יום ה'+ו' (9-10.7)
שני הימים האחרונים בכנס היו קצרים בעבורי. ביום חמישי, נאלצתי לעזוב בצהריים כדי להגיע לאירוע באיזור המרכז, וביום שישי הגעתי בעיקר כדי לתת הרצאה ביחד עם קרמרוצקי. בקיצור, זה מה שהיה בימים הללו.
ביום חמישי בבוקר, שמעתי הרצאתו של תומש ינקובסקי Tomasz Jankowski (מסתבר שהוא אוקראיני ולא פולני) אשר תיאר את מצאי המפקדים מן המאה ה-19 הקיימים בעבור מרכז פולין (כפי שדיווחה גם miriam ferber). שלושת סוגי המפקדים: Revision Lists, מפקדים צבאיים והמפק הכלל-רוסי. ההבדל העיקרי בין Revision Lists לבין מפקדים, הוא שהראשונים נערכו בעיקרי לצרכי מסים וצבא, ולכן אינם כוללים מידע רב. בנוסף, המפקד נערך ביום אחד בכל רחבי המדינה, ואילו ה - Revision Lists נערכו במשך זמן רב. Revision Lists בעבור מרכז אוקראינה קיימים Revision Lists מן השנים 1795 (כתוב בפולנית, לא מכיל שמות משפחה), 1811, 1816, 1834, 1850 (מפורט מקודמיו, כולל שם אב, גיל בעת מפקד קודם), 1858. מפקד צבאי קיים משנת 1875 והמפקד הכלל-רוסי נערך בשנת 1897. תומש הדגים, באמצעות סטטיסטיקות נחמדות, כי המידע במפקדים לא בהכרח מדויק. כמובן, לא כל הרישומים נשתמרו. בגדול, רוויז'ן ליסטס נשתמרו בעבור איזורי קייב Kiev ווולין Volhynia והמפקד הכלל-רוסי נשמר בחלקו בעבור אזורי קייב, אודסה ומעט מאוד בעבור קמיניץ פודולסק Kaminitz Podoslkiy. אז איך יודעים מה השתמר? המאגר של מריים וינר, Routes to Roots, אינו מדויק, ותומש מציע כי המאגר שברשותו (כלומר, קטלוג רשימות ולא אינדקס ברמת הפרט) מדויק יותר. כיצד ניתן לברר, באמצעות המאגר שלו, מה קיים ומה לא? אפשר לשלוח לו מייל, ובקרוב - כך הוא מקווה - יעלה המאגר שלו לרשת.
בהמשך, התקיים פאנל או ארגנתי, תחת הכותרת Multidisciplinary Academic Reserach in Genelaogy. בפאנל התארחו ארבע מיני-הרצאות, אשר בחנה כל אחת מחקר אקדמי אשר מתקיים בתחומים המשיקים (ואולי ניצבים) לגנאלוגיה. ד"ר עמוס רון (המכללה האקדמית אשקלון) דיבר על מחקר של תיירות מורשת (ע"ע טיולי שורשים); ד"ר יהודית קליק (האונ' העברית) דיברה על מחקרה אודות יהודי הכפר (בניגוד ליהודי השטייטל, כלומר יהודים שחיו הרחק מריכוזי אוכלוסיות) באזור מינסק Minsk, בילארוס; ד"ר מיכאל פייר (אונ' בן גוריון) דיבר על גנאלוגיה חישובית, והדגים כיצד באמצעות ניתוח ביג דאטה גנאלוגיה הוא לומד על תבניות ושינויים בהיסטוריה האנושית; ולסיום, עבדכם הנאמן (אונ' ת"א) דיבר על מחקר של הגנאלוגיה ושל הגנאלוגים מנקודת מבט של המחקר החינוכי. את דעתי על הפאנל לא אחווה, כיוון שאחשד בהטייה
ביום שישי, כאמור, הגעתי רק כדי לתת הרצאתי ביחד עם קרמרוצקי אודות הוראת גנאלוגיה לבני נוער. בהרצאה תיארנו קורס שהעברנו לבני נוער והדגמנו כיצד ניתן להפוך את הוראת הגנאלוגיה לחווייתית ומעשירה.
זהו, תם הכנס. עוד נדבר עליו רבות... בשנה הבאה (7-12 באוגוסט 2016) ייערך הכנס בסיאטל ונושאו המרכזי: היהודי הנודד.
אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להודות למארגנים. ארגון כנס שכזה דורש המון המון עבודה, וגם אם יש תקלות או בעיות פה ושם - נדמה לי שהם עמדו במשימה בכבוד.
