דיאלוגים מהזרג...פסטיס!
עקב לחץ מתון אך עיקבי ומתמשך מצאתי את עצמי בתיאטרון הבימה, יושב שעה וחצי ומקשיב ל-3 נשים מדהימות (איילת זורר... איפה היית שהבשלתי?) מדברות על, אל, מתוך הואגינה שלהם!!! הייתם מאמינים? אין אין גבולות.. הייתי צריך לצבוט את עצמי מדי פעם לוודא שזה אכן קורה במציאות. ישר איך שהגעתי הביתה התיישבתי לכתוב את המחזה , השוס הבא על בימות ברודווי וה-WEST END . דיאלוגים מהזרג (שם זמני). מה אתן חושבות , לנו אין מערכת יחסים מורכבת ומתוסבכת עם האיבר החשוב ביותר בגופינו. נראה אתכן יושבות ומקשיבות שעה וחצי לשיחות של גברים לפין שלהם. ולנו יש בעיות... זה לא כמו לכן.... אם זה יתפוס יהיה גם המשך: סונטה לאשכים... אני, את כל ההצגה העברתי בפנטזיות על איפה ומה הולכים לאכול. עקבהעובדה שכבר השקענו 16 ש"ח בחניה , היה ברור שהמקום שיבחר יהיה בסמוך לתיאטרון. לאחר התלבטות שנמשכה כאמור כשעה וחצי בין מרמורק, אלי אולי והסושי בר במרמורק נפל הפור על פסטיס. כן שוב פעם. ושוב לא התאכזבנו... (למרות כמה קיטורים וביקורות לא אוהדות שנכתבו כאן לאחרונה) אין על פסטיס: ביסטרו צרפתי שכמו היה ממוקם בלב הרובע השלישי בפריס.ישבנו על המירפסת בחוץ ומזג האויר הסתוי + שד' רוטשילד המקסימים והמטופחים הטיסו אותנו ישר לצרפת. הפעם נתחיל מהשרות. היתה לנו מלצרית מדהימה בשם שרון שקיטרה כל הזמן שלכולם יש את אותם הערות בנוגע לשמה (אין ספק שהחיים של השרוניות כבר לא משהיו לפני התוכנית הדבילית "קחי אותי שרון") ולמראה שלה (בלונדינית מהממת) אבל הראתה איך מלצרית חמודה ואסרטיבית יכולה להפוך ארוחה לחויה מצחיקה ונעימה. (שרון, על תדאגי תמצאי משהוא אחר או שהוא עוד יחזור על ארבע..) אין ספק שההצגה פתחה לנו את התיאבון.... בעוד אנחנו סוקרים את התפריט מכל צדדו (ואת שרון כמובן..) הזמנו מרגריטה פאסיפלורה (17 ש"ח שזה ממש זול יחסית) שהיתה סמיכה וטעימה מאד אבל נשלחה אחר כבוד בחזרה לבר לצורך חיזוק בטאקילה. (ברמנים , כדאי שתפנימו אם היינו רוצים גזוז , היינו מזמינים, מרגריטה זה משקה אלכוהולי כאילו... אז אל תעבדו עלינו) קמפארי תפוזים (35 ש") ו2 קולה. מהמנות הראשונות בחרנו פטה כבד כפרי (34) ומרק היום (24 ) שהיה על טהרת הארטישוק הירושלמי, שהפך להיט בכל המסעדות. (כנראה עברו את המיכסות ויש הרבה ובזול...). כמובן שאי אפשר בלי הבאגט האולטימטיבי שמתומחר ב- 8 ש"ח. הפטה הוגש עם קלי ובתוספת מין ריבה מתוקה והיה פשוט מעולה. המקר היה סמיך וחם וזה משמרק צריך להיות. אחרי שהוגש לנו האמרלנד ריזלינג ברקן (70 ש"ח) התפננו לצמנ העיקרית: מחבת פירות הים האחת והיחידה (160 ש"ח לזוג) שמכילה הכל , הרבה וטעים (מולים, קלמרי פריכים ורכים, שרימפס וסרטנים בציר סמיך של מרק דגים. פתאום השתרר שקט בשולחן. לא שרון ולא כלום. מיצמוצים של הנאה שעה שהשרצים הקטנים והחביבים עשו דרכם לקיבה. לגימת יין, שרימפס, וחוזר חלילה. ככה לאט לאט עש שאפילו נוזל (שנאכל בכפית) לא נשאר. מה צריך יותר? שרון, הביאה מגבונים לחים, כערת מים לשטיפת הידיים, קינוחים (לא משהוא לספר הביתה)קפה ותה. שילמנו 499 ש"ח. התשר נשאר סוד כמוס ביננו לשרון שזכתה גם לשבחים אצל מנהלת המישמרת הקשוחה. אך איזה לילה קסום! פסטיס, מקום מעולה ושלא יספרו לכם מעשיות!
