דיבלים על הקיר
כאילו סתם במקרה תוך כדי קריאת ספר במיטה עיניי מתרוממות מעלה וקולטות את הדיבלים החדשים על הקיר.
יש ארבעה, אני יודעת, אבל את השניים שבגובה הרגליים אני לא רואה.
השניים שאני רואה מחייכים אליי ואני אליהם. מעבירים בי זיכרונות תחושתיים-רגשיים, כמו תמונות סטילס אחת אחרי השניה:
חוסר היכולת לזוז כשהידיים והרגליים שלי קשורות לקיר.
העיניים מכוסות (כבר התרגלתי לניטרול של חוש הראייה) והוא דוחף לי גרב לפה... "השכן מלמטה טוען שאת צורחת יותר מידי.." והפחד הגדול שעולה בי- כי מה אם ארצה להגיד לו משהו?? ומה אם יהיה לי רע?? ומה אם אצטרך חיבוק כמו פעם שעברה?? ובכלל- אני אוהבת לקלל אותו, ולהתבכיין ולצרוח ובאיזו זכות הוא לוקח לי את כל זה??
אבל אז אני נזכרת שזה הוא, והריח שלו נכנס לי דרך הנחיריים ותחושת ביטחון מתפשטת לי בגוף. אני לוקחת עוד כמה הסנפות ויודעת שהכל יהיה בסדר ואני יכולה לשחרר ולעוף.
הלשון שלו מלקקת אותי, האצבעות שלו צובטות את פיטמותיי, שיניים נוגסות, שוט, ספנקים, אולי מקל? הכל מתערבב לי ואין לי מושג ממש מה בדיוק הוא עושה. אני הצעצוע שלו ואני לא מחליטה עכשיו על כלום. הוא מחליט מתי אני גומרת, הוא מחליט מתי נעים לי ומתי כואב, הוא מחליט מתי אני אקבל את הזין שלו.
אבל כשהוא מחליט שבא לו לזיין אותי מאחורה אני שוב מתמלאת פחד. זה תמיד כל כך כואב בהתחלה.. אני מנסה לברוח ומבינה שאני לא יכולה. הוא מחזיק אותי ולא מוותר לי. בא לי לצרוח שכואב לי, אבל אני לא יכולה. "תני לו להכנס" הוא אומר לי באוזן ואני מרגישה איך משהו בי נמס, מתמסר ומאפשר לחיה בתוכי - זו שנהנת להטרף, להאנס, להלקח בכח ובכאב- לגרגר בתענוג ולהשתלט על כולי.
כאילו סתם במקרה תוך כדי קריאת ספר במיטה עיניי מתרוממות מעלה וקולטות את הדיבלים החדשים על הקיר.
יש ארבעה, אני יודעת, אבל את השניים שבגובה הרגליים אני לא רואה.
השניים שאני רואה מחייכים אליי ואני אליהם. מעבירים בי זיכרונות תחושתיים-רגשיים, כמו תמונות סטילס אחת אחרי השניה:
חוסר היכולת לזוז כשהידיים והרגליים שלי קשורות לקיר.
העיניים מכוסות (כבר התרגלתי לניטרול של חוש הראייה) והוא דוחף לי גרב לפה... "השכן מלמטה טוען שאת צורחת יותר מידי.." והפחד הגדול שעולה בי- כי מה אם ארצה להגיד לו משהו?? ומה אם יהיה לי רע?? ומה אם אצטרך חיבוק כמו פעם שעברה?? ובכלל- אני אוהבת לקלל אותו, ולהתבכיין ולצרוח ובאיזו זכות הוא לוקח לי את כל זה??
אבל אז אני נזכרת שזה הוא, והריח שלו נכנס לי דרך הנחיריים ותחושת ביטחון מתפשטת לי בגוף. אני לוקחת עוד כמה הסנפות ויודעת שהכל יהיה בסדר ואני יכולה לשחרר ולעוף.
הלשון שלו מלקקת אותי, האצבעות שלו צובטות את פיטמותיי, שיניים נוגסות, שוט, ספנקים, אולי מקל? הכל מתערבב לי ואין לי מושג ממש מה בדיוק הוא עושה. אני הצעצוע שלו ואני לא מחליטה עכשיו על כלום. הוא מחליט מתי אני גומרת, הוא מחליט מתי נעים לי ומתי כואב, הוא מחליט מתי אני אקבל את הזין שלו.
אבל כשהוא מחליט שבא לו לזיין אותי מאחורה אני שוב מתמלאת פחד. זה תמיד כל כך כואב בהתחלה.. אני מנסה לברוח ומבינה שאני לא יכולה. הוא מחזיק אותי ולא מוותר לי. בא לי לצרוח שכואב לי, אבל אני לא יכולה. "תני לו להכנס" הוא אומר לי באוזן ואני מרגישה איך משהו בי נמס, מתמסר ומאפשר לחיה בתוכי - זו שנהנת להטרף, להאנס, להלקח בכח ובכאב- לגרגר בתענוג ולהשתלט על כולי.
