יום ד' (8.7) - מה למדתי היום?
שלום לכולם,
באופן כללי, היום חוויתי יום מעניין יותר מאשר אתמול. ברוב הסשנים היתה לי התלבטות קשה בין 2-3 הרצאות, ובסופו של דבר בחרתי טוב ברוב המקרים
אז מה היה לנו שם?
הבוקר שלי התחיל ב
ארוחת בוקר עם מומחה שנתתי לקבוצת משתתפים שנרשמה מראש (ושילמה על כך, אבל אני לא קיבלתי מכך ולו אגורה שחוקה
). המפגש עסק בחיפוש מתקדם באינטרנט ואני נהניתי ממנו מאוד (נראה לי שגם המשתתפים...).
ההרצאה הראשונה שהלכתי לשמוע היתה של
א. רנדול (רנדי) שונברג E. Randol (Randy) Schownberg, בנושא
פרטיות ועצי משפחה. שונברג, עורך דין מקליפורניה, התפרסם לאחרונה בזכות הסרט "האישה בזהב", שם דמותו משוחקת על ידי השחקן ריאן ריינולדס Ryan Reynolds. ההרצאה עסקה בנושא אחר לגמרי. כיוון שההרצאה היתה מרתקת, אני סולח לו על שקרא את הדברים מן הנייר. שונברג סקר את ההיבטים
החוקיים של פרטיות ופרטיות ברשת. לדבריו:
- למתים אין זכות לפרטיות;
- באופן כללי, אין שום מניעה חוקית לפרסם באינטרנט עצי משפחה הכוללים מידע גם על אנשים חיים.
המקרים היחידים בהם כדאי להיזהר בפרסום מידע הם אלו בהם המידע הוא רגיש באופן שהאדם המתועד עלול להרגיש לא נוח מחשש שייגרם לו נזק כלשהו. לדברי שונברג, מקרים כאלו הם ממילא נדירים. שונברג גם סקר את ההבדלים בין אירופה לארה"ב בנושא הפרטיות (גישות הפוכות לגמרי), אך מסקנתו נשארה זהה. התעשרתי רבות מן ההרצאה הזאת!
לאחר מכן, הלכתי להרצאתו של
משה פלבר, אשר סקר את
תולדותיהם של יהודי הודו על שלושת הקבוצות שמרכיבות אותם (בני ישראל, קוצ'ינים, בגדדים). ההרצאה הרחיבה את אופקיי בנושא והועברה בצורה חיננתי מאוד.
בהמשך, הלכתי לשמוע את
הרב מאיר וונדר, אשר דיבר על
מחקר גנאלוגיה במגזר החרדי. למדתי המון מהרצאתו של וונדר. לאחר שהסביר את חשיבותה של הגנאלוגיה בקרב החרדים וחידד את העובדה כי החרדים מנותקים מן החידושים הגנאלוגים-טכנולוגיים להם כולנו חשופים - הוא הבהיר שהמחקר הגנאלוגי בחברה החרדית מתרכז כמעט אך ורק במדיה המודפסת. וונדר הסביר כי מקורות גנאלוגים חרדים ממאתיים השנים האחרונות לא בהכרח נחשבים אמינים וכי כל הזמן מתגלות בהם טעויות; רבים במהלך התקופה הזו "תפרו" לעצמם שושלות יוחסין. מקורות מלפני מאתיים שנה ועוד קודם לכן נחשבים (בגדול) אמינים. לאחרונה, כך סיפר חלה התקדמות ביחס החברה החרדית למחקר הגנאלוגי, בזכות חוקרים שעושים עבודה יסודית, תוך בחינה ביקורתית של המקורות (כמו שמחקר גנאלוגי צריך להיות). בפרט, הוא הזכיר את כתבי העת
"צפונות" ו
"נחלת צבי" ובאופן מיוחד הזכיר את עבודתו של
נפתלי אהרון וקשטיין, הכותב את המדור
"ויתילדו" בעיתון "המודיע" (פעם בשבועיים). לדברי וונדר, וקשטיין הביא למהפכה של ממש ביחס החברה החרדית למחקר הגנאלוגי וכיום כבר קם לו מדור מתחרה בעיתון המתחרה ("המבשר").
לאחר מכן, הלכתי לשמוע את הרצאתו של
ג'פרי שרייגר Jeffrey Schrager, מורה מדאלאס, טקסס, אשר העביר בבית הספר שלו (בית ספר יהודי פרטי) קורס שנתי בגנאלוגיה לתלמידיו בכיתות ז' ו-ח'. בהמשך, פיתח סילבוס לקורס והפיץ אותו בכמה בתי ספר יהודיים אחרים באזור (Sunday Schools), שם הועברו הקורסים גם כן. ההרצאה של שרייגר היתה דוגמא ומופת להרצאה בכנס שכזה - מלאת השראה, מועברת בחינניות ובהומור, מלאה בתשוקה, והכי חשוב - גורמת לרבים לשאוף לפעול בנושא. ביום שישי אעביר, ביחד עם חברנו,
רוני גולן, הרצאה בנושא דומה (איך ללמד גנאלוגיה לנערים) - כולכם מוזמנים.
כמעט לסיום, הלכתי לשמוע את
הדסה אסולין, מנהלת הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, אשר דיברה על
מקורות לאיתור מידע על תקופת האימפריה העות'מנית בארץ ישראל. בפועל, ההרצאה כללה בעיקר הצגה אנקדוטלית של מסמכים שונים. השורה התחתונה: אולי יש חומר מעניין על המשפחה שלכם מן התקופה הזו, אולי לא - בכל מקרה, יהיה לכם קשה למצוא אותו (החומר אינו ממוחשב ואינו מאונדקס...).
לבסוף, הלכתי לשמוע (שוב) את חברתנו,
ד"ר רותי מרכוס (רותם39, לאחרונה החליפה בלית ברירה את שם המשתמש ל
רותם391), מספרת על העיירה לונה (Lunna), בילארוס. הפעם, צפיתי לראשונה בסרט שערכה לסיכום ביקוריה הראשונים בעיירה. הסרט היה מרגש ביותר. הדבקות של רותי בשימור ההיסטוריה היהודית של העיירה הפכה למפעל חיים של ממש, וכעת בלתי אפשרי להפריד בין רותי לבין לונה.
בין לבין, נפגשתי עם קולגה צרפתיה אשר סייעה לי רבות להתקדם בתעלומה צרפתית באחד מן הענפים שלי. אני מקווה שאוכל לשתף פרטים בקרוב. בנוסף, פגשתי עוד כמה מאנשי הפורום. סיימתי את היום בארוחת ערב עם חבורת "קרובי DNA" עמם אני בקשר כבר זמן רב. היום נגמר, מחר יום חדש (קצר בעבורי).
לילה טוב,
ארנון
