שאול כתב עם זה רבות, וישוע אמר שכך יהיה
ברור כי ישנו דבר כזה שהוא דיבור בלשונות. לדעתי ישנם הרבה מקומות שזה לא אמיתי אלא "טרנדי" כמו הרבה מאוד דברים אחרים שוקרים סביב העולם (מה לעשות אנו בימים האחרונים) אך גם ישוע וגם שאול דיברו על זה. נראה מה הם אומרים: לפני שישוע עלה שמיימה נתן הנחיות לתלמידיו. אחד הדברים שאמר להם היה: " וְאֵלֶּה הָאוֹתוֹת אֲשֶׁר יִלָּווּ אֶל הַמַּאֲמִינִים: יְגָרְשׁוּ שֵׁדִים בִּשְׁמִי; בִּלְשׁוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת יְדַבְּרוּ; יָרִימוּ נְחָשִׁים, וְאִם יִשְׁתּוּ רַעַל מֵמִית לֹא יִנָּזְקוּ; יְדֵיהֶם יִסְמְכוּ עַל חוֹלִים וְיִיטַב לָהֶם." (מרקוס ט"ז 17-18). ברור שישוע לא מדבר על לשונות ארציים כי אין טעם לדבר בלשון ארצי חדש שאף אחד לא מאמין בו. הוא גם מדבר כאן על דברים על טבעיים שיקרו להם. זה קרה בקרהב חברי הקהילה הראשונה: "שֶׁכֵּן שָׁמְעוּ אוֹתָם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת וְנוֹתְנִים גְּדֻלָּה לֵאלֹהִים" (מעשי השליחים י' 46). "כְּשֶׁסָּמַךְ שָׁאוּל אֶת יָדָיו עֲלֵיהֶם, בָּאָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם וְאָז דִּבְּרוּ בִּלְשׁוֹנוֹת וְהִתְנַבְּאוּ" (מעשי השליחים י"ט 6). שאול רושם על זה גם: "לָזֶה נִתָּן עַל-יְדֵי הָרוּחַ דְּבַר חָכְמָה; לָזֶה נִתָּן דְּבַר דַּעַת עַל-פִּי אוֹתָהּ רוּחַ; לָזֶה נִתֶּנֶת אֱמוּנָה עַל-יְדֵי אוֹתָהּ רוּחַ; לָזֶה מַתְּנוֹת הָרִפּוּי עַל-יְדֵי אוֹתָהּ רוּחַ: לָזֶה יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת נִסִּים, לָזֶה נְבוּאָה, לָזֶה הַבְחָנָה בֵּין הָרוּחוֹת, לָזֶה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת וְלָזֶה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹנוֹת;" (1 לקור' י"ב 8-10). הוא ממשיך ורשם על זה הרבה בפרקים 13 ו 14. ישנם כאלה שאומרים שזה היה רק לתקופת השליחים - אך אם כך הוא הדבר כמעט כל מה שישוע אמר ורוב מה שהשליחים רשמו לא רלוונטי להיום. אם זה נכון אזי אין לנו ציווי להיות עדיו של אלוהים בכל מקום בעולם, אלוהים כבר לא מרפא ונחנו לא נתהלך בגבורת רוח הקודש. ברור שזה פשוט לא ככה ומחשבה כזו איננה נכונה. לגבי הביטוי של הלשונות זה כבר עניין אחר, אך לגבי המתנה של של לשונות אין מקום לספק - זהו דבר אמיתי ונכון וחזק שניתן לכל מי שמאמין בישוע לתפארת אבינו שבשמיים.