דיבורים ומעשים
ניאו כתב לי שהוא חושב: "שקשה לפתור בעיות של אמון רק מדיבור עליהם,צריך להתנסות בהם,צריך לנסות על אמת,ואז להיות מודעת למה שקורה לך עם זה,ועל זה לבוא ולדבר" זה דבר שאני חושבת עליו הרבה בעיקר לגבי הטיפול שלי. אני כל הזמן בלחץ מזה שהטיפול לא יעזור לי סתם ככה, מתוך דיברים. שיש משהו שאני צריכה לעשות ולהשתדל בתכל'ס כדי שיקרה משהו ושישתנו דברים. שלדבר זה לא מספיק. איכשהו נראה לי שהגישה של הפסיכולוגית שלי לא כזו (נראה לי שהיא חושבת שדיבורים כן יכולים לקדם בפני עצמם),למרות שאני לא באמת יודעת כי היא לא אומרת לי את דעותיה במפורש,היא רק מנסה לעזור לי לפתח את שלי. אז אולי זו רק התרשמות שלי שהיא לא נכונה. הלחץ הזה שלי לא עוזר לי, כי אני לא ממש יודעת איך להתקדם ומה אני צריכה לעשות. גם דיברתי על זה עם הפסיכולוגית שלי שכל החיים שלי אני מרגישה ככה:ששום דבר לא יתקדם אצלי ולא ישתנה אלא אם כן אני אדחוף את עצמי לעשות אותו. ולדחוף את עצמי זה אומר לדחוף בכוח נגד כל הרצונות שלי ולמרות שאני מרגישה שאני לא מסוגלת. זה מה שתמיד עשיתי. עברתי הלאה שלבים רק כי הייתי מוכרחה לעבור הלאה,ואז דברים הסתדרו או שלא. אבל בכל מקרה שום דבר בחיים שלי לא קרה כמעט מתוך איזו זרימה חלקה של התקדמות,הכל במדרגות - אבל במדרגות מאוד גבוהות. מה אתם חושבים? איך זה אצלכם?
ניאו כתב לי שהוא חושב: "שקשה לפתור בעיות של אמון רק מדיבור עליהם,צריך להתנסות בהם,צריך לנסות על אמת,ואז להיות מודעת למה שקורה לך עם זה,ועל זה לבוא ולדבר" זה דבר שאני חושבת עליו הרבה בעיקר לגבי הטיפול שלי. אני כל הזמן בלחץ מזה שהטיפול לא יעזור לי סתם ככה, מתוך דיברים. שיש משהו שאני צריכה לעשות ולהשתדל בתכל'ס כדי שיקרה משהו ושישתנו דברים. שלדבר זה לא מספיק. איכשהו נראה לי שהגישה של הפסיכולוגית שלי לא כזו (נראה לי שהיא חושבת שדיבורים כן יכולים לקדם בפני עצמם),למרות שאני לא באמת יודעת כי היא לא אומרת לי את דעותיה במפורש,היא רק מנסה לעזור לי לפתח את שלי. אז אולי זו רק התרשמות שלי שהיא לא נכונה. הלחץ הזה שלי לא עוזר לי, כי אני לא ממש יודעת איך להתקדם ומה אני צריכה לעשות. גם דיברתי על זה עם הפסיכולוגית שלי שכל החיים שלי אני מרגישה ככה:ששום דבר לא יתקדם אצלי ולא ישתנה אלא אם כן אני אדחוף את עצמי לעשות אותו. ולדחוף את עצמי זה אומר לדחוף בכוח נגד כל הרצונות שלי ולמרות שאני מרגישה שאני לא מסוגלת. זה מה שתמיד עשיתי. עברתי הלאה שלבים רק כי הייתי מוכרחה לעבור הלאה,ואז דברים הסתדרו או שלא. אבל בכל מקרה שום דבר בחיים שלי לא קרה כמעט מתוך איזו זרימה חלקה של התקדמות,הכל במדרגות - אבל במדרגות מאוד גבוהות. מה אתם חושבים? איך זה אצלכם?