ארנון
שני הימים האחרונים בכנס היו קצרים בעבורי. ביום חמישי, נאלצתי לעזוב בצהריים כדי להגיע לאירוע באיזור המרכז, וביום שישי הגעתי בעיקר כדי לתת הרצאה ביחד עם קרמרוצקי. בקיצור, זה מה שהיה בימים הללו.
ביום חמישי בבוקר, שמעתי הרצאתו של תומש ינקובסקי Tomasz Jankowski (מסתבר שהוא אוקראיני ולא פולני) אשר תיאר את מצאי המפקדים מן המאה ה-19 הקיימים בעבור מרכז פולין (כפי שדיווחה גם miriam ferber). שלושת סוגי המפקדים: Revision Lists, מפקדים צבאיים והמפק הכלל-רוסי. ההבדל העיקרי בין Revision Lists לבין מפקדים, הוא שהראשונים נערכו בעיקרי לצרכי מסים וצבא, ולכן אינם כוללים מידע רב. בנוסף, המפקד נערך ביום אחד בכל רחבי המדינה, ואילו ה - Revision Lists נערכו במשך זמן רב. Revision Lists בעבור מרכז אוקראינה קיימים Revision Lists מן השנים 1795 (כתוב בפולנית, לא מכיל שמות משפחה), 1811, 1816, 1834, 1850 (מפורט מקודמיו, כולל שם אב, גיל בעת מפקד קודם), 1858. מפקד צבאי קיים משנת 1875 והמפקד הכלל-רוסי נערך בשנת 1897. תומש הדגים, באמצעות סטטיסטיקות נחמדות, כי המידע במפקדים לא בהכרח מדויק. כמובן, לא כל הרישומים נשתמרו. בגדול, רוויז'ן ליסטס נשתמרו בעבור איזורי קייב Kiev ווולין Volhynia והמפקד הכלל-רוסי נשמר בחלקו בעבור אזורי קייב, אודסה ומעט מאוד בעבור קמיניץ פודולסק Kaminitz Podoslkiy. אז איך יודעים מה השתמר? המאגר של מריים וינר, Routes to Roots, אינו מדויק, ותומש מציע כי המאגר שברשותו (כלומר, קטלוג רשימות ולא אינדקס ברמת הפרט) מדויק יותר. כיצד ניתן לברר, באמצעות המאגר שלו, מה קיים ומה לא? אפשר לשלוח לו מייל, ובקרוב - כך הוא מקווה - יעלה המאגר שלו לרשת.
בהמשך, התקיים פאנל או ארגנתי, תחת הכותרת Multidisciplinary Academic Reserach in Genelaogy. בפאנל התארחו ארבע מיני-הרצאות, אשר בחנה כל אחת מחקר אקדמי אשר מתקיים בתחומים המשיקים (ואולי ניצבים) לגנאלוגיה. ד"ר עמוס רון (המכללה האקדמית אשקלון) דיבר על מחקר של תיירות מורשת (ע"ע טיולי שורשים); ד"ר יהודית קליק (האונ' העברית) דיברה על מחקרה אודות יהודי הכפר (בניגוד ליהודי השטייטל, כלומר יהודים שחיו הרחק מריכוזי אוכלוסיות) באזור מינסק Minsk, בילארוס; ד"ר מיכאל פייר (אונ' בן גוריון) דיבר על גנאלוגיה חישובית, והדגים כיצד באמצעות ניתוח ביג דאטה גנאלוגיה הוא לומד על תבניות ושינויים בהיסטוריה האנושית; ולסיום, עבדכם הנאמן (אונ' ת"א) דיבר על מחקר של הגנאלוגיה ושל הגנאלוגים מנקודת מבט של המחקר החינוכי. את דעתי על הפאנל לא אחווה, כיוון שאחשד בהטייה
ביום שישי, כאמור, הגעתי רק כדי לתת הרצאתי ביחד עם קרמרוצקי אודות הוראת גנאלוגיה לבני נוער. בהרצאה תיארנו קורס שהעברנו לבני נוער והדגמנו כיצד ניתן להפוך את הוראת הגנאלוגיה לחווייתית ומעשירה.
זהו, תם הכנס. עוד נדבר עליו רבות... בשנה הבאה (7-12 באוגוסט 2016) ייערך הכנס בסיאטל ונושאו המרכזי: היהודי הנודד.
אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להודות למארגנים. ארגון כנס שכזה דורש המון המון עבודה, וגם אם יש תקלות או בעיות פה ושם - נדמה לי שהם עמדו במשימה בכבוד.
ארנון
