הגננת של תומר היא עולה חדשה מפרו
יש לה מבטא "דרוֹן אנֵריקאי"
די כבד והיא עושה מדי פעם טעויות בעברית. עם זאת, הגננת הזאת היא אחת הסיבות העיקריות לזה שתומר בגן הזה. היא חמה, רגישה, תומכת, יצירתית, אכפתית, סבלנית וסובלנית בקיצור - באמת גננת נפלאה. חוץ מזה שאני יודעת שהיא עושה מאמצים אדירים כדי להשתפר בעניין השפה. המטפלת שלו בכיתת הקטנים בשנה שעברה (הגן הוא רב גילאי, ולכן לשמחתי, היא באה במגע רב איתו גם השנה), היא אשה כבת 50 שגם לה מבטא לא ממש כבד, אבל נוכח, וגם העברית שלה לא מושלמת, אבל אין ספק שמדובר באשה אינטיליגנטית ורגישה שגם עליה אני יכולה להגיד את כל מה שאמרתי על הגננת הנוכחית, ולכן עניין השפה לא רלוונטי בעיני. לעומתה, היתה בגן סייעת (יצאה לחופשת לידה, לשמחתי
), ילידת הארץ שלא מדברת בשום מבטא זר, אבל בעלת התבטאות עילגת במקצת, ובאופן כללי מקרינה משהו שלא גרם לי לשמוח שמחה גדולה על כך שהיא מטפלת בבני. בקיצור: מבטא זר, אפילו די כבד, ואפילו נטייה לטעות בעברית (אם היא באה מהיות הגננת/מטפלת עולה חדשה), הם לא שיקול בעיני בגילאים האלה. עד כמה שאני יודעת מה שמשפיע זה בעיקר הבית, ואם יש השפעה מסויימת על דיבור הילד, השפעה זאת זניחה וחולפת מהר. לדעתי "להעיף" (כן, גם אני לא סובלת את המילה הזאת) אותה רק בגלל מבטא זה ממש מכוער. חוץ מהמבטא, איך היא הייתה בשאר התחומים? אני דווקא מאוד בעד שילדים יחשפו למבטאים שונים, בדיוק כמו שאני בעד שיחשפו לאנשים מתרבויות שונות ובצבעים שונים.
