דיברתי והתחרטתי

דיברתי והתחרטתי

קורה לכם? הייתה לי שיחה ארוכה עם אמא שלי, על מצב מסויים שקורה במשפחה (או במילים אחרות: בלאגן גדול), והשיחה התמשכה והתמשכה וכרגיל חזרתי על ההצעה שלי שהאנשים הספציפיים שבהם דובר יילכו לטיפול וכרגיל לא יצא מזה כלום, וכרגיל יצא שכל אחת דיברה לקיר. היא שמחה להשמיע את קולה, מה שקורה לה רק בשנים האחרונות, אני ניסיתי לתרגל את העובדה שאני לא מנסה לשנות אף אחד, אולי רק להביע דיעה. אבל אח"כ כ"כ התחרטתי. מה אני נכנסת לזה? למה מתערבת? לא בא לי על התפקיד של השפוייה במשפחה, לא בא לי על אף תפקיד, במיוחד כשאין לי אמון באנשים המדוברים, במיוחד כשיש לי אישיוז משלי. בקיצור, אתם בטח לא מבינים יותר מדי ממה שאני כותבת (אבל קשה לי לכתוב בגלוי על המשפחה), אבל הייתי צריכה לשפוך קצת. אולי הדיעה שלי היא שחור לבן. כשחולים - הולכים לרופא. כשיש בעיה בנפש, הולכים לרופא נפש. מבקשים עזרה כלשהיא! אבל לא נשארים באותו מצב בלי כלום וממשיכים להתלונן. זה בולשיט! טוב, עכשיו אני סתם מחממת את עצמי. השירים ברדיו מדהימים......
 
יקירתי ../images/Emo24.gif

תנשמי עמוק, ותוציאי את האוויר ופשוט תירגעי. אני כל כך מבינה אותך ומזדהה עם מה שכתבת, אותי תמיד מערבים ואח"כ מצטערת על מה שאומרת, שבכלל פתחתי את הפה גם אם זה היה מתוך בקשה של אחרים כי אז תוקפים אותי, ופשוט למדתי לנתק את עצמי מכל זה, להתרחק. הם רוצים לריב- שיריבו, הם רוצים לצעוק- שיצעקו. אל תשכחי שאני פה בשבילך תמיד- בכל שעה, בנייד.
 

BellA עלמה

New member
אממ

אני נוטה להגיד את דעתי ולשחרר או שלוקחים את העיצה שלי או שלא אין לי שליטה על זה. לא לוקחת את זה עלי כי זה ממש לא שלי. כפי שכתבת יש לי מספיק דברים משלי לדאוג להם.
 

magenta73

New member
ושוב-

למה להילחם בתחנות רוח?... תחיי את חייך. מי שלא רוצה לעזור לעצמו, אין לו מרפא. גם אם תשימי אותו בכוח מול שרינק. זה צריך לבוא מבפנים. אני מבינה שזה בא מאהבה ודאגה. אבל... עזבי את זה. LET IT GO
 

לירננה

New member
אז דיברת

זה מצב קשה להיות בו. לעמוד מהצד ולחשוב שאתה יודע את התשובה,אבל אף אחד לא רוצה לפקוח את העיניים ולראות. זה מתסכל נורא. אבל לכל אחד המעצורים שלו והאמונות שלו. ובאמת אי אפשר להכריח את האחר לעשות את מה שהוא לא רוצה. אני לא אומרת לך להתייאש, רק באמת לשחרר. מדי פעם את מביעה את דעתך,וזה לא רע לדעתי. את לא יכולה לדעת מה יכול לטפטף לפעמים לאנשים באיזו פינה קטנה בצד. אז דיברת הפעם ובעוד פעמים, בסדר. בפעם הבאה אולי תתאפקי ולא תדברי,אולי לא, מה שתחליטי לנכון. אבל לא להתחמם , לשחרר את זה. את לא יכולה לקחת אחריות על מה שאת לא יכולה לקחת אחריות.
נ.ב שאלה סקרנית את בת יחידה או שיש לך אחים ואחיות? פתאום חשבתי על זה שאני לא יודעת בעצם.
 

behappy

New member
וואי

תראי.. אני יכולה מאוד להזדהות איתך. מרוב שזה קרוב אליי, כל מה שאת מתארת, אני לא יכולה בכלל לשים את זה במילים. בכל מקרה, אני חושבת שמאוד קשה לשחרר ולהתרחק ממקומות כאלה, ש"מושכים אש" אצלך, שיש לך דעה מאוד מוצקה לגביהם שנובעת מהרבה נסיון אישי. אבל צריך כן לדעת לשחרר דווקא פה. את בטח כבר יודעת את זה. מה שהיה היה, אמרת מה שהיה לך להגיד. תנסי, להבא, עם כל הקושי, לא לתת לעצמך להוציא כל כך הרבה אנרגיות לשווא. חבל לך. אפילו אם באת עם הכוונות הכי טובות ועם הגישה הכי בסדר שאפשר.
 
למעלה