דחוף!!!!!!!!!!!!!!!! מוות של חתול

הילהל

New member
דחוף!!!!!!!!!!!!!!!! מוות של חתול

אבא ירד עם יונתן לאוטו ולמרבה הזעזוע הם מצאו את הגופה של חתולתנו המתוקה והאהובה. מתוקה ככל שהיתה, היא היתה גם טיפשה ולא מאוד חתולית (מום נוירולוגי מולד שגרם לה לא ליפול על הרגליים, לא ללכת ישר). אלוהים יודע איך ולמה השתחלה בלילה בין הסורגים ונפלה. האיש אומר שהיא נראתה כאילו ישנה. הוא הכניס מהר את יונתן לחדר המדרגות, התקשר אלי - ואני נאלצתי להחניק את הבכי שלי מהר כדי לנחם את יונתן שבכה מאוד מאוד. דיברנו על זה שמעכשיו נחזיק את התריסים סגורים כדי שפרוזק לא ייפול. ועל כמה שאנחנו עצובים ממה שקרה. ויונתן בכה "יש לי רק חתול אחד". ושאל למה היא נפלה, אמרתי שאני לא בטוחה למה ושכנראה היא התבלבלה והלכה לכיוון לא נכון. הוא שאל מה אבא עושה, איך הוא מטפל בניקי. ואני אמרתי שאין כבר מה לעשות, רק למצוא לה מקום נוח מעכשיו ולתמיד. הצילו! מה הלאה?!?!? אני זוכרת שהיה כאן שרשור בנושא, אבל כרגע אני נסערת ועצובה ובוכה - מישהי יכולה למצוא לי אותו?
 

לורליי43

New member
אני משתתפת בצערכם../images/Emo10.gif

לדעתי, ההסבר הכי פשוט, הוא גם הכי טוב. כמו שהסברת ולא מעבר לזה. וכדאי שתשתפו אותו גם בפרידה ממנה, יש לכם איפה לקבור אותה בחצר ליד הבית?
 

הילהל

New member
אין, בית משותף

באזור שאנחנו עוד לא ממש מכירים. ולאיש לא היתה ברירה אלא לפנות אותה מהר לפח (הלחץ של יונתן הבוכה במדרגות והתנועה שמתחילה לזרום - לא רצה לחזור מהגן ולמצוא את הגופה דרוסה). אני חושבת שאולי נדפיס את אחת התמונות שלה ונעשה איזה טקסון פרידה עם יונתן הערב.
 

לאה_מ

New member
דוקא הייתי בכל זאת מנסה למצוא מקום

לקבור אותה. לא בחצר הבית המשותף, אבל אולי יש איזה מגרש ריק בסביבה או שטח פתוח בשולי העיר?
 

הילהל

New member
האיש מסרב

אומר שהוא לא מסוגל. אמר לי שליטף אותה והרים בעדינות והניח בפח. ויתקשר לעירייה לבקש שיפנו (כי הבוקר היה פינוי של הפחים). הוא אומר שהוא לא מסוגל להתמודד שוב עם טיפול בגופה הקטנה שלה. ואני גם לא. הוא אמר ליונתן שהניח אותה במקום שיהיה לה נוח להיות בו מעכשיו. ולא נפרט מעבר. הוא כבר לקח ממני את שמות הספרים ויחפש מה מתאים לנו, הוא דיווח בגן. ונראה מה הלאה.
 

הילהל

New member
זהו... נלקחה

בעבור 60 ש"ח עיריית רחובות מוכנה לשלוח מישהו שיאסוף את הגופה. האיש אמר שהחבר'ה שהגיעו היו מאוד אמפתיים ונחמדים, הוא שילם והגופה הקטנה נלקחה. עכשיו הוא ב"ספרי" מחפש ספר. לא ברור לנו אם עבורנו או עבור יונתן... אני יודעת שזה לא נהוג כאן, אבל תרשו לי להעלות כאן תמונה של מה שאיבדנו.
 

