הבהרה למתנגדי מדיניות החיסולים..
נניח שבצה"ל משרת חייל מסויים. החייל הזה מוצב - איך לא - בשטחים, והופך כל מעבר של פלסטינים במחסום שאותו הוא מאייש, לסיוט. "אני שונא את הפלסטינים, בני הקופים והחזירים" - אומר החייל בגאווה לכל מי שרוצה לשמוע, ורבים הם הרוצים לשמוע - "פלסטיני שיעשה את הטעות ויעבור אצלי במחסום - יצטער על הרגע שנולד. אצלי הם יתחננו לעבור לירדן ולסוריה". והחייל לא רק מדבר -הוא גם מבצע. אתמול הוא בעט בבטנה של אישה בהריון בחודש תשיעי, וגרם לה להפיל. שלשום הוא ירה לעבר מכוניתו של פלסטיני, ו"בטעות" פגע בראשו של ילד פלסטיני אחר, שניסה למכור לו קצת שוקולד. לנהג האמבולנס הפלסטיני שהתכוון להבהיל פצוע לבית חולים, אמר החייל: "שכח מזה, פלסטיני בן כלבה. את המחסום הזה תעבור רק אחרי שהחולה שלך ימות." "למה אתה מתנהג כך"? - שאל נהג האמבולנס, ובתגובה הורד בכח מהאמבולנס והוכה עד שאיבד את ההכרה. לאחר זמן לא רב הוגשה תביעה מטעם הרשות הפלסטינית כנגד החייל. בצה"ל עיינו בתביעה, "עצרו" את החייל לשעות אחדות, דאגו לתעד זאת היטב באמצעי התקשורת העולמית, ותוך מספר ימים שיחררו אותו כדי ש"ימשיך למלא את תפקידו בהצלחה כפי שהחייל שלנו הוכיח עד כה" - ציטוט מדו"ח של דובר צה"ל. "אתם רואים, בני כלבה?" - התריס החייל כנגד הפלסטינים שפקדו את המחסום שלו בבוקר - "אף אחד כאן לא יכול עלי. אני המלך. אתם רוצים שקט ושלווה? רוצים להפסיק לקבל מכות וכדורים בראש? כאן, על האדמה שלנו - אין לכם סיכוי לחיות בשקט! לכו לירדן!" ושוב המשיך החייל שלנו בשגרת יומו - פיצוח עצמות, ירי בחפים מפשע, ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליו. יום אחד נמאס לפלסטינים מהמצב, והם פשוט חיסלו אותו. מי שלא מצטער על חיסולו של החייל, אך מצטער על חיסולו של איש חמאס - מיותר לומר מה דעתי עליו.... ומי שההודעה הזו כוונה אליו יבין.