אכן
ולא פעם אני נכנסת לויכוחים קשים עם אנשים בפורומים בנושא הזה. הורי היום שניהם בפנסיה, יש להם את החברים שלהם - גם הם בפנסיה - שאוהבים לבלות יחד לפעמים גם באמצע השבוע שלא לדבר על חגים , מועדים וחול מועד - כל יום בבית אחר
אבא שלי אדם חולה במחלה סופנית - וברגעיו היותר טובים הוא מעדיף לבלות עם חברים ולא כבייביסיטר. הוא מאוד נהנה לבלות עם הנכדים - בתנאי שהוריהם נמצאים להשגיח עליהם (אחי ואשתו) ולא במקום הורה. אמא שלי מנסה לאזן יום יומיים בכל פעם שאין סידור לילדים במיוחד כמדובר בימי עבודה של הוריהם ולא בסתם איזה סופ"ש שמתחשק להם לבלות בבית מלון - גם זה קורה קצת יותר מידי
עם הזמן אמא שלי למדה להגיד "לא" תקיף וברור כשיש עדיפות אחרת. בנוסף, הורי מתבגרים עם השנים וגם הכוחות הפיזיים לקלח, להכין אוכל מיוחד שהילדים מעדיפים, לטייל איתם לגינה וכו' מכבידים. השבוע אמי סיפרה לי כי אצל הסבתא השניה(הורי גיסתי) הילדים לא נשארים לישון. מקסימום משמרטפים אותם כמה שעות. בלי מקלחות. בלי ארוחת ערב, לפעמים לוקחים אותם למקדנולדס.. גם זה איזה חוסר איזון, במיוחד שהמיקום שלהם הרבה יותר קרוב וזמין. אני מעולם לא הפלתי את ילדי על הורי, למעט 2 נסיעות לחו"ל שהורי התנדבו לשמור עליהם. בשאר הנסיעות לקחנו אותם תמיד איתנו, או שבגרו כבר ונשארו לבד. לנופש לא יצאנו כי העדפנו להשאר עם הילדים, עד כמה שניתן, בחופשים. אני עצמי לא חובבת מלונות, ולילדים בכלל נראה לי בילוי לא משהו.. כן יוצאים לטיולי יום אחד להכרת הארץ. אני חושבת שמי שלא יכול/רוצה למצוא סידור בתשלום אצל מטפלת - שיוותר קצת על מותרות של בילויים ויעזר בהורים רק בעיתות חירום. ממש לא הוגן להפיל על הסבים את הטיפול בילדים, לזרוק את הילדים בכל הזדמנות גם כשאין מדובר ביום עבודה או מחלה חו"ח. אני סומכת על אמא שלי שתחנך את אחי וגיסתי בעניין הזה. הדבר שלי מכאיב וצורם זה שהואי מעדיפים את נוכחות ילדי אצלם עשרות מונים על פני נוכחות ילדיו של אחי, ולא שאינם אוהבים את ילדיו. אבל ילדי זו בחירה וילדיו זו כפיה
ולא פעם אני נכנסת לויכוחים קשים עם אנשים בפורומים בנושא הזה. הורי היום שניהם בפנסיה, יש להם את החברים שלהם - גם הם בפנסיה - שאוהבים לבלות יחד לפעמים גם באמצע השבוע שלא לדבר על חגים , מועדים וחול מועד - כל יום בבית אחר