דיבור בלשון נקבה

דיבור בלשון נקבה

http://www.mako.co.il/pride-blogs/n...941006.htm?sCh=7489373c71380310&pId=976147211

נתקלתי בכתבה הזו ותהיתי מה אתם חושבים על זה? הוא מדבר על הסיבות שבגינן מדברים ככה, אבל אני חשבתי יותר בכלליות על ההשפעה של הדיבור הזה עלי.
אישית אני מאוד לא חלק מהתרבות הזו של "לשון נשית במרחב ההומואי", ומאוד לא נוח לי אם מישהו מדבר לידי כגבר בלשון נקבה, או שמדבר אלי בלשון נקבה. יש לי הרבה חברים הומואים, ואני לא חושב שיש אחד שמדבר בצורה הזו. אני אפילו רואה את זה כדבר ילדותי (מעבר לכך שזה מחצין סטיגמות, ומשליך על כל הקהילה משהו ששייך רק לחלק ממנה)
מצד שני אני באופן כללי מאוד משתדל להיות פתוח למגדרים והזהויות השונות, ומאוד מנסה לא לשפוט בחירות של אחרים. אבל כשזה נכנס לי לסביבה המיידית, אני בדר"כ מתרחק.

מה אתם חושבים על זה? זה חלק מהסביבה ההומואית שלכם?
 

ItsikH

Member
דווקא הסיבות בכתבה דיברו אלי מאוד, ויש קשר הדוק ליחס
כי רק משעה שהשתחררתי מאותה חוויה מיזוגנית שרואה בנשיות חולשה וחסרון, יכולתי לקבל את השפה הזו. עדיין אני לא מרבה להשתמש בה, אבל ממש לא מפריע לי לשמוע אחרים מדברים כך ולזרום איתם, כל עוד זה ברוח טובה - וזה בדיוק ענין המיזוגניה שהוזכרה, כי יש המשתמשים בה בלעג, וזה מה שדוחה, לא השפה עצמה.
 
אז טרחתי לקרוא.

כיוון שזה לא טקסט מחקרי-מדעי, אז ברור שכל ההנחות והממצאים והמסקנות שלו תלויים רק בפרשנות שלה את המציאות, ללא אף ביסוס מעבר לקבוצה הקרובה אליה, או למחשבות שיש לו בראש ביחס לדיבור "על הנש". [חייב לומר שביטוי זה משקף את המרחק האדיר שלי מההווי ההומואי בן זמננו].
כמו שכתבתי קודם, אותי זה מצחיק, לפעמים חבריי הבודדים ואני נבחר לדבר כך בינינו - כך אנחנו מציינים אינטימיות, קרבה גדולה יותר- תחושת הבטחון, אולי דיבור אמיתי יותר מבחינתנו.
 
למעלה