דחוף, מה עושים?

[shay419]

דחוף, מה עושים?

בוקר טוב, שלחתי את בני, התגייס לשיריון בהתלהבות רבה. אך היה לו בעיה ברגלים, אז המפקד המליץ שיעבור ליחידה אחרת, וללמוד קורס חובשים, ובני היה מבואס ונעלב מהמפקד שלא סמך עליו. בינתיים עבר קורס חובשים, ועתה הוא במצב רוח מאד קיצוני מפונם סירב לדבר. בקיצור בני השתנה מקצה אל קצה. ברגע אחרון בני אמר שאני מוזמן לפגישה עם פסיכטר, ואני המום ללא הסבר מבני, וללא כלים, מה אני אעשה עכשו? אני רוצה להחזיר אותו לשיריון, אך ללא הסברים וסירב לומר עד עכשו מבני, אני מתלבט? ומצד שני אני כועס, למה העבירו אותו, והיום בני נמצא במצב כזה!!! אבא מודאג ומשוגע

 

[אמא מתגייסת]

וואו, שי

כל כך מבינה. מצב ממש קשה, אבל שתדע שהוא קורה לא מעט. ראשית, להתיאש זה לוותר על הבן, לכן אסור בתחליט. להשתגע - גם לא אופציה. ברור שאתה מודאג, ואתה חייב להכנס לתמונה, אבל עם הרבה נכונות לקבל את הבן עם הקושי. אין ספק שיש קושי, לא ברור מה מידת החומרה. גם לבני הייתה בעיה אמיתית ברגלים, אבל היא גם הייתה סממן ראשון להיסדקות המוטיבציה הפטריוטית ואינדיקציה לקשיים נפשיים. היה קשוב ופתוח לקבל את מה שתגלה כשתצליח להתקרב אליו. אני מפרשת את השתיקה של הבן כחוסר יכולת לתקשר, ונשמע לי שהמרחק בינכם כרגע מאוד גדול. יש לך מזל שהגיע לפסיכאטר (האם היה קודם אצל קב"ן?). זה לא אמור לפגוע בעתיד של בנך, אלא אם כן יש באמת בעיה חמורה, ומבחינתך עדיף במקרה כזה שיטופל. אלה הדברים שאני יוכלה לומר בינתיים: 1. התגיסות עם מוטיבציה ומעבר לצד השני - הדבר הכי נפוץ כאן בפורום. 2. נראה לי שיש פער בין הרצונות וההבנה שלך ומה שקורה בפועל. כתבת - "שלחתי את בני" "ואני רוצה להחזיר אותו לשריון" - חשוב לעשות מה שמתאים לבן. אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר באופן אישי בטלפון. אעביר לך את הפרטים במסר. אני לא אשת מקצוע. יש במשפחתי הרבה חולי נפשי, חששתי לילדי והייתי עם יד על הדופק. תודה לאל הם בסדר (בינתיים). יש לי לא מעט נסיון אישי, זה עתה סיימתי ליווי של אם לחייל במצוקה נוראית, ונראה לי שעזרתי לה מאוד. אנסה לעזור גם לך.

 

[אמא מתגייסת]

תכלית כמובן

 

[סמדר בנ]

שלום שי

אני מבינה שהעבירו אצת בנך בשל בעיה רפואית ברגליו כך שלא ברור מדוע נעלב ומדוע חושב שהמפקד לא סומך עליו. אם אכן יש לו8 בעיה רפואית עדיף שישרת במקוםפ שלא יחמיר את בעייתי. קורס חובשים נחשב לקורס טוב. אם מצבו הנפשי כמו שאתה מתאר, טוב שיש לו פגישה עם בעל מקצוע שיכול לעזור לו. אם הבנתי נכון ואתה מוזמן לפגישה זו הזדמנות להבין יותר מהעובר עלך בנך. העיקר - את לא צריך להשתגע אלא לתמוך בו ולהסביר לו שהשד לא כ"כ נורא והכי חשובה בריאותו. אם מצב הבריאות אינו מצדיק העברה, אז הבן צריך לפנות למפקדים של המפקד. בד"כ לא סתם מעבירים מקרבי (במקרה יש לי חברה שלבנה הי סיפור דומה ובהרבה התעקשות חזר ליחידה הקרבית). מאחלת לכם בהצלחה.

 

[shay419]

בסוף התברר התמונה

הציקו לו בקורס, ויש לו חבר לבד. ולא מסתדר מבחינת חברתית שם. לעומת שיריון בקרבי, היה קצת קשה, וחשב שגם החברה מתקשה. הלך לקב"ן וניסה להסביר לה, והיא במקום לנסות לעזור לו, ניסתה לשכנע אותו להתשחרר מהצבא. אבל לא ויתרנו, בסופו של הדבר, קיבל הפנייה עם פרופיל 45, זה הרגיז אותנו, ואני חוסר אונים, מה עושים הלאה? הבן מסכן לא ידע ופשוט מתוך כעסים ומצבי רוח רצה להשתחרר מהצבא. ברור שהוא לא התכוון

 

[אמא מתגייסת]

הי שי

שלחתי לך את הפרטים שלי במסר. אתה עדיין מוזמן ליצור קשר (גבר לא היום, מאוחר). אני מבינה שכשאמרת פסיכיאטר התכוונת לקב"ן, האם כך? האם היתה לו רק פגישה אחת עם הקב"נית? מה האבחנה שלה? מה היא טוענת הבעיה שלו? האם היה לו קשה כאשר חזר לקבוצת האם בשריון הקרבי? לאן הציבו אותו? האם הוא תעקש על קרבי? יהיה לי יותר קל ליעץ אם נדבר, אבל אם לא, אז כדאי לנסות לשכנע אותו להסתדר עם מה שנותנים לו. יש מצב שהבן שלך בסדר גמור ופשוט היה לו מזל נאחס. במקרה כזה משנה מקום משנה מזל, אבל גם יתכן שלבן יש קשיים והוא לא מסוגל להסתגל לתנאים המתחייבים. אני מבינה שהוא לא יצר קשר אמיתי עם הקב"נית, ומכאן שקשה לסמוך על הקביעות שלה. מאחלת לכם הצלחה. אנא עדכן.