מחשבותי בעניין המדחף
יש לזכור שזווית הפיתול שאנחנו רואים לאורך המדחף, היא זווית הפסיעה (הזווית בין מיתר הלהב לבין מישור הסיבוב של המדחף). זווית ההתקפה של כל פרופיל בלהב תלויה במהירות ההתקדמותץ של המטוס קדימה, במהירות סיבוב המדחף ובזווית הפסיעה שלו. ככל שמהירות ההתקדמות של המטוס גדולה יותר במדחף בעל פסיעה קבועה, כך זווית ההתקפה קטנה, הגרר קטן והסל"ד עולה (זוכירם שכשמורידים את האף , כדי לשמור סל"ד צריך לסגור מצערת?) פיתול הלהב כך שזווית הפסיעה בקצה הלהב תהיה קטנה יותר, מטרתה אכן , באופן כללי, לנסות להשוות את העילוי על פרופילי הלהב (או הדחף, בעצם) כי פרופיל שנע בקצה הלהב, נע מהר יותר מאחיו בטבור המדחף, ולכן אם תהיה לו זווית פסיעה קטנה יותר, זה יאזן את העילוי הגבוה ביותר שהוא יוצר עקב מהירותו הגדולה יותר. ממהנדס אוירונאוטי למדתי כי למרות זאת, הדחף אינו שווה לאורך הלהב, עקב שיקולי חוזק מבנה. בקצה הלהב, הדחף קטן יותר, על מנת לא ליצור מומנט גדול מדי שיעמיס את טבור המדחף. זווית ההתקפה, אם כן, והדחף, אינם שווים לאורך להב המדחף.