עקב לחץ מתון אך עיקבי ומתמשך מצאתי את עצמי בתיאטרון הבימה, יושב שעה וחצי ומקשיב ל-3 נשים מדהימות (איילת זורר... איפה היית שהבשלתי?) מדברות על, אל, מתוך הואגינה שלהם!!! הייתם מאמינים? אין אין גבולות.. הייתי צריך לצבוט את עצמי מדי פעם לוודא שזה אכן קורה במציאות. ישר איך שהגעתי הביתה התיישבתי לכתוב את המחזה , השוס הבא על בימות ברודווי וה-WEST END . דיאלוגים מהזרג (שם זמני). מה אתן חושבות , לנו אין מערכת יחסים מורכבת ומתוסבכת עם האיבר החשוב ביותר בגופינו. נראה אתכן יושבות ומקשיבות שעה וחצי לשיחות של גברים לפין שלהם. ולנו יש בעיות... זה לא כמו לכן.... אם זה יתפוס יהיה גם המשך: סונטה לאשכים... אני, את כל ההצגה העברתי בפנטזיות על איפה ומה הולכים לאכול. עקבהעובדה שכבר השקענו 16 ש"ח בחניה , היה ברור שהמקום שיבחר יהיה בסמוך לתיאטרון. לאחר התלבטות שנמשכה כאמור כשעה וחצי בין מרמורק, אלי אולי והסושי בר במרמורק נפל הפור על פסטיס. כן שוב פעם. ושוב לא התאכזבנו... (למרות כמה קיטורים וביקורות לא אוהדות שנכתבו כאן לאחרונה) אין על פסטיס: ביסטרו צרפתי שכמו היה ממוקם בלב הרובע השלישי בפריס.ישבנו על המירפסת בחוץ ומזג האויר הסתוי + שד' רוטשילד המקסימים והמטופחים הטיסו אותנו ישר לצרפת. הפעם נתחיל מהשרות. היתה לנו מלצרית מדהימה בשם שרון שקיטרה כל הזמן שלכולם יש את אותם הערות בנוגע לשמה (אין ספק שהחיים של השרוניות כבר לא משהיו לפני התוכנית הדבילית "קחי אותי שרון") ולמראה שלה (בלונדינית מהממת) אבל הראתה איך מלצרית חמודה ואסרטיבית יכולה להפוך ארוחה לחויה מצחיקה ונעימה. (שרון, על תדאגי תמצאי משהוא אחר או שהוא עוד יחזור על ארבע..) אין ספק שההצגה פתחה לנו את התיאבון.... בעוד אנחנו סוקרים את התפריט מכל צדדו (ואת שרון כמובן..) הזמנו מרגריטה פאסיפלורה (17 ש"ח שזה ממש זול יחסית) שהיתה סמיכה וטעימה מאד אבל נשלחה אחר כבוד בחזרה לבר לצורך חיזוק בטאקילה. (ברמנים , כדאי שתפנימו אם היינו רוצים גזוז , היינו מזמינים, מרגריטה זה משקה אלכוהולי כאילו... אז אל תעבדו עלינו) קמפארי תפוזים (35 ש") ו2 קולה. מהמנות הראשונות בחרנו פטה כבד כפרי (34) ומרק היום (24 ) שהיה על טהרת הארטישוק הירושלמי, שהפך להיט בכל המסעדות. (כנראה עברו את המיכסות ויש הרבה ובזול...). כמובן שאי אפשר בלי הבאגט האולטימטיבי שמתומחר ב- 8 ש"ח. הפטה הוגש עם קלי ובתוספת מין ריבה מתוקה והיה פשוט מעולה. המקר היה סמיך וחם וזה משמרק צריך להיות. אחרי שהוגש לנו האמרלנד ריזלינג ברקן (70 ש"ח) התפננו לצמנ העיקרית: מחבת פירות הים האחת והיחידה (160 ש"ח לזוג) שמכילה הכל , הרבה וטעים (מולים, קלמרי פריכים ורכים, שרימפס וסרטנים בציר סמיך של מרק דגים. פתאום השתרר שקט בשולחן. לא שרון ולא כלום. מיצמוצים של הנאה שעה שהשרצים הקטנים והחביבים עשו דרכם לקיבה. לגימת יין, שרימפס, וחוזר חלילה. ככה לאט לאט עש שאפילו נוזל (שנאכל בכפית) לא נשאר. מה צריך יותר? שרון, הביאה מגבונים לחים, כערת מים לשטיפת הידיים, קינוחים (לא משהוא לספר הביתה)קפה ותה. שילמנו 499 ש"ח. התשר נשאר סוד כמוס ביננו לשרון שזכתה גם לשבחים אצל מנהלת המישמרת הקשוחה. אך איזה לילה קסום! פסטיס, מקום מעולה ושלא יספרו לכם מעשיות!
