לא להילחץ, אבל אצבע על הדופק
לילדים שונים קצב התפתחות שונה, ולפעמים הילד שלא דיבר בגיל שנתיים עושה אחרכך קפיצה ומדביק את כולם. לדעתי כדאי להיות עם אצבע על הדופק, כי אחרת את לוקחת שתי סכנות: 1) שיש בעיה אמיתית. במקרה כזה, כדאי לזהות מוקדם. 2) פיגור בדיבור יכול להשפיע על דברים אחרים, בפרט על קשרים עם ילדים אחרים. כאשר שאר הילדים כבר מתחילים לתקשר ביניהם, הילד שלא מדבר עלול למצוא את עצמו בצד. חלקם מתוסכלים ומגיבים באלימות. חלקם מתבודדים. בגיל שנתיים וחצי ילדים כבר מנהלים עניינים שלמים בדיבור. חלוקת תפקידים במשחק, שמירה על תורות, הבעת רצונות. ילד שלא מסוגל לעשות את הדברים האלה, עלול להיפגע. אולי כדאי לחכות עוד קצת, אבל אם אין שינוי ניכר, הייתי מציעה לבקר אצל קלינאית תקשורת. אם את מסוגלת להתייעץ ולשמוע בלי לתת לנשות המקצוע להלחיץ אותך, זה הכי עדיף.
