דחיינות

Canta Brasil

New member
לא מאה, אבל מעל 80.

והציפיות שלי מעצמי מתנגשות הרבה לפני הציון, בעצמם היכולת שלי להגיש עבודה.
 
דחיינות

כמה פעמים בחיים שלנו אנחנו ושבים לעושת פעולה כלשהי (בד"כ זו פעולה קטנה) וחושבים שנעשה את זה אחר-כך? מילא כמה פעמים בחיים אנחנו דוחים דברים, אבל כמה פעמים אנחנו עושים את זה ביום?
 

Canta Brasil

New member
לא, כי הוא לא רצה את זה לטובתך.

הוא רצה את זה כי הוא לא מבין. כשאת תכריחי אותו לראות מיכאלה, זה יעשה לי לבבות בעיניים.
 

Canta Brasil

New member
ההבדל בינינו הוא

שלך יש סיבה להתבייש ואת יכולה להרשות לעצמך.
 
עכשיו הוא מנדנד לי שאמצא עבודה כבר.

הוא מנדנד מראש, אפילו שאני לא יכולה עדיין לעבוד בכלל, כי הוא יודע שאני מסוגלת להתעכב עם זה עד שנחזור לארץ. הוא לא מבין שזה לא כל כך פשוט.
 

מממאיה35

New member
וואי!

בדיוק אני קוראת עכשיו ספר <שבע מידות רעות מאת מאיה ארד>. הספר מדבר על ארבעה אנשים שרצים למשרה נחשקת באיזו אוני'.. כל פרק מציג תכונה <בלתי נסבלת> אחרת של אחד הגיבורים. הפרק הראשון עסק באיטיות והוא הכיל שני עמודים מלאים על המונח הזה... ואני גיליתי, שכשאני "עובדת מהבית" אני נוטה לדחות את העבודה ולשוטט באינטנרט מסיבות לא סיבות.. יענו דוחה ודוחה.. מצד שני, בד,כ בסוף, אני שמה לי דד-ליין ועומדת בו כי אין ברירה
 

shellyland

New member
אני לא מאמינה בלעבוד מהבית.

חשוב לי לעשות את ההפרדה בין העבודה לחיים.
 

מממאיה35

New member
גם אני עושה את ההפרדה

המאוד ברורה בין בית ועבודה. ולא לוקלחת עבודה הביתה. אלא מה - יש פעמים שאני יודעת למשל שאני צריכה לעבוד מול מחשב כל היום ובשקט, אז אני מראש מגדירה שאני עובדת מהבית <אני סטודנטית ובחדר סטודנטים יש רעש וכיף אבל מעט עבודה..>
 
יותר מדי.

את העבודות שסיימו את שני התארים שלי הגשתי ביום האחרון שאפשר - ב31 לדצמבר. הלואי שהייתי מצליחה לעשות דברים לפני שמגיע הדד-ליין.
 
למעלה