"דיאלוג בחשכה "
אתמול היה לי "ערב צוות " שזה מין גיבושון שכזה בעבודה שלי שמידי פעם יוצאים לאיזה משהו כולם יחד וזה לפעמים נחמד אפילו אז אתמול הינו במין חויה שהיא "דיאלוג בחשכה" להמחיש איך מרגיש ומסתדר עיוור , אז מקבלים מקל כזה של עיוור ושעה וחצי נמצאים בחושך חושך מוחלט ועוברים כך מחדר לחדר עם מנחה כמובן שמדבר מסביר ומכוון, עוברים בחדר שהוא כאילו בבית ממששים , יוצאים לרחוב עם רעש מכוניות דרך שוק עם כל הרעשים שלו ,רעש של ים , מוסיקה וכל מיני .. משחקים כמו שח למשל קריאת ספר או מגזין אופנה משחק כדור גם אוכל שתיה לחוש בטעמים לזהות על פי טעם ורייח . אחר כך בא ה"דיאלוג" המנחה שעיוור בעצמו בקש שנספר לו על התחושות ואם יש לנו מה לשאול כולם היו נבוכים ושתקו ,ואז שאלתי אני והוא סיפר ,שהוא ראה פעם ועכשיו כבר לא שאלתי אותו איך הוא מסתדר והוא סיפר והיה מעניין , והדיאלוג היה בין שנינו , והוא שאל אותי על התחושות שלי, וסיפר לי על שלו, ואחר כך שיצאנו הוא קרה בשמי, בקש לנגוע בי וליטף את ידי ואחר כך נפרד והלך, הבטתי אחריו , והוא הלך לכוון שרצה דרך שהוא מכיר כמו כאילו רואה רגיל , כי הוא כבר רגיל ואת הדרך מכיר. וחשבתי שאולי אחרי שעה וחצי של עיוורון שיצאתי אל הלראות יש דברים שאני חיה בהם יום יום באור וזה כל כך טבעי וברור , יש כאלו שאת אותם החיים עצמם חיים בעלטה גמורה ליאור
אתמול היה לי "ערב צוות " שזה מין גיבושון שכזה בעבודה שלי שמידי פעם יוצאים לאיזה משהו כולם יחד וזה לפעמים נחמד אפילו אז אתמול הינו במין חויה שהיא "דיאלוג בחשכה" להמחיש איך מרגיש ומסתדר עיוור , אז מקבלים מקל כזה של עיוור ושעה וחצי נמצאים בחושך חושך מוחלט ועוברים כך מחדר לחדר עם מנחה כמובן שמדבר מסביר ומכוון, עוברים בחדר שהוא כאילו בבית ממששים , יוצאים לרחוב עם רעש מכוניות דרך שוק עם כל הרעשים שלו ,רעש של ים , מוסיקה וכל מיני .. משחקים כמו שח למשל קריאת ספר או מגזין אופנה משחק כדור גם אוכל שתיה לחוש בטעמים לזהות על פי טעם ורייח . אחר כך בא ה"דיאלוג" המנחה שעיוור בעצמו בקש שנספר לו על התחושות ואם יש לנו מה לשאול כולם היו נבוכים ושתקו ,ואז שאלתי אני והוא סיפר ,שהוא ראה פעם ועכשיו כבר לא שאלתי אותו איך הוא מסתדר והוא סיפר והיה מעניין , והדיאלוג היה בין שנינו , והוא שאל אותי על התחושות שלי, וסיפר לי על שלו, ואחר כך שיצאנו הוא קרה בשמי, בקש לנגוע בי וליטף את ידי ואחר כך נפרד והלך, הבטתי אחריו , והוא הלך לכוון שרצה דרך שהוא מכיר כמו כאילו רואה רגיל , כי הוא כבר רגיל ואת הדרך מכיר. וחשבתי שאולי אחרי שעה וחצי של עיוורון שיצאתי אל הלראות יש דברים שאני חיה בהם יום יום באור וזה כל כך טבעי וברור , יש כאלו שאת אותם החיים עצמם חיים בעלטה גמורה ליאור