לאה_מ

New member
../images/Emo24.gif

תדפיסי את התמונה הזו ליונתן - איזו מזכרת נפלאה
 
"התפלקה" לי ההודעה... הכוונה לעניין

החיפשו אחרי ספר. לפעמים הקראה לילדים בנושאים לא קלים, מרגיעה גם אותי.
 

אלדורית

New member
אוי ../images/Emo7.gif

הנה קישור לרשימת שאלות נפוצות בנושא שכול, שכוללת גם שירשורים על מוות של חיות מחמד (דג, כלבה וחתולה).
 

לאה_מ

New member
כמה עצוב ../images/Emo7.gif

הנה הקישור לדיונים בנושא התמודדות עם מוות - יש שם כמה דיונים על מוות של בעלי חיים. נורא עצוב שיונתן היה שותף למציאת הגופה. ממה שאת כותבת נשמע שהוא שואל את השאלות ה"נכונות" ושאת עונה מצויין. באמת אולי תעשו לניקי לוויה, או שתהיה איזו מצבה, שיונתן יצייר ציור שלה או משהו כזה. וזה רעיון מצויין לחשוב על איך לגרום לכך שזה לא יקרה גם לפרוזק. והילה - זה בסדר שתהיו כולכם עצובים לכמה זמן. ככה זה כשמישהו שאוהבים מת. ההתמודדות ה"יעילה" לא באה לדכא את הרגשות
 

הילהל

New member
אני מתחילה להרגע ולהתארגן

דיברתי עם אמא שלי. מעניין אם יונתן יודע שגם אמא רצה לבכות לאמא כשמשהו כזה קורה... אני אבקש מהאיש לחפש את הספרים שהומלצו בדיונים. ואני אזכיר לו שיש לנו עוד חתולים אצל סבתא. ונעשה משהו בערב.
 

אלדורית

New member
../images/Emo45.gif הוא צריך ללמוד ממך על מנהגי

אבלות. את יכולה לעזור לו לנתב את העצב באותו האופן שאת עושה זאת. הנה, למשל, ספרי לו שהתייעצת כאן עם חברות. שסיפרת להן. שתפי אותו בדיוק בדברים שעשית. גם בזה שבכית.
 

דסי אשר

New member
כתבתי פעם, שקניתי לעצמי את הספר

הנפלא של מייריק שניר "החתול אורה" (כאשר הכלבה הקודמת שלי נהרגה מול עיני). החתול, שבתחילה חשבו שהוא חתולה, ומשם השם, מת. הנכדה של מיריק, בת 3 שנים, נכנסה למצב רגרסיבי קשה- לא אכלה, רק יללה כמו החתול, שכבה במיטה כל היום. מיריק החליטה לכתוב את הסיפור, והחלה להקריא לקטנה. כך יצאה הקטנה מהמצב. האיורים בספר הם של הקטנה. דסי
 

niritcat

New member
היי הילה,

מאוד משתתפת בצערכם
נסי להתנחם בזה שהיא וודאי ידעה כמה אתם אוהבים אותה (רואים בתמונה), ונתתם לה חיים טובים. אויש, עכשיו התחלתי לבכות....
יש ספר ילדים מוצלח ומרגש על מות חתול - "מולי-החתול שהיתה לי" של מגי סמית. תרגישו טוב,
 

הילהל

New member
תודה נירית - האיש כבר קנה אותו

וישבנו ארבעתנו (יונתן, אבא שלו, אני, ופרוזק החתול) על הספה צפופוים ועצובים וקראנו יחד. יונתן מבקש שאקרא לו שוב, ומתבונן ומספר לעצמו. ומידי פעם שואל אם הוא היה יכול להיות רופא של ניקיטה, ואם היא צעקה הצילו כשהיא נפלה, ועוד שאלות שמעלות דמעות. אני מקווה שנתגבר בקרוב, ותוהה האם נתגבר ללא הפתרון שמוצג בסיפור - אימוץ חתול אחר - כי עכשיו זה מרגיש מאוד לא נכון.
 
למעלה