דיון: (אולי ט')
אני צריכה ללמוד עכשיו, ובמקום זה אני הולכת לחקור את הDSM של הפרעות אכילה. מחפשת שם איזה רצף שדומה להפרעות נפשיות אחרות. רצף שירגיע את הקולות החולים בראש שלי. רצף שיניח את הפרעת האכילה על רצף של התמודדות. לא על בחירה בין שניים: בריא וחולה.שיניח על רצף.
זה מציק לי כבר הרבה זמן. בעיקר כי לתחושתי בפניה לעזרה מקצועית כשאת מתמודדת- מבינה מה יש לך ונאבקת "להשאר בסדר"-, לא לגמרי יודעים איך לאכול אותך. נשאלות שאלות כמו: "אולי את בוחרת להשתייך לקבוצה שאת לא לגמרי חלק ממנה?", נאמרות אמירות כמו:"אבל את לא בתת משקל קיצוני..אז את לא חולה.. " ועוד..
ולא אני לא ממציאה. ולא מנסה להיות במקום שלא שייך לי. וכשזוהי התגובה אני תמיד חושבת נראה מה תגידו אם עוד חודש אני אבוא X קילו פחות..
זה מקומם אותי ומרתיח אותי ויש לי עוד מלא מה להגיד בעניין... אבל בנתיים:
מישהי גם מרגישה כמוני?
האם הDSM צריך להשתנות?
ואם הוא אכן ישתנה (היפותטית) איפה יעבור הקו בין נורמטיבי לחולה?
(ואולי בכלל אני מדברת שטויות, ובוחרת להתעסק בדברים הלא נכונים...)
אשמח לשמוע כל מה שעולה אצלכן בנושא.
שבת שלום
אני צריכה ללמוד עכשיו, ובמקום זה אני הולכת לחקור את הDSM של הפרעות אכילה. מחפשת שם איזה רצף שדומה להפרעות נפשיות אחרות. רצף שירגיע את הקולות החולים בראש שלי. רצף שיניח את הפרעת האכילה על רצף של התמודדות. לא על בחירה בין שניים: בריא וחולה.שיניח על רצף.
זה מציק לי כבר הרבה זמן. בעיקר כי לתחושתי בפניה לעזרה מקצועית כשאת מתמודדת- מבינה מה יש לך ונאבקת "להשאר בסדר"-, לא לגמרי יודעים איך לאכול אותך. נשאלות שאלות כמו: "אולי את בוחרת להשתייך לקבוצה שאת לא לגמרי חלק ממנה?", נאמרות אמירות כמו:"אבל את לא בתת משקל קיצוני..אז את לא חולה.. " ועוד..
ולא אני לא ממציאה. ולא מנסה להיות במקום שלא שייך לי. וכשזוהי התגובה אני תמיד חושבת נראה מה תגידו אם עוד חודש אני אבוא X קילו פחות..
זה מקומם אותי ומרתיח אותי ויש לי עוד מלא מה להגיד בעניין... אבל בנתיים:
מישהי גם מרגישה כמוני?
האם הDSM צריך להשתנות?
ואם הוא אכן ישתנה (היפותטית) איפה יעבור הקו בין נורמטיבי לחולה?
(ואולי בכלל אני מדברת שטויות, ובוחרת להתעסק בדברים הלא נכונים...)
אשמח לשמוע כל מה שעולה אצלכן בנושא.
שבת שלום