמאצילים על דבר מה ארצי, חומרי תכונות שהיה עדיף שיחפשו אצלם בפנים. מאותה סיבה אני נגד הפולחן שהתפתח על קברי צדיקים ועל נהירה אחרי רבנים למיניהם (ויסלחו לי המאמינים כאן) כי אנשים התמכרו למתווכים במקום לפנות ישירות למקור בעצמם- הם איפסו את עצמם מבחינה רוחנית כך שהם חשים שהם לא ראויים לעמוד מול הרוח בעצמם והם צרכים מישהו אחר שיעשה בשבילם את העבודה. זה לא בריא, אבל זה קוד התנהגות עתיק מאוד- כך נוצר מהתחלה מעמד הכהונה. ואותה אישה שכך היא טוענת- אם בזה היא מאמינה אז מגיע לה.
 
הבודהיסטים האמיתיים הם מודטים

לא משתחווים לשום אל, וגם אם כן זה סימבול של כבוד. ככה שברור שהדברים אללו הוצאו מהקשרם. כל ניסיון של לחבר את עבודת האלילים לבודהיסטים הוא שגוי ודבילי בגלל שהדברים נכתבו לפני שלושת אלפים שנה ונניח אלפיים חמש מאות שנה. הבודהא אם אני לא טועה התחיל לפני 1700 שנה בערך ככה שהדת הבודהיסטית הצעירה יחסית, לא נכללה לגבי אותה פסיקה. ועוד דבר שהוא הרבה יותר חשוב בספר ירמיהו שמייצג תקופה מאוחרת יותר, מצויין כבר בהתחלה שאנשים הקריבו זבחי אדם. ככה שהדברים מיוחסים באופן אירוני לתופעות שהיו מקובלות דווקא בחבל הארץ הזה. ולא דובר בחבלי ארץ רחוקים שכן יהודים כמעט ולא שכנו שם לפחות על פי המקורות התנכ"ים התפוצה הגיע אחרי כיבושים היסטורים מאוחרים יותר.(יהודים בגולה כאילו) אז כל החטאים האלה הופנו כלפי העם עצמו, מה שלא לשכוח שהחוקים נועדו וניתנו לעם ישראל, ומדוע שחוקים כאלה ינתנו בכלל לעם? כנראה שהעם היה פרמיטיבי בכאלה רמות שהם נזקקו לרמות כאלה של חוקי מוסר מאוד פשוטים. התנ"ך נתן עשר עקרונות מוסריים לחברה תקינה, שכבר היו קיימים בחלקם בתרבויות אחרות, הדתיים ניסו לעשות מזה משהו מסובך יותר בגלל זה הם ישבו נברו ברפש והוציא מיני תתי מצוות והלכות כשאת המצוות היותר גדולות הם שכחו ממזמן. אין הרבה גאווה בזה שנתנו להם חוקים פשוטים זה רק מראה כמה פרמיטיבים הם היו אז.
 
שנה טובה

ראשית חשוב לציין שרק יהודים מצווים לי לעבוד אלילים! ולכן מה שכתבת לגבי עמים אחרים ותרבויות אחרות אינו ממש רלוונטי לנושא. אין בתורה שום חטא שאין עליו מחילה! יש עונשים חמורים כגון כרת (שהוא תקף לגבי ניאוף... למשל...) אך לא חוסר מחילה מוחלט. מספרים שבעבר עבודה זרה הייתה תאווה ממש שקשה מאוד היה להתגבר עליה, לא אוכל להבין כיצד אך אני דבק בסיפור. לגבי הנושא שהעלת את... לא ממש הבנתי על מה את רוצה שנגיב כאן ? האירי מעט את עיני בבקשה.
 

לקשמי

New member
השתחוות ל"פסלים"

כמי שמכירה קצת את התרבות ההינדית, כך אני מבינה את אותם מנהגים: ההינדואיזם למעשה הוא "דת" (אני בספק אם אפשר לקרוא לו דת, ולכן המירכאות) מונותואיסטית. הוא מבוסס על אמונה בקיומו של אל אחד. רק שכל ה"אלים" הרבים לכאורה, מסמלים אספקטים שונים של אותו האל. כשם שיש לכל אחד מאיתנו ראש, ידיים, רגליים וכו' אבל לכל המכלול הזה אנחנו קוראים "גוף", כלומר מתייחסים למכלול האיברים הזה כאל דבר אחד שלם, כך גם על פי האמונה במזרח, כל אחד מאיתנו וגם כל אחד מה"אלים" הוא רק "איבר" מתוך האל האחד. ההכרה האנושית לא מסוגלת לתפוס מהו אלוהים. אף אחד מאיתנו לא יכול להבין מיהו או מהו באמת אלוהים. אבל כשאומרים את המילה "אלוהים", לי בכל אופן עולה איזושהי דמות בדמיון. (בדרך כלל זה הדמות של איש גדול עם זקן לבן. זה תמיד מה שהיה עולה לי, כשהייתי ילדה קטנה
) לכן יש צורך ב"כלי עזר" חיצוניים, שימוש בדמויות או פסלים שמסמלים את האל. זה לא שהם באמת האל עצמו, הם רק סמל. קשה להתייחס למשהו שהוא אין סופי, חסר צורה, לכן יש צורך לגלם לו דמות. אם מבינים את זה ככה, הרי שאין כאן שום עבודת אלילים. הרי גם היהדות מאמינה בקיומו של אל אחד. ומה זה משנה אם לאל הזה קוראים יהווה או קרישנה או אללה או כל שם אחר? הערת אגב: רק עכשיו ראיתי את השרשור הזה ואיזה כיף שאפשר לדבר בפורום הזה עם אנשים שבאמת רוצים ללמוד ולהקשיב ולא רק לתקוף את מי שלא חושב כמותם.
 
למעלה