דחילו ורחימו

[tamarhp]

דחילו ורחימו

מה הפירוש המדוייק של הביטוי? מה זה דחילו?

 

[dorgad]

לפי ספיר - דחילו=פחד, יראה, והביטוי

בדחילו ורחימו משמעו ביראה ובאהבה, בחרדת קודש. וכבר נתקלתי גם בפירוש הבא: בדחילו ורחימו - בזהירות. דור

 

[tamarhp]

תודה

 

[or99]

שימי לב שדווקא רחימו...

היא המילה המעניינת פה. המשמעות של השורש ר-ח-מ בארמית הוא אהבה ולא רחמים כמו בעברית.

 

[dorgad]

ומכאן הקשר לרחם? ../images/Emo13.gif

 

[or99]

אולי...

צריך להשוות לעוד שפות שמיות, לבדוק שאין כאן מעתקים מאותיות אחרות בכלל, וכו'

 

[גנגי]

זה בדיוק הקשר.

שוב, אני אנסה למצוא את הקישור הרלוונטי. סבלנות.

 

[גנגי]

נו, טוב, הזיכרון שלי זה לא

מה שהיה פעם.

 

[שמאלטוק]

יש סוברים כך ומעניין

שהרחם היוונית יצרה את ההיסטֶריה. ופעם ידידה שלי, פמיניסטית מיליטנטית, היתה ברוגז אתי כשהצדקתי את היוונים...

 

[שבולת ירוקת העין]

אולי כן ואולי לא

כלומר השאלה היא האם הפועל לרחם נגזר משם העצם "רֶחֶם"? אפשר למצוא קשר כלשהו, כמו שהסבירה גנגי בקישור שם, אבל זה עשוי להיות גם קשר שבדיעבד. השאלה הזאת היא שאלה נכבדה, שהתשובה עליה בנוגע ללשון המקרא אינה פשוטה, ויש בה בד"כ בעיקר השערות ואינטואיציות ופחות יסוד מוצק ומוכח. כדי לטעון שפועל נגזר משם צריך למצוא קשר ברור בין המטען הסמנטי של כל אחת מהמילים. רֶחֶם הוא איבר גוף נשי מובהק. הוא מופיע במקרא תמיד בקשר לאישה (אם כי יש להבין את הביטוי רחם רחמתיים לראש גבר" שבשירת דבורה, שופטים ה'). אילו הפועל לרחם היה שייך לתחום נשי מובהק אפשר היה לטעון את הטענה הזאת, ולחזק אותה בהוכחה/סברה הגיונית. אבל מכיוון שלא כך הדבר הרי שהסברה שזה גזור מזה אינה יוצאת מגדר השערה. ובעניין מה שאמר בן יהודה (בציטוט של גנגי שם) - הייתי נזהרת בהסתמכות על האטימולוגיות של בן יהודה. עם כל הכבוד לו הרבה דברים שיודעים היום בבלשנות השמית הוא לא ידע. ואומר בזהירות שאני חושבת שהוא גם הושפע מאינטרסים אידאולוגיים כשחיפש קשרים בין מילים עבריות קדומות. קשרים שלא תמיד קיבלו הוכחה במחקר.

 

[שבולת ירוקת העין]

ועוד משהו

שעומד כנגד הסברה ההיא הפועל לרחם קיים גם בשפות שמיות אחרות, לכן קשה להניח שמדובר בגזירת פועל מִשֵם בתוך העברית עצמה. אפשר אמנם לטעון שזה תהליך קדום שהתרחש עוד בפרוטו-שמית, ושמשם הגיע הפועל לכל השפות, אבל אם כך אנחנו נמצאים בבעיה עוד יותר קשה של הוכחת ההשערה. שהרי מה שמכונה פרוטו-שמית הוא כולו עניין תיאורטי. אין תיעוד של שפה כזאת, ולכן כל מה שאפשר לומר על מה שהיה בה ובעיקר על התהליכים שהתרחשו בה הוא עוד יותר בגדר השערה. פעמים רבות לא ניתן לסתור או להפריך את ההשערה, אבל גם לתמוך בה ולהוכיח אותה קשה.

 

[שמאלטוק]

וגם הרחימא(י) של שלונסקי

הוא ידיד, אהוב.

 

[שבולת ירוקת העין]

דווקא אלה כנראה לא מאותו השורש

בערבית יש שני שורשים שונים (שתי חי"ת שונות) האחד פירושו לרחם והשני לאהוב. בארמית הם התמזגו. וגם בעברית כנראה (יש פועל יחידאי בעברית בשורש רח"ם שפירושו כנראה אהב אֶרְחָמְךָ יְהוָה חִזְקִי (תהלים יח,ב). ובעניין ה"דחילו" - המקבילה העברית של השורש דח"ל היא זח"ל. עַל-כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם (איוב לב,ו) ויש לו שימוש גם בפיוט: וקטונתי מַעַשׂ לכן אַזְחִיל (פיוט לחזרת הש"ץ שחרית לראש השנה, נוסח אשכנז)

 

[or99]

../images/Emo45.gif ובאותו פיוט...

גם "נורא ודחיל" שזה בעצם אותו דבר... ופעם כבר דיברנו על הפיוט הזה.

 

[שבולת ירוקת העין]

תודה

על ההשחלה