דיבור בגיל שנתיים

[מזל ב]

דיבור בגיל שנתיים

ביתי המקסימה כבר בת שנתיים אך לא מדברת היא אומרת רק 5 או 6 מילים ברורות והשאר רק "כמעט", היא מנסה מאוד ונראה כאילו "לא יוצא לה? האם זה טיבעי או שכדאי לקחת אותה לאבחון ?

 

[נעה גל]

עוד קצת מוקדם בשביל אבחון

בכל מקרה, בגילאים האלה יש פערים ענקיים בין ילדים. יש כאלה שמדברים במשפטים שלמים ואחרים שעושה הרושם שהם בקושי מוצאים מילים מהפה. לרשימת המילים שהיא אומרת את יכולה להוסיף גם את כל המילים שהיא מבטאת באופן קבוע בשיבוש. כלומר, אם היא אומרת תמיד, במקום כדור "אדור" או "דור" או "כ", את יכולה להחשיב גם את זה כמילה ואז אני בטוחה שתגלי שאוצר המילים שלה גדל. אם את מרגישה שהיא מבינה כל מה שאומרים לה ורק המילים לא יוצאות - אפשר לחכות עוד קצת לפני שנגשים לאבחון. פעמים רבות לילדים שמאחרים בדיבור יש קפיצה ותוך חודשים בודדים הם פותחים את הפה ומתחילים לדבר. אם נדמה לך שהיא לא מבינה את כל מה שאת אומרת לה - כדאי אולי לגשת לבדיקת שמיעה ולהתייעץ עם הרופא שלה. איתמר בן שנה ותשעה חודשים וזה אוצר המילים שלו: "אבא", "אמא", "אַבָם" (בלון), "טן" (טנק), "חם", "צֵא" (לצאת), "אוצֶה" (מוצץ), "הַם" (עוד פעם), "טטה" (סבתא), "סוס", "כן", "לא", "אוי!" ו "אויש".

 

[דוד אדרי]

לדעתי, המצב טבעי. המתיני עוד../images/Emo66.gif

מספר חודשים. השפה באה בבת אחת. מילה גוררת מילה ופתאום יש לילדה הרבה מילים. סבלנות. ואין צורך בשום מאבחן... דוד סבא של איתמר ועידו הקטנטנים...

 

[חני בורשטיין]

כשגל בני היה בן 3

(לפני 5.5 שנים) גיל 3 היה הגיל המתאים לאבחון בדיבור, הוא החל בטיפול אצל קלינאית תקשורת. הוא דיבר מאד לא מובן גם בגיל 3. הגענו למצב שהיינו שואלים את החבר הטוב שלו "מה גל אמר?" כי לא תמיד הבנו אותו. הוא היה אצל קלינאית תקשורת עד כתה א´. כיום הוא מדבר ברור כמו ילדים בגילו. רומי שכיום בת 3.5, גם כן לא מדברת כ"כ ברור. בגיל שנתיים בבדיקת התפתחות בטיפת חלב, הרופאה המליצה לי לקחת אותה לאבחון בדיבור. כיום נוהגים לטפל בבעיית דיבור כבר בגיל שנתיים. לא לקחתי אותה כי ראיתי כיצד הקלינאיות טיפלו בגל ואני מקפידה לעבוד באותה הדרך. חוץ מזה היא מדברת הרבה יותר ברור ממה שהוא דיבר בזמנו. לכי עפ"י ההרגשות שלך. לי נראה שגיל שנתיים הוא מוקדם מדי לאבחון. יש ילדים שמתחילים לדבר בגיל 3 ואח"כ הם מדברים שוטף.

 

[תמי א]

מה שקורה אצלנו, וגם שאלה:

