דיוויד דוכובני

  • פותח הנושא rovv
  • פורסם בתאריך

rovv

New member
דיוויד דוכובני

למישהו יש במקרה תמונה של דיוויד דוכובני כשהיה ילד? תודה מראש
 

rovv

New member
../images/Emo9.gifתודה

עזרת עזרת
 

Gilliana

New member
היא איבדה אותו איפהשהוא בין...

... וושינגטון לשיקאגו כשהסתנוורה רגעית מאחד מייקל סקופילד. אבל כאמור - מאלדר יש רק אחד ועל כן היא "חזרה בתשובה".
 
מודה באשמה..

קרה לי לא פעם כי הגיע אחד שלרגע חטף רגעית את ליבי אבל כמובן שזה מעולם לא היה כמו מה שמייקל עשה לי, הסתנוורתי אני מודה ואני עדיין מסונוורת אבל מצאתי את מאלדר בחזרה ואני יודעת שאחרי האור המסנוור של מייקל יש אור גדול הרבה יותר שנקרא מאלדר.
 

1Shir

New member
הבנתי. אבל לדעתי את לא אשמה בכלום..

מותר לך
 

1Shir

New member
אנחנו הפוכות כאן

אני בורחת ממשהו שאת רוצה להישאר בו.. לי נורא חשוב שלא להיות במקום שבו מאלדר וסקאלי הם ה"בית" כפי שהגדרת זאת. הקביעות החזקה הזאת גורמת לי להרגיש לא מספיק פתוחה לשינויים ולדברים אחרים. אני עדיין לפעמים "נאבקת" בזה. לדוגמא אתמול, התמונה מ- Deture שגילי שמה בהשפעתך בברכה, עשתה לי חשק לפאנפיק על הפרק, וקראתי אחד מקסים ומעולה. אפילו את היית אוהבת אותו, הוא מאוד נאמן למקור ולא משנה שום דבר, עדין ויפה ומרגש. אז הלכתי לישון תחת השפעת הסיפור, ונבהלתי מהתחושה החוזרת של החיבור העוצמתי הזה. ככל שהתקרב הבוקר, לשמחתי ראיתי שזה משפיע עלי פחות מפעם.. סליחה על ההודעה החושפנית.
 
קודם כל אני רוצה לקרא אותו

דבר שני אולי זה קל יותר להשאר בדבר מוכר, בעצם לא אולי בטוח.. אני מכירה את מאלדר מבפנים ומבחוץ, מתי הוא כועס כואב מאושר ושלו מתי עצוב לו מתי הוא סוער נבגד או עייף זה נוח להיות עם מישהו מוכר ואהוב את מייקל אני עוד לומדת להכיר, ל"בנות יחסים" איתו..
 

1Shir

New member
הנה הקישור לסיפור שקראתי שלשום

מקווה שיעבוד.. http://tooms.gossamer.org/cgi-bin/story.cgi.txt?EndDetour.Barringer
 

eve6

New member
הצצתי בלינק...

ואני רואה שהתאריך שלו הוא שנת 98. אם כך, סביר להניח שקראתי אותו (למרות שאני לא זוכרת במבט חטוף). קראתי כל פנפיק אפשר בתקופה הזאת. MSR זותומרת...ובמיוחד אהבתי את "משלימי הפרקים"
 

1Shir

New member
../images/Emo13.gif הכי כיף "משלימי פרקים"

יש כמה פרקים שממש דורשים את זה.. :) למשל: all Things, Small Potatoes (ועל שניהם כתבתי..), Never Again... :) איזה סגנון סיפורים הכי אהבת? מופרך ורחוק מהסדרה, או כמו עינת כמה שיותר קרוב לסדרה ובלי שינויים ממשיים?..
 
למעלה