גם הגוזל שלנו, שהיום הוא בן שנתיים וחצי, לא אמר יותר מכמה מילים (גם לא בג´יבריש) בגיל שנתיים. גם מה שכן אמר, היה ברור אך ורק לנו (אמא ואבא שלו ) ולסביבה הקרובה ביותר (מטפלת, סבאסבתא). לפני כשלושה חודשים, ממש כמעט ביום בהיר אחד, הוא "פתח את הפה" והחל לצרף מילה ועוד מילה ומשפט קצר ומשפט יותר מורכב - והיום הוא ממש מדבר. הוא יכול לומר, במילים ובמשפטים, כל מה שהוא רוצה. אבל, ויש אבל: ההיגוי שלו מאוד לא ברור. אנחנו מבינים הכל, אבל מי שלא מכיר אותו יבין רק חלק מדבריו. התלבטתי אם לגשת לאבחון והחלטנו לחכות עם זה עוד קצת כי כמו שאמרו פה טיפול בגיל מעט יותר גדול (בסביבות 3) יותר יעיל כי שיתוף הפעולה של הילד טוב יותר. מה גם שישנה כל הזמן התקדמות, אמנם קטנטונת ובקצב מאוד איטי, אבל ישנה התקדמות ונראה לי שזה מה שחשוב, כרגע. השבוע קרה לנו משהו: הגוזל שלנו חלה. הופיעה נפיחות לא ברורה בצוואר, בהתחלה חשבו חזרת (למרות שהוא חוסן) ואז איבחנו דלקת בבלוטות לימפה. עברנו גיהנום, כולל כמעט אשפוז ("כמעט" כי אני ממש התעקשתי שאפשר, בינתיים, בלי) ועדיין המצב לא משהו למרות שיש שיפור כלשהו. מה שמעניין וקשור לנושא המקורי הוא, שהגענו לרופא אף אוזן גרון מומחה, והוא הסתכל לו בגרון, וישר שאל אם יש לו קשיי היגוי. מסתבר שיש לו "לשונית שסועה" שזה החלק האמצעי בין שני השקדים בגרון (נקרא גם "ענבל" נדמה לי) שמפוצל לשניים, ולפי הרופא זה מאוד משפיע על היגוי. היינו די בהלם מהתגלית, מה גם שהוא ציין בפנינו שברפואה מתייחסים לזה כאל חייך שסוע שלא התפתח ולא התגלה בהריון... מישהו מכיר את הנושא? אשמח מאוד לשמוע ולקבל כל אינפורמציה בנושא, כולל הפניה למקורות מידע שיכולים ללמד אותנו משהו על זה. תודה, שבת של שקט ושלום.

 

[כרמית מ.]

הי תמי

אני לא יודעת כלום, מלבד שברמב"ם יש מרפאת חיך שסוע, שמן הסתם זו התמחותה. אגב, אם הצלחתם להגיע עד גיל שנתיים וחצי בלי לשים לב (ולדבר לא ברור זה נפוץ גם בלי ענבל שסוע), בלי בעיות אכילה קשות (בעיות מקושי טכני לאכול) וכדומה - אז כנראה שאתם במצב טוב. מקווה שאכן כך, ושזו עובדה פיזיולוגית קטנת השפעה....

 

[תמי א]

תודה כרמית.

אכן אני לא ממש מודאגת ומבינה שאם זה התגלה רק עכשיו מצבנו באמת בסדר גמור. ההשפעה המשמעותית של ה"עובדה הפיזיולוגית" הזאת היא, על פי הרופא שזיהה את זה, שזו אינדיקציה ברורה לסיכון בניתוח, אם צריך. מדובר על ניתוח פוליפים - לא עושים ניתוח כזה גם אם מחליטים שצריך, לילד עם לשונית שסועה, כי זה מסוכן מדי. האמת? הידיעה הזאת הקלה עלי במידה מסויימת. אני מקווה שלא צריך, אבל גם אם היו מנסים לשכנע אותי שהוא צריך ניתוח כזה אני הייתי מנסה לבדוק את כל האפשרויות ולעשות הכל כדי שלא נעבור ניתוח. עברנו כבר אחד, בעניין אחר, וזה הספיק לנו... בכל מקרה תודה על המידע, לילה טוב.

 

[anat30g]

תקשורת, אוצר מילים והיגוי

אלא הם שלושה דברים שונים. ילד מתקשר גם ללא מילים - באמצעות מחווה, תנועות, קולות (ללא משמעות מילולית) חיוכים ובכי. אוצר מילים זה מגוון המילים שהילד משתמש בהם. ילד מבין הרבה יותר מילים ממה שהוא אומר. היגוי הכוונה לביטוי נכון של המילים - יש ילדים עם אוצר מילים אדיר שההיגוי שלהם לקוי. את מתארת ילדה שמתקשרת ובעלת אוצר מילים שעל פניו סביר ביותר לגילה. חוסר היכולת שלה לבטא כמו שצריך נובע מקושי בהיגוי - וגם אם יש בעיה בתחום הזה, בהיגוי לא מטפלים לפני גיל 4 כי מדובר במשהו קשה מאוד לטיפול לפני גיל 4.